בעלי התשובה, שלא מצאו את עצמם בציבור החרדי, הקימו את רשת קהילות ברחבי הארץ ובעצם החליטו ליצור זהות דתית חדשה ומרתקת. ראיון עם אריאל לביא, רכז פרוייקט "נטיעות" החדשני. כתבה ראשונה בסדרה המציצה לעולם התשובה.
[caption id="attachment_24344" align="alignleft" width="120" caption="מאוכזבי שני המגזרים פנו לדרך חדשה"]"ליהדות יש הרבה מה להציע בתחום החברתי". אהרון אריאל לביא.
בעלי התשובה, שלא מצאו את עצמם בציבור החרדי, הקימו את רשת קהילות ברחבי הארץ ובעצם החליטו ליצור זהות דתית חדשה ומרתקת. ראיון עם אריאל לביא, רכז פרוייקט "נטיעות" החדשני. כתבה ראשונה בסדרה המציצה לעולם התשובה. "על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש בארץ למעלה מ-200,000 בעלי תשובה", שולף אהרן אריאל לביא (29), רכז רשת הקהילות של בעלי התשובה את מספר הקסם. "מדובר באנשים שמגדירים את עצמם כך, וזה מספר המתקרב לרבע מהאוכלוסייה החרדית בארץ, ולחמישה אחוזים מהאוכלוסייה בארץ בכלל". לביא גדל בקרית טבעון בבית חילוני למהדרין. "עם קצת מסורת כך שלפחות עשיתי בר מצווה ועוד כמה קידושים בשבתות בימי חיי". לאחר מסלול של לימודים באורט, שנת שירות בנוער העובד והלומד, ושירות צבאי בנח"ל, פנה לביא לאקדמיה, כשהוא לא זונח את האקטיביזם החברתי מימי נעוריו. כיום הוא מסיים תואר שני במחלקה למדע, טכנולוגיה וחברה בבר-אילן, כשהתזה שלו עוסקת בתחום חשיבה ותכנון עתיד בשדה הפוליטי. ללביא רזומה חברתי בתנועת 'דרור ישראל' של הנוער העובד והלומד, ובקיבוץ העירוני 'בית ישראל' בירושלים. כיום הוא מתגורר בקהילה החסידית-אקולוגית במושב שובה הסמוך לנתיבות. "על השילוב של חסידות ואקולוגיה אפשר לכתוב כתבה נפרדת", הוא מבטיח.
אין כניסה - דרך ללא מוצא "רוב בעלי התשובה לא קיבלו כרטיס כניסה לציבור החרדי. אם בגלל הדרישה למחוק את כל סממני הזהות האישית שהביאו מהעולם החילוני, כמו אמנות, מוזיקה, ידע וניסיון", אומר לביא. "חוסר הקבלה המוחלט בא לידי ביטוי בצמתים משמעותיים כמו בעיות בשידוכים וקבלה למוסדות חינוך. אם כי צריך לומר ביושר, שבאמת ישנן בעיות אמיתיות לבעלי התשובה שהפריעו לשילוב הזה". לאור קשיי האינטגרציה, מבחינה פנימית, רבים מבעלי התשובה החלו לחוש מרמור ואובדן פנימי. הם היו צריכים למחוק את הנטיות הפנימיות, את הידע ואת הניסיון שרכשו, ובחייהם החדשים לא היה להם כל ייצוג. "בשנים הראשונות של תנועת התשובה הרוב בחרו לחרוק שיניים ולהמשיך בחושך לחתור", מצטט לביא את שולי רנד. מנגד, היו כאלו שהזעזועים שפקדו אותם בתהליך התשובה גרמו להם לחזור לאחור. "חבר שלי מתקופת התיכון, שחזרנו בתשובה יחד, נכנס לקהילה חרדית סגורה. לאחר שהתגלה שחלק מעסקניה היו מעורבים בפלילים והעסק שם התפרק, הוא הלך כל כך רחוק, שלדעתי הוא לא שומר אפילו יום כיפור כיום". "דווקא ממנו", ממשיך לביא, "נולד אצלי הרעיון להקמת קהילה עצמאית ואחרי כמה שנים גיליתי שיש עוד הרבה שחושבים על זה. הוא אמר לי שבעצם כשאדם חוזר בתשובה אין לו באמת לאן לחזור כי אין קהילות שחיות יהדות שמחוברת לחיים. למעשה, הוא אמר, אם היו קהילות כאלו, הן היו כל כך מושכות בפני עצמן, שלא היה צריך בכלל את כל מפעל הקירוב ואנשים פשוט היו חוזרים בתשובה ממילא". לאלפי בעלי התשובה, שהחלו לחוש מרמור פנימי בשל האובדן שחוו, מצרף לביא גם דתיים מבית, שלא מצאו את עצמם במסגרות הקלאסיות של הציבור הדתי. "אלו שחיפשו רוחניות, יותר אינדיבידואליות דתית, או שלל ערכים אחרים כמו אקולוגיה, אמנות, רפואה טבעית ועוד. הפרופיל של החיפוש הפנימי דומה לזה של בעלי התשובה". כלומר, חלק ממאוכזבי שני המגזרים הקלאסיים, בעצם בחרו ליצור פה משהו חדש? אפשר לומר כך. יש פה ציבור מאוד גדול ומגוון, של אנשים שהבינו שאין להם בית וחיפשו זהות. מתוך זה החלו להיווצר הקהילות של בעלי התשובה.
