צה"ל מודה: הפסקנו להפיץ את החוברת בהלכות מזוזה

לאחר חשיפת הקול היהודי לפני כחודש, כי החוברת שפרסמה הרבנות הצבאית בהלכות מזוזה ועוררה סערה ציבורית - תיגנז, מודה כעת צה"ל במסמך רשמי כי "הופסקה הפצתה של החוברת בכל המדיות"

לפני כחודש וחצי התעוררה סערה תקשורתית סביב חוברת הלכתית שהוציאה הרבנות הצבאית העוסקת בהלכות מזוזה, הדנה בין השאר בחיוב מזוזה בבית המשותף לגוי ויהודי.

חברי כנסת ואישי ציבור מהשמאל הרימו קול זעקה כנגד 'אפליית גויים' בה לוקה לדבריהם הרבנות הצבאית וקבלו אף על ההלכה לפיה את המזוזה יקבעו דווקא חיילים גברים ולא חיילות.

זמן קצר לאחר פרסום הדברים נחשף בקול היהודי כי ברבנות הראשית שוקלים לתת הוראה לפיה החוברת ה'בעייתית' תיאסף מכל בתי הכנסת הצבאיים ותיגנז, וכן את העובדה כי החוברת הוסרה מאתרי האינטרנט של הרבנות הצבאית.

כעת מודים גם בצה"ל כי "הופסקה הפצתה של החוברת בכל המדיות".

עיתון הארץ, שחשף את דבר קיומה של החוברת ופצח במקהלת הגינויים, מפרסם היום את המענה שנתן צה"ל לפנייתה של חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) בעניין החוברת ההלכתית. המענה ניתן אגב, למרות דבריה הבוטים של גלאון לפיהם "הבעיה של המגלומנים מהרבנות הצבאית, מעבר לעובדה שהם שכחו שהם עדיין כפופים לחוקי מדינת ישראל ולא חיים במדינת ההלכה שהם מפנטזים עליה".

"ספר מזוזה בצה"ל" הינו ספר הלכתי מובהק העוסק בשאלות הלכתיות המצויות במציאות היום-יומית הצבאית", כותבת לגלאון "מזכירת הפיקוד העליון" של צה"ל ומדגישה כי החורת נותרה בגדר התיאוריה בלבד. "מהותית אין כל שינוי במעמד החיילים הלא יהודיים ובמעמד הנשים בהקשר לסוגיית המזוזות עליה דן הפרק המדובר בספר".

בהמשך מודים בצה"ל כי הפצת החוברת הופסקה. "לאחר תחקיר יסודי שנערך בנושא, נמצא כי מניסוח סעיפים מסויימים בספר עלולים לטעות במשתמע מהתוכן. הוסקו לקחים ומסקנות באשר לתהליך הבקרה על פירסומו, וכחלק מהטיפול בנושא, לפי שעה הופסקה הפצת הספר בכל המדיות".

"צה"ל והרבנות הצבאית מצרים על כך שמסעיפים מסוימים בספר משתמע כי ניתן יחס שאינו תקין לחיילים שאינם יהודים. מעמדם של חיילים ומפקדים שאינם יהודים בצה"ל הינו מעמד איתן, וחלקם בנשיאה בנטל ובמשימות ההגנה והלחימה למען בטחון ישראל מוערך, רב חשיבות ואינו מוטל בספק".

רבנים של מי אנחנו?

לאחר הפרסום על גניזת החוברת, חשפנו בקול היהודי אודות ביקורת קשה שמתחו ראשי מדור ההלכה בצה"ל, ביניהם כותבי החוברת עצמם, על החלטת הרבצ"ר תא"ל רפי פרץ לגנוז את החוברת.

לדברי הגורמים ברבנות הצבאית טען הרב פרץ בפני אנשי הרבנות כי "המצב בו נקלענו למחלוקת הוא לא טוב, אנחנו צריכים להיות הרבנים של כולם, אפילו חיילים דרוזים צריכים להרגיש שאנחנו הרבנים שלהם", אמר הרב פרץ. אנשי מדור ההלכה השיבו שאם החוברת תגנז הרי שהרבנות תצא קרחת מכאן ומכאן, החיילים הדתיים לא ייחסו לרבנות הצבאית חשיבות, כיוון שהיא נמנעת מלומר את דבר ההלכה ואילו החיילים החילונים בין כה וכה לא מתעניינים, "בסופו של דבר רבנים של מי אנחנו?", שאלו ראשי המדור את הרבצ"ר. "בסוף נהפוך להיות אפסנאות לתשמישי קדושה ותו לא", התבטא אחד הרבנים.

