משטרת ישראל מציגה: קירוב לבבות בין ילדים יהודים ובדואים

לקראת חג החנוכה הנחגג לזכר ניצחון החשמונאים במלחמתם נגד היוונים וההתייוונות, בחרו במחוז הדרומי של משטרת ישראל לציין זאת במפגש משותף בין גני ילדים יהודים ובדואים שעסקו יחד במשמעותו של חג החנוכה."חיזוק הקשר עם המגזר הבדואי חשוב במיוחד לאחר מבצע עמוד ענן", מסבירה בשיחה עם הקול היהודי רפ"ק בן שאנן, קצינת שותפויות במחוז דרום. 

בשנים האחרונות משקיעה משטרת ישראל בקידום של פרויקטים ותכניות שמטרתן לחזק את הקשר בין המשטרה לקהילה. אחת מהתוכניות המתקיימת במחוז דרום במשטרה כבר מספר שנים, נקראת 'אני והשוטר שלי'. שוטר או שוטרת 'מאמצים' גן ילדים למהלך שנת הלימודים, בה הם משוחחים עם הילדים בשלל נושאים.

לקראת חג החנוכה, המסמל את ניצחון החשמונאים על היוונים והיהודים המתייוונים, בחרו במחוז דרום במשטרה לקיים מפגש משותף לגן ילדים יהודי מבאר שבע וגן ילדים בדואים מהיישוב חורה.

רפ"ק חגית בן שאנן, קצינת שותפויות במחוז דרום העוסקת בהידוק הקשר של המשטרה עם הקהילה, שוחחה עם הקול היהודי וסיפרה על היוזמה. "רצינו לחזק ולהדק את הקשר של הדו קיום הקיים עם המגזר הבדואי במחוז דרום, במיוחד אחרי מבצע 'עמוד ענן' ".

"לקחנו גן מבאר שבע שמשתתף בתכנית 'השוטר שלי' ובחרנו גן בחורה שגם שם מתקיימת התכנית, ופשוט קיימנו בניהם מפגש", היא מספרת. לדבריה, הפעילות המרכזית במפגש נסבה סביב חג החנוכה. "זה היה גם חשיפה תרבותית לשני הצדדים וגם חיזוק הקשר והדו קיום הלאומי", היא אומרת.

 מה המטרה של כל הפעילות? 

"לחזק את הקשר ואת הדו קיום וללמוד על תרבויות אחרות. המטרה שלנו בהמשך היא שגם גן הילדים בחורה יארח ילדים מעיר אחרת במחוז דרום, וגם הם יתנו איזושהי טעימה מהתרבות הבדואית".

הורי הילדים עצמם לא השתתפו בפעילות, ובן שאנן מספרת כי לא היתה שום התנגדות למהלך מצד ההורים. "אדרבה, רואים בזה פעילות מבורכת. גם בגן בחורה וגם בבאר שבע עשו שיחת הכנה לילדים לקראת מה הם הולכים, בשביל להשיג את המטרה של המפגש הזה".

לפני כחודשיים התפרסם באתר הקול היהודי כי משרד החינוך אימץ תכנית חינוכית, המופעלת על ידי עמותת "אפשר אחרת", המתמקדת כהגדרתה, "בחינוך לרב-תרבותיות בקרב בתי הספר ובקהילה". הפיילוט החל בין השאר בגן 'לילך' בעיר נצרת עילית.

בן שאנן דוחה את ההשוואה. "זה נשמע לי קצת הזוי וקצת מרחיק לכת. אני לא חושבת שבכלל יש תחושה כזאת באיזור הדרומי. הבדואים הם חלק מהאיזור הדרומי, חלק מהנוף הדרומי, זה לא מצב של אנחנו מול אתם".

"המטרה של המפגש הזה היתה להבליט את הדו קיום הקיים ואת הקשר הקיים", היא מוסיפה. "לא היתה שום התנגדות משום צד".

 כדי להמחיש את התועלת הצומחת לטענתה, מהפעילות המשותפת, מספרת רפ"ק בן שאנן על דבריה של אחת הילדות לאחר הפעילות. "היה עיתונאי שעבר בין הילדים ורצה לשמוע מהם חוויות. אחת הילדות סיפרה לו שהיא מאוד נהנתה, ושיש גם ערבים טובים וגם ערבים שלא אוהבים אותנו".

"הילדה אמרה שאותם ערבים שנמצאים פה בפעילות זה לא אותם ערבים שזורקים עלינו טילים מעזה", היא אומרת, "כך שגם ילד בן שלוש או ארבע כן מצליח להבין שלא כל מי שהוא בן מיעוטים הוא אויב שלנו, והיא הסבירה את זה במילים שלה כילדה".

יש תופעה בדרום שגם הגיעה לדיון בכנסת של בנות שהולכות לכפרים עם ערבים וסובלות מאלימות. האם אתם לא חוששים שפעילות כזאת יכולה במקום מסוים לגרום לטשטוש גבולות ולעודד את התופעה?

 "אני לא חושבת ככה, ואני גם לא חושבת שמשטרת ישראל חושבת ככה. כל אדם הוא אדם פרטי שמקבל החלטות בהתאם לרצונו ודעתו, ואם יש מישהי שבחרה שהבן זוג שלה יהיה לצורך העניין בדואי או כל דבר אחר, זו החלטתה ואין לנו כמשטרה שום עניין בנושא הזה. זה לא עבירה פלילית ולא מנוגד לחוק וזו זכות בחירה של כל אדם לעשות מה שהוא רוצה".

"אני לא חושבת שפעילות כזאת שמראה איזשהו צעד של דו קיום שהוא דבר יפה, מרחיק לכת למקום כמו שאתה מציין", היא מסכמת.

מה שוודאי הרחיק לכת, הוא הפער הבלתי נתפס בין משמעותו הדתית והרוחנית של חג החנוכה, לבין התכנים החדשים שמבקשת לצקת לתוכו תרבות הפוליטיקלי קורקט. מה היה אומר על כך יהודה המכבי?