אישור הממשלה בתחילת השבוע להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב איננו משמח, בלשון המעטה, את פיני בדש, ראש מועצת עומר. אפשר לומר כי בדש, שכן מנוסה של הבדואים, וגם לוחם וותיק נגד ההשתלטות הזוחלת של הבדואים על אדמות המדינה בדרום, – התעייף מהמאבק הסיזיפי. "זו כבר מזמן לא זחילה אלא דהרה פרועה", הוא אומר. "אין מי שיודע ממש כיצד לעצור את הסוסים".
התכנית אמורה לתת מענה לסוגיית תביעות הבעלות של בדואים על שטחים נרחבים במערב הנגב, ולהסדיר את סוגיית הבנייה הבלתי חוקית של הבדואים, אשר עומדת על למעלה מ30,000 מבנים נכון לסיום השנה הלועזית האחרונה. במסגרת ההמלצות, יועברו לידי הבדואים למעלה ממאה אלף דונם קרקע, וכן פיצויים של מיליארדי שקלים בתמורה לוויתור על קרקעות. על פי הדו"ח, במקרה של תביעת בעלות על 'קרקע מוחזקת', כזו המיושבת כיום על ידי בדואים, יפוצו הבדואים בשיעור של 50% מגודל הקרקע הנתבעת. גם במקרה של תביעת בעלות על קרקע שאינה מוחזקת, יקבלו התובעים קרקעות חלופיות או פיצויים כספיים נדיבים.
קריאה נוספת: מה כוללת התכנית ליישום דו"ח גולדברג ומהן ההשלכות מכך
"עד לפני חודש התנגדתי מאוד לתכנית שהיתה. היום אני אומר שזה הרע במיעוטו. בחודש האחרון, יחד עם קבוצה של בעלי השפעה שהובלתי, עשינו עבודת שטח על סעיפי התכנית, נפגשנו עם עמידרור (ראש המטה לביטחון לאומי, שבחן ושינה לאחרונה חלק מסעיפי התכנית), עם אייל גבאי, ששימש עד לאחרונה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ועם בנימין נתניהו עצמו", מספר בדש.
מה השתנה מבחינתך בחודש האחרון?
"ישנם הרבה סעיפים משפטיים ששונו בחלקם לטובת האינטרסים של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אני לא שבע רצון מהעובדה שנשארנו עם ההמלצות של פראוור על שיעור פיצוי של 50 אחוזים למי שיש תביעת בעלות, כאשר השופט גולדברג שעמד בראש הוועדה המליץ על 30 אחוזים בלבד. מצד שני, נקבע כי לא ייפתחו לדיון מחודש פסקי דין, לא יוכרו כפרים חדשים, והמדינה תתייחס לתביעות בעלות שהוגשו לבית המשפט עד סוף שנת 1979 ולא עד לתביעות האחרונות, כמו שדורשים ארגוני השמאל", אומר בדש ומדגיש כי גם בסוגיה זו המליץ השופט גולדברג להתייחס לתביעות עד שנת 49' בלבד.
מה פשר השינויים הללו מהמלצת גולדברג לגבי גובה השיפוי והיסטוריית התביעות?
"לצערי הממשלה עיוותה את המלצות השופט גולדברג, אודי פראוור (ראש אגף המדיניות במשרד רה"מ שעיבד את המלצות גולדברג לדו"ח מעשי), לא נמצא בצד הימני או המרכזי של המפה הפוליטית", טוען בדש. "רצו למצוא חן בעיני הבדואים וללכת על הסכמה רחבה, הבעיה שאף בדואי לא מייצג שני אנשים, הם מלאים סכסוכים ומחלוקות בתוך עצמם, ואף אחד לא יסכים ללכת על פשרות. במצב הנוכחי אנחנו גם נאכל את הדגים המסריחים, וגם נגורש מהעיר. מהעיר ומהנגב".
נשמע שאתה מדבר בשני קולות. מצד אחד מלא ביקורת ומצד שני מקבל את התכנית
"עם כל הביקורת החריפה, בכל זאת יש צורך להחליט, חייב להיות ביצוע ויישום של הרע במיעוטו, ולכן פעלנו לקדם את השינויים הללו. אתה לא יכול לוותר על הכול בגלל הבעיה השורשית שיש פה. גם בשטח ניתן לראות מצד אחד התקדמויות קטנטנות של נושא האכיפה, אך עדיין לא ברמה של שיפור שנראה בשטח. אם המדינה הורסת, ולמחרת צץ כבר מבנה חדש, אי אפשר להתחיל עם כל הניירת ותהליך מחודש להוצאת צווי הריסה, זה חייב להיות מענה תקיף ומיידי".
