[caption id="attachment_41834" align="alignleft" width="224" caption="נעדר. יהודה וינשטיין (ויקיפדיה)"]
הפרקליטות נסוגה מהבטחתה בוועדה לביקורת המדינה כי יחידת הביקורת עליה תחל לפעול בעוד חודש – ועתה תמתין כשבעה חודשים נוספים. יו"ר הוועדה אורי אריאל: "מאסנו בהתחמקות, נתחיל בחקיקה".הועדה לביקורת המדינה קיימה אתמול (רביעי) ישיבה חמישית במספר, בהקמת יחידת ביקורת על הפרקליטות. למרות שאישרו את השתתפותם מראש, נעדרו מהישיבה במפתיע פרקליט המדינה משה לדור והיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין, כשרק אתמול נסוגו מהבטחתם להופיע בדיון.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) אמר כי "מדובר בהפקרות וזלזול. פקידות בכירה בורחת מדיונים בכנסת לא תהיה בבית ספרנו, ואם נצטרך נוציא לשניים צווי-הבאה". אריאל מתח ביקורת חריפה על דברי מנכ"ל משרד המשפטים גיא רוטקופף בישיבה, כי ייקח למצוא ראש ליחידת הביקורת עוד כשבעה חודשים – וזאת מול הבטחת הפרקליטות בעבר, כי יחידת הביקורת עליה תחל לפעול כבר בחודש אוקטובר הקרוב. "מתברר שלוח הזמנים שלכם לא מחייב אתכם. אנו נתחיל לקדם חוק בעניין. אני מודה לויינשטיין ולדור שבהתחמקויותיהם הצליחו לחדד אצלי את ההבנה, איפה אנחנו חיים", אמר אריאל בציניות.
שר המשפטים לשעבר חיים רמון טען כי הפרקליטות מזלזלת בכנסת. "שום דבר לא יקרה שם, וההתחמקות שלהם מעידה כאלף עדים. לא יהיה חוק-ביקורת כי יש יותר מדי חברי כנסת שמפחדים מפרקליטות. הפרקליטות רוצה שלטון ללא מיצרים וללא פיקוח. במדינות מפגרות כבריטניה, ארה"ב וקנדה יש חוק כזה , למרות ששם הפרקליטות הרבה פחות סמכותית". רמון נקט בדוגמאות בהן שופטת כתבה בפסק דין כי "התנהגות הפרקליטות הייתה בלתי ראויה, בלתי הוגנת ודורשת חקירה מעמיקה" אך מאומה לא נעשה, במקרה נוסף בו שני שופטים ומבקר המדינה קבעו שפרקליטה נהגה בזדון ויש לה אחריות אישית – אך היא לא נענשה או הועמדה לדין אלא דווקא מונתה לתפקיד בכיר יותר, וכן פרקליט שהורשע בפגיעה בטוהר המדיות והודה שיקר, ואף הוא קודם בתפקידיו.
ח"כ יעקב כ"ץ (האיחוד הלאומי) טען כי "יש רודנות במדים ויש רודנות של עניבות. ווינשטיין ולדור העידו בשפת הגוף, בתירוצים ובהתחמקות שלהם שאין בכוונתם לשמוט את סמכותם וחסינותם. הישיבות מתמשכות והם ימשיכו למרוח את חברי הכנסת, ולכן אין מנוס מחוק". ח"כ מרינה סולודקין(קדימה) הוסיפה אף-היא כי לא תשלים עם הסחבת ותסיים את החקיקה.
גם הפרופ' דניאל פרידמן, אף הוא שר משפטים לשעבר, היה מודאג מההצעה שגוף הביקורת יהיה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה - בעוד שהוא-עצמו צריך להיות אחד המבוקרים הראשיים. לדבריו, "נציב שירות המדינה לשעבר שמואל הולנדר סיפר בראיון בעיתונות, כי בכירי פרקליטות רבים הודו בפניו שמחזיקים תיקי חקירה פתוחים ללא צורך במשך שנים, נגד אנשי ציבור. חייב להיות חוק של הכנסת, שיקבע נהלים וימנע העלאות בדרגה של פרקליטים שסרחו והתרשלו".
המנכ"ל גיא רוטקופף טען מנגד כי היועמ"ש ופרקליט המדינה לא הגיעו לישיבה "מפגם בתקשורת ולא מזלזול בוועדה", וטען כי אתמול פעל בנציבות שירות המדינה לפטור מחובת המכרז את איתור ראש יחידת-הביקורת. "אנו רוצים להביא לאדם ראוי, דוגמא ליושר ואיכות ביקורת ברמת שופט מחוזי שיאושר בממשלה". לדבריו הצטרף מוטי אהרוני, סגן נציב שרות המדינה שטען כי "אין כוונה למרוח. אחרי שנה מתחילת פעילות יחידת-הביקורת נבדוק אפשרות לביקורת גם על התביעה המשטרתית ולאפשר פניות ותלונות הציבור".
עו"ד אביעד בקשי, מפורום "קהלת" הציע גוף בתוך מבקר המדינה בעל סמכות לבקר את החלטות היועץ המשפטי ופרקליט המדינה, התביעה הפלילית וייצוג המדינה בבג"ץ, ואילו עו"ד מיקה קונר-קרטן, מהתנועה לאיכות השלטון הזהירה כי "אין ביקורת מערכתית בלי לשמוע את הציבור".
עו"ד רויטל גוטליב מלשכת עורכי הדין האשימה כי "לפרקליטות יש עיקרון שהם תמיד צודקים ותמיד תמי-לב. הם נעלבים בילדותיות מעצם החשד בטוהר כוונותיהם. גם כשהם יודעים שהראיות חלשות הם ממשיכים לנהל משפט, ואזרחים ישרים ומלח הארץ - משלמים ביוקר בשמם הטוב על התנהלות זו". עו"ד אבי חימי הוסיף כי "רוב הפרקליטים הם טובים, איכותיים ורציניים אך כמו כל גוף אחר הפרקליטות חייבת ביקורת. החתול ישמור על השמנת אם הפרקליטות בוחרת את המבקרים שלה-עצמה, כמו בגילדה מקצועית".
הכתבה באדיבות דוברות הוועדה לביקורת המדינה.
