מוסר קטלני: צה"ל נמנע מתקיפת יעדי טרור שהדין הבינ"ל אפשר

אתמול פרסם צה"ל את את שרשרת הבדיקות אותן צריך לעבור בטרם תאושר תקיפה לסיכול ירי טילים או טרור מעזה, הכוללת מרכז בקרה, פיקוח משפטי ותיאום עם גורמים בתוך רצועת עזה. בצה"ל מודים כי נמנעו מלתקוף יעדי טרור מטעמי 'מוסר', גם במצב שהדין הבינלאומי מאפשר זאת.

\
r\n[caption id="attachment_47713" align="aligncenter" width="491" caption="תקיפות רבות מצריכות את אישור הרמטכ"ל. הרמטכל גנץ במהלך "עמוד ענן" (דובר צה"ל)"]

במהלך מבצע "עמוד ענן" התהדר צה"ל לא פעם בהקפדה להימנע מפגיעה באוכלוסיה האזרחית, גם במחיר ביטולה ברגע האחרון של תקיפת משגר טילים או יעד טרור.

באחד הסרטונים שהפיץ דובר צה"ל במהלך המבצע נראה שיגור של רקטות לעבר ישראל שזוהה בידי כלי טייס, אך ההוראה שהתקבלה בקשר הייתה להימנע מהשמדתו עד לאחר וידוא שאין "בלתי מעורבים" באזור.

אתמול פרסם צה"ל את שרשרת הבדיקות אותן צריך לעבור בטרם תאושר תקיפה לסיכול ירי טילים או טרור מעזה, הכוללת מרכז בקרה, פיקוח משפטי ותיאום עם גורמים בתוך רצועת עזה. העקרון הבסיסי העומד מול עיניהם של כל הגורמים הוא: "צה"ל לא תוקף עד שיודע בוודאות כי לא תהיה פגיעה בבלתי מעורבים".

על פי פרסום צה"ל, הגוף האחראי על תמרון הכוחות לתקיפה הינו "מרכז האש", שתפקידו לתכנן ולנצל באופן מיטבי את גורמי הסיוע, במסגרת הלוחמה המשולבת של החילות השונים. המרכז אחראי על הקצאת גורמי סיוע לגזרות ולכוחות מתמרנים, הפעלת גורמי הסיוע תוך תיאום בינם ובין עצמם ובינם ובין כוחות שונים בגזרה, זאת תוך עמידה ביעדי תוכנית התקיפה. תפקיד נוסף ומהותי של "מרכז האש" הוא ביצוע בקרה על תכנון התקיפה, ומתוך כך לוודא בשלבי התכנון בכל תקיפה האם עלולים להיפגע אזרחים, מהאוויר, מהים ומהיבשה ובמהלך תקיפה קרקעית.

"כל תקיפה שמתבצעת עוברת לפני כן דרך 'מרכז האש'. כיוון שהמידע מרוכז, ניתן לשלוט הרבה יותר טוב ולכן הפגיעה בבלתי מעורבים היא מינימאלית", הסביר לאתר צה"ל מפקד מרכז האש, אל"ם הדי זילברמן. "המרכז מנהל תקיפות קרב, וכאשר ישנו פוטנציאל נזק גדול אנו מעלים את הבקשה לתקיפה לרמת הפיקוד ולמטכ"ל", תיאר.

כחלק מההכנות לתקיפה, הוגדרו במרכז יחד עם מפקד האוגדה סט הוראות לפתיחה באש, הכוללות מה מותר ומה אסור לבצע כאשר יש באירוע אזרחים בלתי מעורבים. על כן, בחרו בצה"ל לבצע תקיפות כירורגיות וממוקדות על מנת לצמצם את הפגיעה. "אנו מתקינים את כל המידע על בלתי מעורבים ואיתורים רגישים במערכות שליטה ובקרה ומערכות דיגיטליות שונות, המאפשרות לנו במקרה הצורך לפתוח את המערכת ולזהות את האזרחים ובכך להחליט אם לבצע את התקיפה או לא", ציין אל"ם זילברמן והוסיף כי "אני רואה בצורה משמעותית את האירוע כאשר הצד השני יודע היטב ממה צה"ל נזהר - ומשם בדיוק הוא בוחר לשגר את הרקטות שלו". לדברי זילברמן, "זה ההבדל בין מדינה שמונעת על ידי ערכיה לעומת אסופת ארגוני טרור".

צפו: טילים משוגרים לעבר ישראל - צה"ל מהסס בהשמדת המשגר

ייעוץ משפטי תחת אש

הגוף השני אשר עוסק בצמצום הפגיעה באזרחי אויב, ועובד בצמוד עם "מרכז האש", הינו היועץ המשפטי של האוגדה. תפקידו הוא ללוות את האוגדה בתרחישים אופרטיביים ולתת יעוץ משפטי למפקדים, תמונת מצב משפטית וסיוע בקבלת החלטות בזירה המשפטית. "אנו יושבים יחד עם 'מרכז האש' ולוקחים איתם בחשבון באיזה חימוש יש להשתמש ומה תהיה מידת הנזק", סיפר יועמ"ש "עוצבת הפלדה", סרן מתן סולומש. היועמ"ש הסביר כי תפקידו להתערב כבר בשלב התכנון. לכל מטרה יש דף תכנון אשר מחולק לחלקים, כאשר אחד מהם הוא החלק המשפטי, ובהכנות למבצע המפקדים לוקחים בחשבון את כל ההוראות שנתנו בדף התכנון.

