בס"ד ארץ החיים וילדי השעשועים: על תפקיד הנעורים בגאולת הארץ

מחשבות של אחרי ראש השנה –

על אהבת ה' המופלאה.

על הזכות להיות בניו,

על הפלא של להיות עם ה'.

ועל המילים המשמעותיות כל כך של התפילה המיוחדת הזו, של יום הדין.

והמשפט הזה מהתפילה שפתאום תפס לי את המחשבה:

"ועל המדינות בו יאמר".

מדינות.

לא ארצות, לא יבשות.

מדינות.

אולי מלשון מָדוֹן?

אולי מלשון דִּיּוּן?

ועל כל אחת מהמדינות יאמר, איזה לחרב ואיזו לשלום, איזו לרעב ואיזו לשבע.

יש דיון שמוכרע בשמי מרומים. מה דינה של כל מדינה.

והמחשבות ממשיכות עוד...

עלינו.

על ארץ ישראל שלנו.

שברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

שאינה ככל המדינות.

אין דיונים.

ברצונו נתנה לנו. נקודה.

"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה".

ארץ החיים.

שאהבתה לעם ישראל מורגשת בפועל.

כמה היא שמחה בנו, עם ישראל.

כמה משיבה אהבה לאוהביה,

כמה היא מרחיקה את אלו שביקשו לטעת בה אך שורשים אין בהם.

היא לא מאפשרת. לא מצמיחה לזרים.

כמה השלמה וחיבור יש בין ארץ ישראל האהובה לבין עם ה'.

ומחשבותיי של אחרי יום תרועה נודדות עוד...

וראה זה פלא –

"כֹּה אָמַר ה'

זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ..."

"הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים..."

יש קשר הדוק, חי, בועט, מלא בתשוקה ומרומם כאחד,

בין בני הנעורים, מבקשי ה', אוהבי הארץ,

לבין תנועת הגאולה, המתרקמת בעדינות ובמקביל ומתקדמת בצעדי ענק.

יש להם תפקיד לנעורים, לילדי השעשועים,

המקפצים על הגבעות,

מתעקשים ללכת במדבר, בארץ לא זרועה.

תפקיד חשוב בזיכרון אהבתנו, בגאולתנו...

אשרינו שזכינו שאלו הם בנינו, אשרינו שאנחנו חלק מגאולת ארצנו האהובה,

אשרינו!

והמחשבות נאחזות בתפילה

שמכוונת אל התכלית,

שמובילות אותנו לבקש גאולה שלימה,

מהרה,

ברחמים.

מזמינה להצטרף יחד לתפילה המופלאה שנאמרת בפי הכהנים אחרי שהם מברכים את ברכת הכהנים:

"ריבונו של עולם... עשה עמנו כמו שהבטחתנו: השקיפה ממעון קדשך מן השמיים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש".

ונוסיף:

"כהיום הזה תביאנו ששים ושמחים בבניין שלם".

שנה טובה ומתוקה!

בשיתוף "אימהות לגבעות", פורום אימהות נערי הגבעות והחוות. לשיתוף מוזמנים לשלוח אלינו דואר אלקטרוני: [email protected]