בע"ה כ"ה סיון תשפ"ו
הרשמה לניוזלטר שלנו

בשליחת הפרטים את/ה מאשר/ת את מדיניות הפרטיות של האתר

Close

אֵם הַגְּבָעוֹת - אמהות מספרות על הנערים שלהן

אנחנו שומעים עליהם בחדשות, קוראים עליהם בכותרות, אבל מאחורי כל 'נער גבעות' עומדת אמא. בטורים שנפרסם כאן בשבועות הבאים, נכיר איך כל הסיפורים האלה נשמעים מהצד שלהן. טור פתיחה

  • כ"ה סיון תשפ"ו - 14:14 10/06/2026
גודל: א א א
צילום: יהודה פרל
צילום: יהודה פרל

אמא בבית, בעבודה, בחיים.

והבן שלה בגבעה, בשטח.

יש איזו פינה מיוחדת בַּלב

לַילד הזה.

דאגה אחרת וגאווה גדולה.

זה הילד שמכיר לי שטחי מולדת שראיתי מרחוק ואף פעם לא חשבתי ללכת אליהם.

זה הילד שמראה לי שאפשר להסתדר בלי חשמל ומים,

ושצילייה מעל הראש זה פינוק.

זה הילד שמטייל במרחבים עם הצאן כמו דוד המלך

או בונה את אותו מבנה שוב ושוב ושוב, ואף פעם לא מתייאש.

וזה הילד החזק והרציני שעליו אני דואגת.

דואגת מכמה כיוונים.

על נפשו שנפגעת מאחים שמעלילים עליו אלימות מתנחלים

וכלל לא רואים את המלחמה היומיומית שהוא נלחם בשבילם,

בשביל כולנו, 

אחים שמכילים את האוייבים שקמים עליו

כשהוא בקו החזית הקדמי-בשביל כולנו.

ועוד אחים,מבולבלים או מוסתרים, במדים,

שמרימים עליו יד ונשק.

מפנים כוחות גדולים למלחמה בו

למעצרים, משפטים, צווים והרס.

 

ויש עוד חשש שקבוע לכולנו. 

אבל הוא, הגִבעון שלי, בקו הראשון

מול אויב ערבי שחולם רצח ודם

ונלחם בו-בנו

על כל שַעל אדמה.

 

זה הילד שמכיר לי את מערכת המשפט מבפנים

אפילו שאיננו פושע.

הוא ממשיך דרכם

של טרומפלדור

ויוצאי החומות

של מקימי פתח תקווה.

הוא השלב הבא של תנועת הקיבוצים.

הוא אוהב הארץ

ביזע, דם, דמעות ומסירוּת.

 

זה הילד ששוטרים מעירים את כל אחיו בשלוש לפנות בוקר,

סתם כי החליטו לבדוק אם הוא בבית ממַלֵא אחר צו דרקוני למעצר בית.

זה הילד שהמערכת משתגעת אם הוא תוקע יתד באדמת הארץ האהובה.

זה הילד שחברו הרועה נרצח כשיצא למִרעה.

זה הילד שהרגיש שהצוואה היא להמשיך את דרכו.

זה הילד שהאמת אצלו לא נעדרת, היא ברורה ולא מתנצלת.

ילד טוב עם ערכים וקדוּשה. 

ילד שקנאי לדבר ה' ולא מוכן עוד להנמכת קומת העם היקר שלנו.

ילד שמעביר אותנו חיזוק זהות והבנת האמת לאמיתה.

אשרינו על הזכות!

 

והילד הזה,

מלווה אותי בכל מקום,

ועליו אני שומעת לא פעם דווקא מהתקשורת,

ומעשיו מביאים גאולה לאדמה ולעם,

והוא שם-מכוח התורה,

מכוח הציווי לרֶשת את הארץ.

והוא מלמֵד אותי כל הזמן

עד כמה הארץ טובה מאד מאד.

אִמא גאה ודואגת לנער גבעות.

בשבועות הבאים נביא לכאן את קולן של אימהות שישתפו בכאב העוולות, במעצרים ובפשיטות הליליות; ויהיו אימהות שיפתחו את הלב ויספרו על ההתלבטויות השקטות, על הגעגוע, הפחדים והאהבה הגדולה. (יש לכן סיפור שתרצו לשתף? פנו אלינו). 

בשיתוף "אימהות לגבעות" פורום אימהות נערי הגבעות והחוות. 

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי: