- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
אלול. מה בעיניי הוא אומר? קירבה. קירבה אל הבורא, קירבה אל עצמנו. מתוך אלה אפשר לגזור קירבה אל עמנו. ואיך יוצרים קירבה כאשר יש כל כך הרבה הפרדה ופירוד, או לפחות ניסיון לייצר אותם?
החזקת מורכבויות ללא פירוד – האם זו מילה גסה? האם הבן הגבעון שלי – שחוטף בפינויים, שמקריב בעלייה לשטח בלי מים ובלי חשמל מתוך אידיאל, ופוגש בצבא נגדו – עדיין יכול להבין שבשביל להילחם במלחמה מול אויב הוא זקוק להיות חלק מהמערכת הזו, שיש בה טוב ויש בה טעון שיפור? להבין שהדוד, האבא ואנשים טובים שהוא מכיר הם חיילים בסדיר או מילואים, והם טובים והם ימניים ואוהבים, וזאת לצד חיילים שהוא פגש ונפגע מהם בפעולותיהם, שעליהם הוא כועס ואפילו שונא?
והאם המערכת תצליח לראות בנערים הנדירים הללו חיילים בלי מדים, אפילו שלמערכת קשה להחזיק את המושג הזה? האם היא יום אחד תצליח להעריך מאוד את החלוצים האלה, שמובילים את התהליכים לקרות במערכת כי הם האמינו והיו פורצי דרך?
אלול... מעלה בי הרבה מחשבות, תהיות ובקשות מהמלך שנמצא פה עכשיו בשדה: אבא יקר, מלך רם ונישא, שמור לי עליהם מהמערכת – שתגן עליהם ולא ההיפך. ושמור עליהם מהאויב הערבי השונא שרוצה להשמיד את כל העם היהודי.
מתפללת לגאולה שלמה ולבית מקדש.
הכותבת חברה בפורום אימהות לגבעות
בשיתוף "אימהות לגבעות", פורום אימהות נערי הגבעות והחוות. לשיתוף מוזמנים לשלוח אלינו דואר אלקטרוני: [email protected]