השתלבות ללא טמיעה המבנה הקהילתי בקהילות בעלי התשובה הוא קהילה משימתית, כזו המעודדת עשייה חברתית ומשפיעה על סביבתה. זו לא המצאה של תנועת התשובה, אלא חלק מהחיבור המחודש של רבים מחבריה לחברה הישראלית. בישראל פועלות כיום כ-120 קהילות משימתיות, בהן חברים כ-15,000 בני אדם, המקובצות במספר ארגוני גג כמו קהילות 'דרור ישראל' של הנוער העובד והלומד, הגרעינים התורניים, קהילות יוצאי אתיופיה, הקיבוצים העירוניים ועוד". איפה נמצאות הקהילות שלכם? "זה תמיד בפריפריה, גיאוגרפית או חברתית. הקהילות של רשת "נטיעות" משתלבות בתוך יישובים קיימים, החל ממושבים כמו מושב שובה בו אני מתגורר, וכלה בקהילות עירוניות בצפון ובדרום". לאור נסיונות מהעבר להקים קהילות סגורות ומנותקות שלא עלו יפה, הקהילות החדשות מתמקדות בהשתלבות בישובים קיימים. "קהילה משימתית פועלת יחד פנימה והחוצה, מבלי להיות מנותקת מהעולם", אומר לביא, ומסביר. "בראש ובראשונה יש מהלך חיים פנימי שמתייחס לאנשים עצמם, שבא לידי ביטוי בשיחות ודיבורים משותפים, בועדות משותפות ובקהילת נשים. המיקום בשכונות חלשות או בפריפריה נועד לתת משהו לסביבה באופן קבוצתי, לא כאנשים פרטיים". אז למה לא להשתלב בגרעינים התורניים? "זו שאלה מצויינת", מחייך לביא. "כאן בא לידי ביטוי בעצם הצורך העיקרי בקהילה של בעלי תשובה דווקא ביצירת זהות ציבורית. אחד מהגורמים לקשיי השילוב בציבור החרדי או הדתי, נבעה בין השאר מתופעת הנשירה הגדולה של הדור השני. האבא והאמא לא תמיד הצליחו לייצר זהות ומשפחה מספיק חזקה ומאוזנת מבחינה אישית, משפחתית ורוחנית, ולא הצליחו להנחיל את התהליך שהם עברו לדור הבא. תבין", הוא אומר. "הנשירה הזו היא המכה הכי קשה לבעל תשובה, שהרגיש שהוא מתקן את העוול ההיסטורי של כל תהליך פריקת העול שליווה את המפעל הציוני ופתאום הוא חוטף מכה איומה כשהדור השני לא ממשיך בדרך ובעצם עושה את המהלך ההפוך לשלו". מה ההערכה הרווחת לגבי הגורמים לנשירה? "זה מגיע כמובן מחינוך. החינוך החרדי לא מתאים לילדים של בעלי התשובה – יש לחץ, אין הרחבת אופקים כמו שיש להם בבית והמשפחה הרחבה שלהם מאוד שונה מהבועה החרדית. אבל הבעיה המרכזית של הילדים הללו, וגם של ההורים, שאין להם חברה יותר גדולה שאתה יודע וחש שאתה משתייך אליה. צריך השתייכות קהילתית רחבה, כמו שיש לילד שנולד במשפחה המשתייכת לחסידות בעלזא או לישיבת הר המור". "בניית הקהילה, ורשת הקהילות העוטפת, באה להגדיר זהות חדשה, של ציבור חדש שיודע מיהו