"באופן שוטף בלחימה צריך המפקד להפעיל שיקול דעת להחלטה מידית בשטח. כאן נכנסים הליכי הכשרה של היועמ"שים שמשולבים בקורסי פיקוד מרכזיים והרצאות על העקרונות, מתוך הנחה שבזמן אמת המפקד מקבל החלטה ולוקח בחשבון את הנושא המשפטי", אמר סרן סולומש. כיוצא מזה, הוכן למפקדים פנקס עם כללי התנהגות לתפקידי מ"פ ומעלה, שמטרתו להטמיע בהם את הפקודות והחוקים".

המשפט הבינלאומי מדבר על ארבעה עקרונות: עקרון האבחנה- תקיפת מטרות צבאיות בלבד, עקרון המידתיות- לוודא בכל תקיפה כי מידת הנזק הסביבתי לא מופרז ביחס ליתרון הצבאי, עקרון ההומאניות ועקרון שאומר כי יש להימנע מגרימת סבל מיותר על- ידי כלי נשק.

אולם בצה"ל החליטו ללכת צעד אחד קדימה בשל מה שמוגדר בצה"ל כסיבות ערכיות. לדברי סרן סולומש, נמנעים מלתקוף יעדי טרור גם במצב בו ללא ספק הדין הבינלאומי מאפשר זאת. "לפי בנק המטרות בצה"ל מחויבים לבדוק האם ניתן לתקוף תוך מגבלות אלו. היועמ"ש מסייע למפקדים לחשוב על המלצות הניתנות ליישום, כדי שהנזק הסביבתי יהיה קטן יותר".

צה"ל גם נותן אזהרות ברורות ומובהקות לפני תקיפות בעזרת כרוזים והודעות מוקלטות לאזרחים, הממליצות להם להתפנות מהשטח. "המניעה מפגיעה נמצאת ברמת מאוד גבוהה והמספרים מדברים בעד עצמם", אמר היועמ"ש, "צה"ל פועל בצורה כירורגית וממוקדת וזה עובד. בלחימה תמיד יהיו נפגעים, אך אם עומדים בעקרונות המשפטיים במידתיות יש פחות פגיעה".

\
r\n[caption id="attachment_47797" align="aligncenter" width="100%" caption="מבנה שהופצץ בעזה"]

צה"ל לא השמיד - המשגר המשיך לירות

 גוף נוסף אשר משלים את עבודת צה"ל המאומצת בנושא הוא נציג המת"ק (מנהלת תיאום וקישור). תפקידו של המת"ק הוא לקשר בין יחידת תיאום פעולות הממשלה וצה"ל, לבין הערבים. באוגדה יושב מפקד מטעם המת"ק שנמצא באישורי תוכניות ברמת מפקד האוגדה, ומציג את הנושא ה'הומניטארי'.

המשימה של נציג המת"ק היא להבהיר האם המטרה רגישה או לא, והוא נמצא במכלול האש ומספק חוות דעת מקצועית, וכך משפיע על ההחלטה האם לבצע תקיפה או לבטל, מתוך חשש לפגיעה באזרחים. ואכן, בשבוע שעבר, תוך כדי המבצע, דיווח דובר צה"ל על תקיפת משגר תת קרקעי שבוטלה ברגע האחרון בעקבות הגעת אזרחים ערבים למקום.

"השבוע בשעות הבוקר יצאה ה"טייסת הראשונה", טייסת איסוף המודיעין של חיל האוויר, לפעילותה כחלק מהמבצע מעל שמי רצועת עזה", נכתב באתר צה"ל. "באמצעות אמצעי התצפית והחוזי של מטוסיה, זיהו אנשי הטייסת את בור השיגור אותו נשלחו כוחות חיל- האוויר ליירט. "זיהינו שלאזור בור השיגור התקרבו אזרחים בלתי מעורבים", סיפר איש צוות אוויר בטייסת, סגן עומר, אשר לקח חלק בפעילות. "מיד יצרנו קשר עם הכוחות הנדרשים על מנת למנוע את התקיפה", הוא אמר".

\
r\n[caption id="attachment_47578" align="aligncenter" width="100%" caption="כמה יהודים שילמו על חוסר התקיפה. מתקן שיגור של הג'יהאד"]

באתר צה"ל הוסיפו כי "הבחירה למנוע באופן מיידי את התקיפה נלקחה מתוך הניסיון הגורף של כוחות צה"ל לצמצום מרבי של פגיעה באזרחים בלתי מעורבים. אל"ם (מיל') אודי, איש צוות אוויר אשר לקח חלק במבצע עופרת יצוקה סיפר לאתר צה"ל, כי "הימנעות מפגיעה בחפים מפשע היה נושא שעמד בראש מעייניו של כל מי שהשתתף במבצע, אתה שומע את זה בשיחות בין הטייסים, במפקדה, ובכלל".

בכל הדיווחים של צה"ל בנושא לא נמצאת התייחסות לשאלה מה הוא המחיר שמשלמים תושבי ישראל המאוימים ממתקן השיגור, והאם ייתכן כי הדאגה הרבה לשלומם של תושבי עזה עלתה בחייהם של יהודים שנפגעו מהרקטות ששוגרו ללא הפרעה - בשם המוסר הפוקפק שצה"ל מתהדר בו.