בע"ה ה' תמוז תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

יריחו מחכה לכם

את הלהט של ארנה קובוס קשה להפסיק. גם אחרי 23 שנות פעילות קשות. שיחה מרתקת לרגל יום כיבוש יריחו וירושלים. מה שבטוח - היא לא נשברת ופניה אל העתיד

  • אברהם שפירא
  • כ"ח אייר תשע"ו - 20:28 05/06/2016
גודל: א א א
ארמונות החשמונאים (אתר מורשת יריחו) (צילום: מורשת ותרבות יריחו)
ארמונות החשמונאים (אתר מורשת יריחו) (צילום: מורשת ותרבות יריחו)

באותה העת בה נכבשה ירושלים במלחמת ששת הימים, פרצו כוחות צה"ל ליריחו. לרגל יום ירושלים שוחחנו עם ארנה קובוס "אשת יריחו" אשר פועלת ללא לאות מזה 23 שנים סביב העיר, מנסה לחבר את עם ישראל לפסיפס בבית הכנסת 'שלום על ישראל' ולשורשיו העמוקים של העם הנטועים בכניסה לארץ.

קובוס, התחילה את פעילותה בתקופה שקדמה למסירת העיר במסגרת הסכמי אוסלו. "הקמנו ישיבה בנשיאות הרב יצחק גינזבורג, כשבפועל שימש במקום הרב יוסי פלאי מיצהר. היינו במקום שבע שנים עד שבחודש חשוון בשנת תשס"א שרפו את בית הכנסת 'שלום על ישראל' פורעים ערבים, מאז אנחנו בחוץ". חודש קודם לכן הוצת וחולל קבר יוסף הצדיק בשכם בידי פורעים ערבים.

הרב יצחק גינזבורג ביריחו, ז' אדר תשס"ט (אתר מורשת יריחו)

"חששתי למסירת יריחו ופשוט הגעתי"

לאחר ארבע שנים, בעזרת השר אורי אריאל שהצליח לקבל אישור מוגבל לפעילות במקום, חזרה קובוס עם פעילים נוספים באופן חודשי ולאחר מכן במתכונת שבועית. ארנה לא שוכחת לציין כי "אנחנו עדין מקוים שנצליח לחזור להקים ישיבה שתפעל מדי יום, אבל משרד הביטחון לא מוכן לקבל את זה".

"הישיבה הייתה פעילה והייתי שם כל יום לראות שהכול בסדר" מספרת קובוס על פועלה בזמן קיומה של הישיבה. "במקביל הייתי מארגנת פעילות לציבור. למעשה, שנה וחצי עמדנו במחסומים וצה"ל לא נתן לנו אישור. אחרי זה צה"ל נסוג ואפשר לנו להיכנס".

אורי אריאל (מימין) בשלום על ישראל (אתר מורשת יריחו)

"קודם לישיבה שפעלה בעיר היה הרב יואל אליצור פעיל בעיר, ואח"כ הוא המשיך בגיבוי הישוב שהקמנו שם, מבואות יריחו שהיום מונה כבר 30 משפחות. אחר כך היה ר' יוסי פלאי והחבר'ה שהגיעו מיצהר, זאת הייתה התקופה של הישיבה. אחרי הפרעות בהם נשרף בית הכנסת ועזבנו, התיישבנו מספר נשים שלמדנו קבוע ביריחו והעברנו את הלימוד לחוגלה".

מה ש"הדליק" את ארנה אלו הגזרות על יריחו והחשש שתימסר העיר לערבים. "הייתי גרה בעפרה וזה היה מרחק של עשרים דקות. לאור המצב הקשה החלטתי לגשת לעניינים".

יריחו מסורה לערבים. כניסה מאובטחת לעיר (אתר מורשת יריחו)

למרות הקשיים: "בטחנו כל הזמן בה'"

"היינו כל הזמן בין שתי קצוות: הגזרה הקשה שמכבידה ואומרת לנו שצריך לצאת מהעיר, להיעלם ולסגת ומצד שני העניין שאנחנו בוטחים בה' ולא זונחים את המאבק. תמיד הייתה עזרה משמים וגיבוי והכל הסתדר, גם מבחינת תקציבים. מנוף אדיר סייע לנו וראינו שאנחנו לא לבד. כל הסיפור הזה הוא מצווה – וכשאתה מקיים מצווה אתה לא לבד" מוסיפה ארנה בפשיטות. "ראינו את זה לכל אורך הדרך. כל הקשיים עברו כלא היו ויכולנו לרוץ קדימה. מהר מאוד אתה חש שזה מעליך, זה לא עניין אישי. אתה רק אחד מהרגליים, מנסים להזיז את העניינים".

