- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
לפני כחצי שנה סקרנו בקול היהודי כתבה מאתר השמאל הקיצוני 'שיחה מקומית', שבה רואיינו ערבים אזרחי ישראל והתלוננו שהם לא רואים את עתידם בישראל. הגורמים היו הפשע ברחוב הערבי, ממשלת הימין והמלחמה בעזה. אחד המרואיינים שבחר בעילום שמו סיפר: "מה שהשתנה אחרי 7 באוקטובר הוא שגם קבוצות שבעבר נחשבו למרכז המתון ואולי אפילו לשמאל, אימצו את עמדות הימין הקיצוני" - ורואות בערבים אויב. המסקנה של הכתבה היתה שמבחינת צעירים ערבים רבים את העתיד יש לחפש בחו"ל.
כעת, כעבור עוד כמה חודשים, אפשר לראות מסקנה אחרת שכנראה צעירים ערבים רבים הגיעו אליה, גם אם לא החליטו עד כה להגר בעצמם: לא כדאי להביא דור חדש בישראל. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), שיעור הילודה הערבי צנח בחדות בחצי הראשון של שנת 2025.
כשמודדים כך את השינוי בחודש מסוים השנה מול אותו החודש בשנים קודמות, הערך הוא תמיד סביב 1. שיעור ילודה שווה בדיוק לממוצע בשלוש השנים האחרונות יתן ערך 1, ושיעור נמוך במעט או גבוה במעט יתן ערך באזור שבין 0.9 ל-1.1 בערך, בהתאמה. אם לאורך שנים שיעור הילודה יורד בהדרגה, הגרף ימצא ברובו קצת מתחת ל-1.
במדד כזה לאורך השנים מ-2008 ועד היום, אפשר לראות בבירור איך כבר לפני עשור שיעור הילודה של נשים יהודיות ושל נשים ערביות התאחד באותה מגמה - ירידה איטית ועקבית. אך לאחרונה שתי האוכלוסיות נפרדו באופן בולט - ראשית היהודים חרגו כלפי מעלה, לילודה שכמעט לא נופלת מהילודה בשלוש השנים הקודמות, ואז מתחילת שנת 25' הערבים נפלו כלפי מטה. לראשונה זה עשור נפתח שוב פער בכיוון שאליו הולכת הילודה היהודית מול הערבית. הנפילה הקודמת בילודה הערבית היתה בחודשים הראשונים של בהלת מגפת הקורונה, ואז הילודה היהודית השתנתה באופן דומה - כולל העליה החדה בחזרה אחר כך. הפעם לעומת זאת הקוים נפרדו.
כדי לראות בדרך אחרת את שינוי הדפוס, נסתכל כעת לא על השינוי בשיעור הילודה ביחס לשנים קודמות, אלא על שיעור הילודה עצמו. כאמור הילודה היא עונתית, ולכן לאורך כל קיץ השיעור עולה עד לשיא בסתיו, ולאורך כל חורף הוא יורד עד לשפל באביב. חשוב לציין שהשיעור הגבוה יותר של לידות לאלף איש לא נעוץ בכך שנשים ערביות יולדות בקצב גבוה יותר מהיהודיות. משנת 2018 הקצב כמעט שווה ומשתנה בהדרגה לטובת היהודים, אלא שבין הערביות יש אחוז גבוה יותר של נשים צעירים בגיל הילודה, בגלל שבעבר הערביות ילדו יותר ילדים.
כשמסתכלים כך, רואים איך הילודה הערבית ירדה בעקביות עד לשנת 13', התייצב לכמה שנים והחלה שוב לרדת ב-18', בעוד הילודה היהודית עלתה בעקביות עד לשנת 13' בערך, התייצבה לכמה שנים והחלה לרדת בשנת 18' - כמו הערבית. אך בשנה האחרונה הילודה היהודית טיפסה שוב למעלה, ומולה הילודה הערבית נפלה בחורף והאביב האחרונים בחדות. למעשה, שני הגרפים נעשו כמעט חופפים אחרי שנים שבהן הילודה הערבית ריחפה תמיד מעל היהודית. אך כיון שהתנודה העונתית אצל היהודים מתאחרת בעשור האחרון בערך בחודש לעומת התנודה אצל הערבים (וכמו כן טווח התנודה הערבית רחב מעט יותר), אם המצב החדש ימשך אנחנו צפויים לראות חפיפה בשיעור הילודה בחודשי החורף, והפרש קל לטובת הערבים בחודשי הקיץ.
כיון שהצניחה בילודה הערבית קרתה באופן חד כל כך, מעניין לבחון על ציר הזמן גורמים אפשריים להתרחשותה. אם נלך מינואר 25' 266 יום אחורה (אורכו של הריון ממוצע), נגיע לתקופה שבין 9 באפריל ל-10 במאי 24'. המאורע המשמעותי ביותר שקרה באותם ימים הוא הכניסה לרפיח, שבוצעה למרות כל איומי ממשל ביידן. הכניסה החלה ב-6 במאי, והסתמנה כעובדה די ברורה כבר כשבוע לפני כן. הדברים הם השערה בלבד, אבל יתכן שהכניסה לרפיח היתה הצעד שהבהיר לאוכלוסיה הערבית בישראל שהמלחמה איננה עניין קצר וחולף אלא אירוע שעוד ימשך - ואיתה היחס השונה שהיא הביאה מצד היהודים כלפי הציבור הערבי, שרוב מוחלט ממצביעיו נתנו את קולם לחברי כנסת שהתבטאו שוב ושוב לטובת חמאס וחזבאללה ונגד ישראל.
מה שמעלה שאלה נוספת - אילו עוד השפעות נלוות נגלה ככל שתוצאות המלחמה יתבהרו.