את תקופת הרבצ"ר הנוכחי, הרב פרץ, מגדירים הגורמים כ'רגרסיה'. לדבריהם הנסיון לרצות את ה'פריץ' בסוגיה אחרי סוגיה הביא את הרבנות למצב הנע בין חוסר רלוונטיות של הרבנות הצבאית, למעילה בתפקיד הרבני, "התחושה היא כאילו שבנו 10 שנים אחורה", אמרו.

תפיסת המדינה נוגדת את התורה

החוברת המדוברת נכתבה לפני מספר חודשים בידי מדור הלכה ברבנות הראשית. מדובר בחוברת מכובדת למדי, בת 142 עמודים, העוסקת בהלכות מזוזה. החוברת שנכתבה ע"י הרבנים הצבאיים אלכסנדר רונס, דב ברקוביץ וחנניה שפרן עוסקת בין היתר בחיובי קביעת מזוזה במבנים ובמתקנים הצבאיים השונים, בתחזוקת המזוזה ובשלל סוגיות הנוגעות להלכות מזוזה סביב המציאות הצבאית.

בין הסוגיות הנידונות בחוברת, נמצאת גם סוגיית חיוב קביעת מזוזה בבית המשותף ליהודי וגוי. בהלכות מזוזה שבשו"ע (חלק יו"ד סי' רפו), נפסק כי "..בית של ישראל ועובד כוכבים, פטור ממזוזה". לאור הלכה זו דנו המחברים בשייכות הממונית של נכסי הצבא לאור כך שהוא משותף ליהודים וגויים. המחברים העלו סברות שונות, מדוע יש לקבוע מזוזה בברכה על אף שישנם גויים בצבא. וכך לשון החוברת:

"יש מפוסקי דורנו שנקטו שמחמת זכאותם של אזרחי המדינה שאינם יהודים להשתתף בכל עניני המדינה, הרי שדין כל המבנים שבבעלות המדינה, ובכללם מבני הצבא, כדין מבנים שבשותפות עם נכרי. לעומתם יש שנקטו שלעניין מצוות התורה, רכוש המדינה נחשב של ישראל בלבד, שהרי סוף סוף המדינה מוגדרת כמדינת העם היהודי".

בחוברת מודגשת העובדה כי גישתה השוויונית של מדינת ישראל עומדת בסתירה לדעת תורה. "הבנה זו, שאינה מייחסת חשיבות ממונית לעובדת אזרחותם של הנכרים בארץ, מתיישבת עם השיטות המגדירות את רכוש המדינה כ'ממון ציבורי' (להבדיל מ'ממון שותפים') ללא זכות ממונית לפרט, אולם נראה שאפילו אם נגדיר את רכוש המדינה כ'ממון שותפים', מ"מ מאחר והציבור ככלל הוא יהודי, ממילא כל עוד הנכרים לא קנו חלק בנכסים באופן מעשי, אין להם זכות ברכוש המדינה. יתר על כן, היות והתורה ציוותה ששלטון על ארץ ישראל יהיה בידי עם ישראל, ממילא התפישה הרואה את הגויים כשקולים לישראל בזכויותיהם במדינה, נוגדת את דעת התורה, ואין תוקף הלכתי לנציגי המדינה לפעול בניגוד לרצון התורה. במקרים כאלה נכון הכלל ההלכתי 'לתיקוני שדרתיך ולא לעיוותי'".

"למעשה, מאחר ורבים הנוקטים שאין להגדיר את המדינה כבעלות משותפת עם גוי, ומלבד זאת הלא, כפי שהתבאר, אף בבית המשותף עם גוי, דעת רבים שיש לחייב במזוזה, לפיכך נראה שאין לפטור את בסיסי צה"ל מחיוב במזוזה בשל סיבה זו".

עוד בנושא: