העיר יריחו מלווה את עם ישראל מאז ימי התנ"ך וכיבושה על ידי יהושע בן נון בכ"ח בניסן לפני כ-3500 שנה. בחלוף השנים הארוכות, לא נרשמה נוכחות יהודית בעיר שעל פי חלק מהחוקרים נחשבת לעיר המיושבת הקדומה בעולם. ובכל זאת, יש מי ששומר על הגחלת וזוכה לצפות בעיר בכל יום.
"יריחו נמצאת בגובה מינוס 200 ואנחנו בגובה פני הים באזור שנקרא כתף יריחו", מסביר חנן הרבסט שיחד עם רעייתו לאה ועשרת ילדיהם עברו לפני כשנתיים לחוות "כתף יריחו" המשקיפה על העיר הקדומה ובה אתרי מורשת והיסטוריה יהודית רבים כמו מעבר יריחו לכיבוש העיר, ארמונות החשמונאים ועוד.
"החווה נמצאת בצד המזרחי של בנימין בין שניים משבעת המבצרים שהגנו על העיר וגם שימשו את החשמונאים – מבצר דוק שהוא הקדום ביותר מבין המבצרים, ומבצר קיפרוס שהורדוס שיפץ. מכאן ניתן לראות את ארמונות החשמונאים וגם את ירושלים. יש קשר הדוק בין יריחו לירושלים".
הרבסט מחובר מאוד לאזור ולעיר שהוא מתגורר ממש מעליה ומכיר לפרטים את ההיסטוריה התנ"כית שלה וכן את המשמעות שלה עבורנו עד היום. "יריחו זו לא רק עיר שדרכה נכנסים לארץ ישראל, אלא היא המפתח של ארץ ישראל. המרגלים ששלח יהושע וכולנו מכירים מהסיפור של רחב, הסתתרו כאן באחת המערות שנקראת מערת המרגלים שמצאת סמוך לחווה. מקום מאוד מצוקי שמסוכן להגיע אליו.
לפני 30 שנה נמצאו באזור מגילות שעל אחת מהן נחתם כהן בשם אביאור לכן המערה נקראת מערת אביאור. העיר הזאת והאזור כולו מלאה בהיסטוריה יהודית. כשהמרגלים חזרו יהושע קיבל פקודה לכבוש את העיר. הפקודה הייתה מסודרת – להקיף את העיר שבע פעמים. כל יום לפנות בוקר פעם אחת במשך שישה ימים ושבע פעמים ביום השביעי. הם התחילו ב-כ"ב ניסן וסיימו ב-כ"ח ואז כשהחומות נפלו הם כבשו את העיר".
כיבוש יריחו היה לאחד מהאירועים המכוננים בהיסטוריה של עם ישראל, בין השאר מכיוון שהיה מדובר בכיבוש העיר הראשון שבתחומי ארץ ישראל ולמעשה בתחילת כיבוש הארץ שהובטחה לישראל.
אימפריות רבות ניסו להתיישב בעיר ולבנותה מחדש ביניהן האימפריה הפרסית, אלכסנדר מוקדון שהביא את התרבות ההליניסטית וכמובן ממלכת החשמונאים שנבנתה לאחר המרד באימפריה היוונית. בחפירות ארכיאולוגיות שונות שנעשו בשנים האחרונות אף התגלו בעיר קברים יהודים מתקופת החשמונאים.
בתקופה השלטו העות'מאני נעשו ניסיונות לחדש את ההתיישבות היהודית בעיר אך ללא הצלחה גדולה. עם זאת, בסוף המאה ה-19 הושלמה סלילת הדרך מירושלים ליריחו. בימי המנדט הבריטי חודשו ניסיונות ההתיישבות היהודית בעיר הקדומה ואכן במשך שנים התגוררו בה מספר משפחות יהודיות עד אשר עזבו בסוף שנות ה-30 בעקבות מתקפות שחוו מצד ערבים על רקע מאורעות המרד הגדול שהתרחשו באותו זמן בכל הארץ.
לאחר מלחמת ששת הימים וחזרתה של ישראל לשטחי יהודה ושומרון, יריחו הייתה בשליטה ביטחונית ישראלית ועל העיר הוצבו מושלים מטעם צה"ל אשר ניהלו בה ממשל צבאי עד לחתימה על הסכמי אוסלו בשנת 1993. יריחו, ואיתה עזה, נכללו בסעיף "עזה ויריחו תחילה" והיו לערים הראשונות שנמסרו לידי שליטת אש"ף. צה"ל נסוג מהעיר שנכבשה על ידי יהושע.
מאז אותו הסכם, הפכה יריחו לתמצית הרעיון של אוסלו הלכה למעשה. העיר, שבה חיים תושבים פלסטינים את שגרת יומם, הפכה למרכז הכובד של מנגנוני הביטחון הפלסטינים. דווקא שם, בעיר התנ"כית העתיקה, מוקמו בסיסי האימונים, האקדמיות לשוטרים והמפקדות של הכוחות השונים. המציאות הזו, בה עיר היסטורית כה משמעותית הפכה למעוז הביטחוני המרכזי של הרשות הפלסטינית, ממחישה יותר מכל את המורכבות של האזור. משפחת הרבסט, כאמור, חידשה את ההתיישבות מול מציאות זו ממש, אמנם לא בעיר עצמה אך באזור הסמוך לה.
"אנחנו שמחים לבוא ליישב את הארץ", אומר הרבסט שמציין כי צורת החיים החקלאית שבה בחרו נועדה לאפשר "חזרה פנימית עמוקה תוך הקשבה למה שהאדמה מספרת לנו". לאחרונה אישר הקבינט את הקמתם של 34 יישובים ברחבי יהודה ושומרון ביניהם שלושה יישובים סמוך ליריחו כאשר הקרוב ביותר לכתף יריחו יהיה היישוב דיה שיאפשר שליטה טובה יותר על מזרח הארץ.
"אנחנו שומרים על כ-15 אלף דונם בכתף יריחו, על מרחב הארמונות, על מבצר דוק וקיפרוס, וגם על שטחים שנמצאים בתוך העיר כמו קברות כהנים מימי בית שני. מערות קבורה רבות נהרסו במהלך השנים ואחרות חוללו. אנחנו שומרים על המקומות האלה ובכלל על כל השדרה המזרחית של בנימין, כולל המורדות לבקעה.
"ביריחו פועל בית הספר לשוטרים של הערבים ויש בעיר הרבה מאוד נשק ואמל"ח. זה ממש הימ"חים שלהם. אנחנו עומדים על המשמר כמובן לצד כוחות הצבא והמשטרה וגורמים נוספים שעובדים קשה כדי לשמור על האזור".
חומות יריחו המקראית אולי נפלו לפני אלפי שנים, אך נראה כי אל מול המציאות המורכבת, משפחת הרבסט והנוכחות באזור ניצבות כיום כמעין חומה אנושית – המשקיפה מלמעלה, שומרת על שרידי העבר, ומבקשת להבטיח את העתיד.
יישר כח 1 כ"ט ניסן תשפ"ו 14:39 ירון