אכן הקשיים לא היו פשוטים. היו גם רגעים בהם נגנזו מהלכים שנראו טובים ומועילים. "לאחר היציאה מהעיר, עם שריפת הישיבה, נתנו לנו לשבת בהיאחזות אלישע. זה היה מקום נפלא, עשרים דקות מ'שלום על ישראל'. אבל אז הבין צה"ל שהם הולכים לתת את כל השטחים שם באזור ערבים וצה"ל נסוג שוב והוציא אותנו מהמקום".

שו"פים חמושים בשלום על ישראל (אתר מורשת יריחו)

במשך השנים קיימו בני הזוג קובוס שבתות בקביעות במבואות יריחו עד שהמקום אושר. בימי החול הייתה ארנה חוזרת לילה לילה לביתה בעפרה.

על אף השנים הארוכות והקשיים הגדולים, מפעים איך ארנה מנסה לתמצת את המקרים הקשים בכמה משפטים ספורים, כאומרת - כלום לא משנה, העיקר להמשיך לדבוק במטרה. "אחרי אלישע התיישבנו בחוגלה. היה כאן ממש בהתחלה בית שעלה באש בשבת, כנראה מנר. אח"כ רצו לפנות אותנו, אח"כ אנשים שלא היו כתקנם הצטרפו למקום ועשו לי בעיות עד השמים". בשנה שעברה, בתשעה באב תקפו שני ערבים את ארנה ובעלה. הם כפתו את הזוג בחבלים תוך שהם מאיימים עליהם ובליווי ארנה שדדו כסף מהבית. חיילים שהתקרבו באותה העת לבית גרמו לערבים לברוח. אחד מהם נתפס באותו הלילה. לאחר האירוע הקשה אמרה קובוס בראיון לקול היהודי כי "זו הייתה פגיעה קשה מאוד והשפלה קשה מאוד. אני מקווה שהאירוע הקשה יעזור שיגיעו אנשים טובים ליישב את המקום".

פינוי נערים מבתי הכנסת ביריחו (אתר מורשת יריחו)

"לא ארכיאולוגיה ואתרים – הזיקה לאדמה"

את הלהט של ארנה קשה להפסיק. למרות הניסיונות למקד אותה בשיחה על איך הכול התחיל ועל הפעילות הענפה שלה לאורך השנים, היא מתעקשת לדבר על הצורך בהתעוררות מחודשת של העם בנושא יריחו. פעם אחר פעם מסבירה ארנה את החשיבות של העיר המדברית דרכה נכנסו בני ישראל אחרי 40 שנה במדבר. פניה אל העתיד.

לפני כשנה וחצי הוציאה ארנה לאור ספר העונה לשם "אש יוקדת ביריחו". בספר מופיע פירוט והסברים על כל האתרים בסביבה והעיקר - חשיבות הקשר לאדמה. "אני חושבת שבספר יש מהפכה מהבחינה הזאת שמה שמושך אותנו כאן הוא לא ארכיאולוגיה ואתרים אלא הזיקה הפשוטה ועצומה לאדמה, לארץ ישראל".

ארמונות החשמונאים (אתר מורשת יריחו)

כיום, מבקרים ביריחו מדי שבוע ולפעמים יותר, "תלוי בקבוצות וברצון של המערכת הצבאית ללוות אותנו. באופן כללי הקבוצות התמעטו מבעבר. אנחנו מבקרים באופן מסודר גם בבית הכנסת נערן מכיוון שבחודש תמוז הרשות הזרה שיפצה את בית הכנסת בעזרת תקציב אמריקאי שזה משמח מצד אחד, אבל גורם לכך שאי אפשר להיכנס בחופשיות למקום כמו קודם. הם החליפו את הגג המחורר וניקו את הפסיפס. לאחרונה החליטו גם במועצת בנימין לשקם את אתר ארמונות החשמונאים שזה משמח מאוד. המצב שם מאוד קשה. הערבים ראו שיהודים לא מגיעים והחלו לבנות על ההריסות, נורא והיום".