עם מעלותיו וחסרונותיו, ואומר זאת במפורש. זה נותן פתרון עומק לדור השני וכמובן גם לבעלי התשובה עצמם". מה עוד נותנת רשת הקהילות שלכם? יש היבט נוסף של שיתוף ידע וניסיון בין הקהילות, קהילה אחת עשוייה למשל להתקשות לפתח תוכניות לימוד עבור מוסדות החינוך שלה. באמצעות "נטיעות", אנחנו מלווים יחד פרוייקטים, מחליפים רעיונות, ידע ונסיון, ומתייעצים בעתות משבר. בנוסף, כשצריך לעבוד מול רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ותורמים החיבור בין הקהילות מאפשר עשייה רבה יותר". מול מי אתם עובדים, ומי עוזר לכם? "כל קהילה עובדת מול הרשות המקומית שלה, ויש גם עבודה כללית כגון מול מנהלת הקהילות לנגב ולגליל בראשות פנחס ולרשטיין, שהוקמה על ידי המשרד לפיתוח הנגב והגליל, או מול משרד ראש הממשלה בנוגע ליישום החלטת ממשלה להקמת קהילות חדשות באזורים נצרכים במרכז הארץ. תופעת הקהילות המשימתיות תפסה נפח גדול מאוד בעשור האחרון וכדי להצליח לעבוד בתחום חייבים לעבוד כרשת". לביא מזכיר את חבר הכנסת אורי אריאל מהאיחוד הלאומי שאוהד ומנסה לעזור לקהילות. "אם כי אין לנו שיוך פוליטי בכלל. יש מנהג של פוליטיקאים להציג את עצמם בפרונט של העשייה, אבל אנחנו משתדלים לא להתעסק בזה". לסיום, מה החלום שלך לעוד כמה שנים? "מה שמשך אותי ביהדות היה בעיקר הקטע החברתי. כחילוני וסוציאליסט חיפשתי מה יש ליהדות להציע בסוגיה, סוגייה שאני מבין היום שאפשר להגדיר כ'תיקון עולם'. אך כשמרקס הציע שיטה כלכלית, הוא עסק רק בפן אחד של החיים האנושיים. לעומת זאת, ליהדות יש מה לתת בכל הרבדים החל מפנימיות נפש האדם, ממשיך בזוגיות ובמשפחתיות, בקהילה ובמדינה, ועד לתיקון עולם במלכות ש-די".
מאיפה התמונה הלא אקולוגית הזו? כלים חד פעמיים, רחמנא לישזבן.וברצינות, יהי רצון שיזכו לגדול ולפרוח ולהוות מקום ובית לבעלי התשובה המתרבים והולכים ברוך ד'. ויחד עם זאת, לא לחזור על הטעות של החרדים והדתיים לאומיים (שגם על שני ציבורים אלו יש הרבה מה ללמד זכות בענין זה, וכמו שגם נכתב בכתבה, ואכמ"ל), ולא להסתגר כציבור מתבדל, אלא ללמוד לקחת את הטוב שיש בכל ציבור, מתוך חירות וענוה. וכמובן יהי רצון שנזכה גם אנחנו לכל זה...
"ליהדות יש הרבה מה להציע בתחום החברתי". אהרון אריאל לביא. 
סבתא 5 ט"ז תשרי תשע"ג 17:39 סבתא
אהרן אריאל לביא 4 י"א שבט תשע"ב 22:26 אהרן אריאל לביא
ניצה 3 י' שבט תשע"ב 11:54 ניצה
יוני 2 י' שבט תשע"ב 04:07 יוני
קטנוני 1 ט' שבט תשע"ב 16:40 קטנוני