"המדינה כבר שנים ארוכות מאפשרת למצב להתדרדר. הבדואים הפסידו בכל התביעות המשפטיות שלהם, ובכל זאת, המצב בשטח נשאר הנגב הפרוע. בזמנו הוצע להקים בית משפט לענייני קרקעות בנגב, כמו שעשתה פליאה אלבק (משפטנית שליוותה את נושא הקרקעות והקמת היישובים ביו"ש. א.ב) ביהודה ושומרון, שבחנה כל דונם לגופו באופן בלתי מתפשר, והרגיזה בעיקר את השמאל אך גם את הימין. הממשלה לא רצתה ללכת בכיוון הזה, אלא רק בהתפשרות ובמהירות, ועכשיו אנחנו משלמים במטבע קשה על ההזנחה הזו", הוא אומר.
אתה רואה עוד חיבורים מהותיים בין מה שקורה בנגב עם הבדואים לבין מה שמתרחש ביהודה ושומרון?
"החיבור הוא לא רק מהותי, אלא גם פיזי ודמוגרפי. הבדואים מחוברים משפחתית ודמוגרפית עם ערביי יו"ש, שיעור הנישואים עם נשים מיהודה ושומרון הוא עצום. אחד הסעיפים שהצלחנו לשנות בתכנית שאושרה, זה שהבדואים לא יקבלו פיצוי קרקעי ממערב לכביש 40 החוצה את הנגב מצפון לדרום, וזאת כדי לעצור את הרצף הטריטוריאלי שיש לערבים. החל מהלבנון וכל איזור הגליל, המשולש ויהודה ושומרון. אם הבדואים יתיישבו ממערב לכביש 40, לא יארך הזמן וכל הרצף הזה יתחבר עם רצועת עזה, ולכן כל כך נלחמנו על הנקודה הזו. רצף טריטוריאלי כזה יהיה הרה אסון בעתיד הקרב, בפרט בזמני מלחמה", רומז בדש.
עם כל ההתנגדות שאתה מתאר, בסופו של דבר יש גם התנגדות רבה מהצד הבדואי לתכנית הזו.
"כי בפשרה הזו שמגולמת בתכנית, יש גם מרכיב משמעותי של הרבה אכיפה. זה להרוס כמעט 40,000 בתים ומבנים, ולפנות את יושביהם ליישובים קיימים".
אם המדינה הזניחה שנים את נושא האכיפה, עכשיו היא תיאבק ותהרוס כמות כזו של בתים תוך עשר שנים?
"אני גם לא מאמין גדול ביכולת של המדינה לאכוף את התכנית. צריך להתנהל כמו אריק שרון שפינה את גוש קטיף ודרס את כל המשוכות בדרך. אני מכיר את הבדואים שנים רבות, וגם פעלתי לפנות את שבט התראבין מהאדמות שהוקצו לנו והבדואים פלשו אליהן. אם הממשלה תהיה נחושה, תעמוד בלוחות הזמנים שקבעה לעצמה ותתייצב מול כל הלחצים, בעיקר אני מתכוון של השמאלנים שילכו על כל גרגיר חול לבג"ץ, אז יהיה משהו מזה".
זה לא נשמע שאתה מאמין שזה יקרה ויעבוד.
"לבדואים יש זמן וסבלנות. אחד הנכבדים של הבדואים אמר לי פעם: 'אנחנו מחכים. בסוף ננצח אתכם עם הרחם הבדואית שלנו ועם הדמוקרטיה שלכם'. הסוגיה הזו לא תיפתר בהחלטות ממשלה מהסוג הזה, אלא בכאלו אחרות, קשות יותר שנצטרך לקבל בעתיד", אומר בדש במה שנקרא פוליטיקלי קורקט.
סעיד 2 ד' כסלו תשע"ב 10:58 סעיד
דן 1 ט"ז אלול תשע"א 12:02 דן