מחברי תורת המלך: בריטניה יכולה לפעול אחרת

בשבוע שעבר הגיע לידי הרב יוסי אליצור, מחבר ספר תורת המלך, צו הרחקה מבריטניה. אפשר להניח שהבריטים לא שיערו כשחתמו על הצו, שסמוך כל כך להגעתו יסבלו הם עצמם ממהומות בקנה מידה שלא נראו באי הבריטי שנים רבות. המהומות האלו מעלות לפני השטח את חבית חומר הנפץ עליה יושבת בריטניה, כמו גם מדינות רבות אחרות באירופה – המהגרים, ובדרך כלל המוסלמים.

דווקא בהקשר הזה, סבור הרב יצחק שפירא - מחברו השני של הספר תורת המלך, מקבלים הספר והעקרונות לפיהם הוא נכתב משנה תוקף.

מותר למדינה לשמור על אופי

"לכל מדינה יש אופי מסוים, שנגזר ממאות שנים של התפתחות תרבותית באותה מדינה. זה מה שיוצר את הלאום המסוים הזה, בין אם זה צרפת, בריטניה או עמים אחרים", אומר הרב יצחק שפירא, "כחלק מזה, מותר למדינה לא להסכים לקבל כל מי שמגיע אליה ואינו מתכוון להיטמע בתוכה".

"יתירה מזו", אומר הרב שפירא, "גם אחרי שאדם הגיע למדינה, אין זה אומר שהמדינה חייבת לנהוג בשווה כלפי מי שאינו רוצה להיות חלק מהתרבות שלה. למשל, אם צרפת או בריטניה סובלות ממיעוט מוסלמי גדל, מותר להן להפלות את המיעוט המוסלמי מן הרוב באמצעות הטלת מיסים מיוחדים או למנוע ממנו להפוך לרוב ולשנות את אופיה היסודי של המדינה. אם בריטניה לא תנהג כך, היא תשלם מחיר כבד שיגיע עד אבדן מוחלט של המדינה, והיא כבר מתחילה לשלם אותו, כמו שכולם רואים".

אפליה - גם כלפי יהודים

אתה מציע אפליה כלפי מיעוטים. האם היית מקבל התנהגות כזו ביחס ליהודים בחו"ל?

"כן, בודאי" משיב הרב שפירא, "גם בהלכה יש התייחסות מפורשת לכך. כל עוד שאין אפליה בין אדם פרטי מסוים לאחר, אלא האפליה היא על בסיס מגזרי, כדי לשמור על המדינה, מותר להפלות גם יהודים לרעה בחו"ל. כך גם פוסק במפורש השולחן ערוך, למרות שלכאורה זה נגד האינטרס של היהודים. כמובן שכיהודים אנחנו רוצים להיות בארץ ישראל, וכאן אנחנו צריכים להיות הרוב ולדאוג שהמדינה שלנו תישא אופי יהודי. אבל בכל מקום אחר, מותר לעם המתגורר במדינה מסוימת לדאוג לאופי המדינה כפי שהוא מבין, גם אם זה כולל אפליה של מיעוטים שמאיימים על האופי של המדינה".

האם אין בכך בעיה מוסרית, האם זה לא נקרא שלטון של רשע, של חוסר צדק, שאסור לשתף איתו פעולה?

"בשום אופן לא", עונה הרב, "גם כשאנו אומרים את הכלל הידוע 'עניי עירך קודמים' זו אפליה. גם כשאדם מעדיף את בני משפחתו זו אפליה. אפליה כשלעצמה איננה מושג פסול, היא פסולה רק כאשר היא נעשית שלא בצדק".

יש מניע פסול ויש מעשה פסול

צריך לבדוק את המניע, אומר הרב שפירא, אבל מה שקובע הוא הצורה. "אם הכל נובע משנאת ישראל, או שנאת זרים לשמה, אז זה ודאי רשע. אבל אם זה נובע ממניעים נכונים, של שמירה על אופי המדינה – זה מותר. אבל יותר מזה, גם כאשר מדובר במניעים פסולים, עדיין יש הבדל בין אפליה מגזרית, שהיא תקפה מבחינה הלכתית וחל עליה הדין של 'דינא דמלכותא דינא', כלומר צריך להשמע לה – לבין אפליה כלפי אדם מסוים שלא בצדק, שנקראת פשוט גזל, או חמסנות, גם אם המדינה היא הגוזלת".

אבדן הזהות פוגע בכולם

"מה שקורה היום בבריטניה, כמו גם בארצות אחרות באירופה, הוא שבגלל האינטרס הפרטי של זכויות האזרח נמחק האינטרס הלאומי, ובסופו של דבר – גם האינטרס הפרטי נמחק. אם אזרחי בריטניה יאלצו לחיות במדינת הלכה מוסלמית, כמו שדורשים היום המוסלמים בבריטניה, האם ישמרו זכויות האזרח שלהם? מדינות המערב שכחו שחלק מהקיום האנושי הוא המבנה של עמים ותרבויות. אם הן לא יגנו על עצמן, על זכותן לשמור את התרבות של כל עם לעצמו, הן תמצאנה את עצמן מאבדות את עצמאותן לטובת האיסלאם. זה כבר לא חזון רחוק כל כך, לצערנו".

"עדיין יש תקווה למדינות הללו, אם הן יחליטו לעצור כעת את הסחף ולשמור על התרבות שלהן, עדיין יש להן רוב מקומי שיוכל לעשות זאת. האם הן אכן תעשינה זאת, זה קשה לדעת", מסיים הרב שפירא.

תוספת לראיון: לבקשת קוראים, מצורף קישור למאמר הלכתי של הרב שפירא בנושא, מתוך אתר ישיבת עוד יוסף חי.