בעוד ישראל נלחמת בשבע חזיתות כדי להגן על גבולותיה, יש מי שנאבקים בימים אלו במערכה פנימית על שימור הצביון היהודי ביישובם ועל ייהוד הגליל כולו. מדובר בקרב בלימה מול החלטה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לשווק קרקעות ברמת הגולן במכרז ארצי שוויוני, גם כאשר מדובר ביישובים קהילתיים שעל קו העימות.
"ההחלטה של רמ"י", מסבירים לנו גורמים מחיספין המעורים בפרטים, "פוגעת במרקם הקהילתי ובחזון ההתיישבות. המכרזים מאפשרים לכל אדם, ערבי, דרוזי או בדואי, לזכות בקרקע בתוך יישובים יהודיים. בקצרין זה כבר קרה, כאשר בדואים מטובא זנגריא זכו בקרקעות של היישוב באמצעות מכרז. אז גם אצלנו הכל יכול לקרות".
בפועל אין הרבה דרכים לפרש את ההחלטה של רמ"י לשווק את הקרקעות באופן עצמי מלבד ניסיון לעקוף את החוק ואת המדיניות שמנסה להתוות הדרג הנבחר. רק לפני שנה וחצי העבירה השרה אורית סטרוק את החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות. החוק קובע כי יישובים קהילתיים של עד שבע מאות משפחות יהיו רשאים להקים ועדת קבלה, שלוש מאות יותר ממה שנקבע בחוק הקודם.
המטרה הלא כתובה של החוק הייתה לאפשר לישובים יהודיים להתרחב בלי לחשוש מרכישות קרקעות מהכפרים הסמוכים.
אלא שהחוק לא ציין במפורש באיזה שלב יתבצע הסינון. ובדיוק לתוך הוואקום הזה נכנסו רמ"י והחליטו לפני הכל לשווק את הקרקעות ורק לאחר הזכיות במכרז וועדת הקבלה תשבור את הראש בהמשך.
כמובן שהשיווק של רמ"י כמו השיווק של רמ"י נעשה תחת מדיניות מוצהרת של המושג המכובס "שיוויון מלא" שזה במילים אחרות - פתוח ליהודים וערבים באותה מידה. אבל ביתר דיוק - לערבים אין מניעה לזכות בקרקע שמשווקת בחיספין כדוגמא, לעומת זאת במכרזים על הקרקעות של הכפרים הערבים יש סטטוס ייחודי שנקרא "בני מקום". ובעברית - אין כניסה ליהודים.
וועדת קבלה שתנסה לסנן אנשים שכבר זכו במכרז היא כמעט ללא משמעות - מסבירים התושבים את המציאות שתיווצר. ברור שאדם שזכה בקרקע בחינם יהיה מוכן ללכת עם זה עד בג"ץ. קשה לדמיין את בג"ץ מונע מאדם כזה לא להתקבל ליישוב בגלל שוועדת קבלה החליטה שהוא לא מתאים.
"זה נעשה בגניבת דעת", מסבירים לנו אנשי חיספין "ראש רמ"י ינקי קוינט סגר עסקה מאחורי גבנו עם המשנה ליועצת המשפטית כרמית יוליס, וזו הוציאה חוות דעת המאשרת לרמ"י לקדם מכרזים באופן שוויוני גם ביישובים קהילתיים".
עד לפני זמן קצר ראש המועצה האיזורית רמת הגולן אורי קלנר שיתף פעולה באופן מלא עם התוכנית של רמ"י מתוך רצון אמיתי לפתוח את ישובי הגולן לקהל חדש. בשיחות עם התושבים הוא מסביר להם שהגולן קפוא והיעדר המכרזים מדמם אותו למוות. רק לאחרונה אחרי מחאה חריפה מצד אנשי הגולן והכרה הולכת וגוברת בתוצאות שיכולות להגיע משיווק שיוויוני, החלו מולו מגעים לתוכנית חלופית.
בימים אלה מתנהלים מגעים ליצירת פשרה בין רמ"י ליישוב חיספין במעורבותה של השרה אורית סטרוק. הפשרה המוצעת היא להפקיע מידי רמ"י את שיווק הקרקעות הרחב והארצי ולהפקידו בידי מועצת רמת הגולן, שתשווק באופן מקומי, ומן הצד השני ועדות הקבלה יופקעו מידי היישובים הקהילתיים ויעברו לוועדות אזוריות, ובכך תימנע לזות השפתיים על קומבינות וסינון תושבים משיקולים לא ענייניים.
גם חברי הכנסת שאנו משוחחים עמם לא מעוניינים להיחשף בשמם. בסופו של דבר מדובר בעבודת חקיקה רגישה והם חוששים שמלאכתם תרד לטמיון בהתערבות בג"ץ. אבל את מה שהם נמנעים לומר מסיבות פרגמטיות, אנו רואים חובה להניח על השולחן: הנושא אינו רק שינוי המרקם הקהילתי (אפשר להתרגל לכל דבר) אלא ייהוד הגליל כולו.
המצוקה של היישוב חיספין היא איפוא חלק מבעיה רחבה יותר של ייהוד הגליל. ללא ספק מדובר במשימה לאומית ראשונה במעלה, וכל עשייה שמקדמת אותה מבורכת. לעניין זה החוק ל'תיקון פקודת האגודות השיתופיות' הוא חוק ראוי וחשוב, אך האמת חייבת להיאמר: כפי שמשתקף במקרה הבוחן הנוכחי, הוא אינו אפקטיבי דיו.
שנים שנבחרי הציבור בימין והאמת צריכה להיאמר שגם בחלק לא קטן בשמאל, מנסים להציל את הגליל בדרכים דיפלומטיות ובהסתרה של הצורך הלאומי לדאוג לייהודו. אימת הבג"ץ על פניהם וחרב השוויון משתקת אותם. וכך במקום לעסוק בחקיקת עומק הם מעדיפים לחוקק חוקי פלסטר, להעניק הטבות ולהתרחק מעימות ישיר. ובכל פעם מתברר שהשיטה הזו רק דוחה את הקץ, במקרה הטוב, אך רמ"י וארגוני השמאל מקדימים אותם בכמה צעדים.
ראש מועצת רמת הגולן, מר אורי קלנר, בחר שלא להגיב לדברים.
תגובת ראש רמ"י מר ינקי קווינט: " אין כל פגיעה בחוק ובעקרונותיו. בתאום עם המועצה, אנחנו מביאים לגולן כמות גדולה של זוגות צעירים ובהם חיילי מילואים ונכי צה״ל רבים. כל מועמד שיעלה בהגרלה יעבור ועדת קבלה. צר לנו שגורמים המעוניינים לשמור מגרשים רק לבנים ולמקורבים ולא לכלל הציבור, מנסים לפגוע בתהליך החשוב שירחיב משמעותית את ההתיישבות בגולן".
המסקנה הברורה היא שאין תחליף לחקיקה אמיצה שתעלה על השולחן את נושא ייהוד הגליל ותקרא לילד בשמו. נכון, זה ידרוש עבודת חקיקה ארוכה ויסודית יותר ברמת חוקי היסוד: ביטול תקדמי חוק כבוד האדם וחרותו וחקיקת חוק לאום בעל שיניים המגדיר מיהו יהודי ומעניק ליהודים עדיפות לאומית בחלוקת הקרקעות. כל עוד הדבר לא נעשה רמ"י, ארגוני השמאל ובג"ץ ימשיכו לכופף את הרשות המחוקקת ולהתעלם מכוונת המחוקק.
