רבים ממפעלי הענק שהוביל הורדוס לפני 2,000 שנה מוכרים לציבור כאתרי עתיקות מתויירים ושמורים כמו קיסריה ומצדה.
אלא שמתברר שיש אתרים אחרים המוזנחים ומופקרים באופן שקשה להסביר מלבד היעדר משילות משווע של הגוף שאמור לטפל בכך – המנהל האזרחי.
מדובר על גשר של אחת מאמות המים שבנה הורדוס בדרום בקעת הירדן. האמה הובילה מים מעין אל עוג'א/נחל ייטב עד לארמונות שבנה הורדוס ביריחו.
בגליון 13 (סתיו תשפ"ג) של "במעבה ההר" - כתב עת לארכיאולוגיה של אונ' אריאל, מופיע מאמרם של יבגני אהרונוביץ', טל אורנשטיין וחנניה היזמי – ארכיאולוגים בקמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, שסוקרים את האמה ואת המחקרים שנעשו עליה, ואף מנתחים את התוואי שלה.
כך למשל חלקים מהאמה עוברים בתוך הישוב מבואות יריחו והם נחפרו וגודרו בידי קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי.
אלא שחלקים אחרים מוזנחים, ככל הנראה בשל החשש של המנהל האזרחי לפעול בכפר הלא חוקי ראס אל עין שיושב על המרחב.
הכפר יושב על דרך סלולה של מקורות שמגיעה לבריכות מים של החברה. בסמוך לדרך ישנם שני גשרים של האמה.
הרשות הפלסטינית פיתחה את הכפר והשקיעה בו משאבים רבים, בנתה בית ספר, והכל כדי להשתלט על שטחי C, וכן על אותם אתרי עתיקות.
בסיורים שערכנו במקום ניתן להתרשם מהאתר המיוחד של גשר האמה, שבמחקר מופיע כי נבנה על 'ואדי אל מוברה' והינו "שריד בין הבולטים שנשתמרו מהאמה".
הוא תואר ושורטט גם במחקרים רבים שנערכו על האמה בידי ארכיאולוגים שונים לאורך השנים. לפי הארכיאולוג אדם זרטל הגשר היה באורך של כ-35 מטרים וממנו שרדו 22 מטרים בשני עברי הואדי. רוחב האמה בראש הגשר היה כמטר אחד ועומקה כ-30 ס"מ, והגובה המירבי במרכז הואדי היה כ-4.5 מטר. מדובר אם כן לכל הדעות באתר ארכיאולוגי חשוב.
אלא שמי שמגיע למקום מוצא את הגשר של האמה כשהוא מלא בזבל, כבלים של חשמל, ככל הנראה של גניבות חשמל של הכפר הלא חוקי, שעוברים ממש בשטח האמה, והשיא – עמודי ברזל של דיר ישן או מבנה אחר שנבנה על גבי האמה בידי הבדואים ולא פונו בידי הרשויות.
פניות חוזרות ונישנות שלנו למנהל האזרחי שאמור לעסוק באכיפה ובשימור אתרי עתיקות, לא הועילו, ועד כה המקום מופקר, למרות שניתן בצורה פשוטה להסיר את הברזלים, לנקות ולגדר את האתר בדומה לחלקים אחרים של האמה.
כאמור, אנשי קמ"ט ארכיאולוגיה עצמם הם אלו שערכו מחקר והעלו את האתר למודעות, אך משום מה האתר נותר מוזנח על ידי אותן רשויות עצמן.
גם מטיילים כמעט שאינם מכירים את המקום, שבמידה ויטופח יכול להיות אבן שואבת לתיירות שכן הינו חלק משמעותי מפרויקט הנדסי אדיר מימדים מתקופה קדומה.
מדוברות מתפ״ש נמסר לקול היהודי: "קמ״ט ארכיאולוגיה יחד עם יחידת הפיקוח במנהל האזרחי מתייחסים בכובד ראש למלחמה בבנייה הלא חוקית הפוגעת באתרי מורשת היסטוריים באיו״ש. הבינוי המצויין בפנייתכם, מוכר לגורמים הרלוונטיים ביחידה, מטופל בהתאם לחוק וייאכף בהקדם לפי סדרי העדיפויות ובהתאם להערכת המצב המבצעית".