כשהשכנה שלי מהמרכז הגיעה איתי לסיור בגבעות

אקרא לה מלי.

היא גרה בבית סטנדרטי, עם גינה מטופחת בשכונה סטנדרטית בעיר במישור החוף.

מלי מעורבת במידה: לפעמים מתנדבת עם קשישים, פעם הייתה בוועד הורים, מקפידה להצביע בבחירות למפלגה ימנית ודתית.

וקשה לה מאוד מאוד עם גבעונים וחוואים.

היא רואה את הבן של משפחת קגן השכנים שמגיע פעם במיליון שנה, עם פאות שנראות כמו זנב סוס וחולצה שכנראה הייתה פעם נקייה.

היא עומדת משתאה לפגוש את בן גיסתה, ילד שקט מבית טוב שהתחתן בגיל הלא ייאמן: 18, עם בת גילו.

מסתבר שהם גרים באיזה צריף או אוהל, לא ברור. בחופשות מהצבא הוא בונה עם אשתו ממש במו ידיהם, בית קטן באמצע שום מקום.

והאמת, ממה שהיא קוראת ושומעת, לא מדובר רק בסכנה חסרת אחריות, אלא גם באכזריות כלפי ערבים תמימים.

והכי נורא, הרמת יד על חיילי צה"ל! כך היא מבינה מהתקשורת, וזה לא מקובל עליה. בכלל.

היה לי לא מעט דיבור איתה. ניסיתי להסביר שזה לא ככה, שאני באמת מכירה, הרי הבן שלי שם.

אז אחרי שבמקרה היא נחשפה לסיקור שקרי והפוך מהמציאות, היא הסכימה לבוא עם בעלה לאחד מסיורי הכרת הגבעות עם רחל סלע.

חשבה שזה יהיה בילוי קיצי קליל.

אך הסיור היה מאתגר, הוא לוקח שעות רבות.

מגיעים לגבעות, פוגשים את התושבים, שומעים על המקום, על ההתנהלות, על המלחמה היומיומית לשמירה על אדמות המולדת באהבה.

מביאים למקום איזו תשורה או עוזרים מעט, וממשיכים הלאה, והכול מלווה הסברים, קודש, תנ"ך והיסטוריה מרחל סלע המדריכה.

ומאז הסיור, שהותיר בה רושם עז, לאט לאט משהו השתנה בה.

היא התחברה.

למדה להקשיב בערנות למה שאומרים בתקשורת.

לבדוק בעוד ערוצים.

הצטרפה ל"חדשות הגבעות", ועכשיו היא מרגישה שהיא מכירה מקרוב, מבינה את הצורך, הערך, העוצמה והקדושה.

והיום, את מעיין ההתלהבות שלה אי אפשר לעצור: חילקה לבנותיה וכלותיה תכשיטי עץ עבודת יד וצמידי עור עם חריטת המקדש שקנתה בסיור.

את כד הענק של יוגורט עיזים מעודן שקנתה בגבעה הם עוד לא סיימו.

כולה אש להבה של אהבה.

כמה חלוציות היא פגשה. כמה סבלנות יש לתושבים, למרות התגרויות רבות של ערבים, שמאלנים ועוד.

כמה כוח יש להם שהם בונים שוב ושוב ושוב אחרי פינויים. כמה ציונות.

בעלה השתתף בקניית זוג תפילין חדש עבור תושב אחת הגבעות שבפינוי האחרון העלימו לו את התפילין.

מסתבר שבכמה שעות נסיעה עם תיווך של אישה טובה אחת מלאת אהבה שמובילה אנשים לפגוש אנשים, אפשר למחוק הרבה דעות קדומות והסתכלות מוטעית.

הכותבת היא מטפלת, מאמנת ויועצת זוגית,

חברת פורום 'אימהות לגבעות'

בשיתוף "אימהות לגבעות", פורום אימהות נערי הגבעות והחוות. לשיתוף מוזמנים לשלוח אלינו דואר אלקטרוני: [email protected]