כיבוש ערבי בארמונות החשמונאים (אתר מורשת יריחו)

יריחו מחכה לכם

"צריך לעורר את החשק והרצון בקרב האנשים לחזור ליריחו. הזקנים כבר התעייפו והצעירים לא יודעים שיש יריחו. יריחו מחכה לנו. הערבים למען האמת, רוצים שאנחנו נבקר שם בלי ליווי של צה"ל. כבר כשנה שבביקורים לא רואים אותם שם עם הנשקים כמו שהיה פעם. הם רוצים לתת אווירה שהכול שם רגוע ויפה, ואני יודעת שיש הרבה ישראלים שנכנסים ליריחו אבל מפסידים את הצד היהודי שבעיר ורואים רק את הצד המוסלמי והנוצרי. בעצם אפשר להגיד שהגורם היחידי שמונע את הכניסות היום זה צה"ל".

לקובוס יש אסטרטגיה לכיבוש יריחו. "צריך לעורר התיישבות יהודית אמונית מסביב ליריחו. רק ככה ניכנס ובעזרת ה' נכבוש את יריחו. כעת ההתיישבות האמונית היא קטנה – מבואות יריחו, החווה של תומר וחוגלה. שאר הישובים הם ישובים חילוניים שעוסקים בחקלאות אבל מוכנים להתפנות בכל רקע שידרשו. לחבר'ה שלנו, שצריכים להגיע מרחוק, קשה. כל השטח מסביב ליריחו הוא שומם, פשוט שומם, בלי תשתיות של מים, ביוב וחשמל. זה שטח גדול, ואם הוא יהיה מיושב, ליריחו לא תהיה ברירה והיא תהיה שלנו" אומרת קובוס ושומעים בקולה את ההתרגשות מעצם המחשבה.

"התיישבות יהודית מסביב ליריחו. ביתה של ארנה בחוגלה (אתר מורשת יריחו)

"להתרגל למדבר – לא להיות מפונקים"

"החבר'ה שלנו קצת מפונקים" היא מוסיפה. "קשה להם החום, קשה להם הקור... מפונקים. בסופו של דבר צריך להבין שמזג האוויר בארץ ישראל הוא מדברי. צריך ללמוד לשרוד במדבר יפה. כל הסיפור של מזגנים הוא בכלל לא שייך... לא להיות קלאפטה" היא אומרת. כשאני אומר בהיסוס שלצעירים קשה לשמוע את דבריה היא צוחקת.

לשאלתי, איך היא מתכננת למשוך צעירים, היא עונה: "אנחנו לא צריכים לעשות עבודה של הקדוש ברוך הוא. צריך להציג את הפעילות ושיש מה לעשות. אנחנו לא מתחילים מאפס, קורה כאן משהו, יש כאן מהלכים. יש אנשים שמחפשים את האדמה ואכפת להם. צריך להראות את הצד הערכי הגבוה מאוד שיש כאן - אנחנו יושבים בגלגל המקראית, מכאן נכנסו בני ישראל לארץ. ה' בחר שבני ישראל יכנסו מכאן, לא מהים ולא מלוד אלא מכאן. מירדן יריחו. זה המפתח. הדבר הזה עוד רחוק מעיני אנשים. זה לוקח הרבה זמן לחזור לערכים אבל זה קורה, לאט לאט".

'שלום על ישראל' (אתר מורשת יריחו)

הפעילים מנסים את דרכם גם דרך המדיה, למרות שארנה מודה שפייסבוק וטוויטר הם בשבילה מחוץ לתחום. "יש לנו אתר שהוא לא קטן והוא יפה. יש אנשים שמגיעים דרך האתר אלי. מחפשים 'יריחו יהודית' ומגיעים אלינו. זה עוזר הרבה. זה אתר חשוב. שם מופיעה כל הפעילות וכל מה שמתרחש כאן. עדין לא הגענו לרשתות חברתיות אבל אני אשמח אם מישהו יגיע ויכנס לזה".

לסיום, נוגעת קובוס בנקודה נוספת, ומקשרת את יריחו לירושלים. "יריחו מקודשת קצת מירושלים. זה כתוב בגמרא בבלי ובירושלמי. בבבלי זה מופיע בהקשר לריח הקטורת שהיו מריחים ביריחו. לא בדרך אלא רק ביריחו. בירושלמי זה מובא בהקשר של מעמדות הכוהנים שהיו גרים כאן ובעצם עיקר עבודתם היא בירושלים".

פסיפס בנערן (אתר מורשת יריחו)

תגובות (2) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


3 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 36 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד