"עשו כל שביכולתכם" – מה זה אומר לנו? ריאיון עם הרב גינזבורג

בשיחה עם הקול היהודי מסביר הרב יצחק גינזבורג את הקשר בין יום נפילת חומות יריחו בכ"ח ניסן ב'תפ"ח, לקריאתו המפורסמת של הרבי מליובאוויטש בכ"ח ניסן תשנ"א "עשו כל שביכולתכם להביא משיח".

 בכ"ח בניסן ב'תפ"ח, לפני 3285 שנים נפלו חומות העיר יריחו לפני יהושע בן נון וצבאו. 3263 שנים לאחר מכן, בכ"ח ניסן התשנ"א, קרא הרבי מליובאוויטש זצ"ל את קריאתו המפורסמת "עשו כל שביכולתכם להביא משיח באופן של עניינים שהם אורות דתוהו אך בכלים דתיקון".

בריאיון מיוחד עם הקול היהודי, מסביר הרב יצחק גינזבורג את מהותו של יום כ"ח ניסן ואת החיבור בין האירועים.

"הרבי אמר שאורות דתוהו בכלים דתיקון זה הנוסחה של "עשו כל שביכולתכם", וכנראה שזה קשור מאוד גם לכיבוש יריחו. צורת הכיבוש של יריחו היתה למעלה מדרך הטבע. זה גם התלבש בטבע – כיבוש כפשוטו, אבל הכוחות היו כוחות שמעל הטבע. זה עיקר הענין. כדי להביא את הגאולה צריך התקשרות אל הלמעלה מהטבע. אנחנו עדיין בחודש ניסן שהוא מלשון ניסי ניסים. צריך לחבר את הלמעלה מהטבע ולהוריד את זה לארץ".

איך פורטים את המושג הזה לפרוטות ומביאים אותו כיום לביטוי מעשי?

"צריך לקבל את ההשראה הנכונה מהאורות הגדולים שתורת הנסתר, וכל תורת הגאולה לפי הקבלה והחסידות הביאו, לגבי דברים מאוד מאוד גבוהים ונשגבים. מה אמור להתגלות כאן".

"כלומר, זה לא רק 'לתקן את המדינה' כמו להקים את המדינה בגשמיות, אלא להרבות אלוקות ברמות מאוד גבוהות. כל ההשראה שלנו צריכה להיות משם, ואף על פי כן, צריך להתאמץ ולתקן את המציאות בצורה הכי פשוטה. כל דבר שבקדושה בעיקר מה שנוגע לזמן הגאולה, זה סוד של נשיאת הפכים. נשיאת הפכים באה לידי ביטוי חזק מאוד בכך שהעוגן שלנו הוא למעלה, בשמים, וצריך להוריד את זה למטה לארץ".

איזו דוגמה ניתן לתת לכך?  

"זה מתחיל בדברים הכי בסיסיים, למשל, היכולת לקחת איזשהו עומק באלוקות ועבודת ה', ובאמצעותו להלהיב בחורים לבנות בתים בגבעות, לפעול בעבודה עברית, או כל משימה שלא תהיה שמשמעותה תיקון בתוך המדינה".

"אנחנו כמובן לא רוצים שזה יישאר בדברים מקומיים, אלא זה חייב להתפשט לכולם. היסוד הזה נכון בכל דבר, בכל משרה ועבודה אם זה בחינוך ואם זה בסעד - איך מקבלים את ההשראה וממילא גם את ההכוונה של התיקון מלמעלה, ומיישמים את זה למטה, זה החידוש והמסר של היום הזה. כמו שכיבוש יריחו היה על ידי שופרות והקפות. הציור הוא שכובשים את המציאות עם שופרות והקפות. זה משהו אחר. זה לא רובים ולא טילים".

הרב רואה קשר בין הדברים האלו ליום העצמאות?

"יש קשר בין חודש אייר שאנחנו נמצאים בפתחו, לבין הגואל והגאולה בדורנו, כמו שמופיע באריכות בהקדמה לספר 'תיקון המדינה'. ביום חמישי, א' אייר, נחגוג את היארצייט של ר' מנדל מויטבסק, שהחל את עליית החסידים ארצה. אור לב' אייר, יום 'תפארת שבתפארת', הוא יום ההולדת של הרבי המהר"ש, שעניינו "לכתחילה אריבער", שהוא סמוך ונראה עם מושג 'אורות דתוהו בכלים דתיקון'. דהיינו, לא כמו שהעולם חושב שצריך להתכופף מלמטה כאשר יש מכשול בינינו לבין היעד שלנו ולבין הגאולה, אלא שיש כוחות בנפש לקפוץ מלמעלה".

"בתיאוריה יום העצמאות הרצוי, האידיאלי, היה ממש באותו עניין. שצריך להביא את הגאולה ולהוריד אותה מהשמים לארץ. הרבי אמר בתחילה שיום העצמאות היה טוב, אם כולם היו מודים לה', אז באמת הוא היה חג של הודיה 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו' אצל כל עם ישראל. זה גם היה משקף את הרוח הזו בתוך מה שנוצר – בתוך המדינה".

"הבעיה באה לידי ביטוי ברור במגילת העצמאות. ביום העצמאות נכון לדבר על כך שזה היום הכי נכון שכל העם יכתוב מחדש את מגילת העצמאות באופן שישקף את כח הפועל בנפעל, יחד עם היסודות של 'לכתחילה אריבער' של "אורות דתוהו בכלים דתיקון". חיים של אמונה איתנה בה' ובתורה, שמחה באמונה שלנו, ועבודת ה' בשמחה".