אי שם בשנות השישים נטבע הביטוי "יומרץ פיתוח הנמלים", ולאחר מכן יומרץ רבין, ויומרץ בוז'י, כן, כן זה הנשיא, ותומרץ מרץ, תמיד אנשי השמאל רצו להמריץ ! לאן? לתת את
מדינת היהודים לערבים, לחלק את ירושלים, לוותר על יהודה ושומרון, ועל רמת הגולן, ועל
עוד טובין, והכול, במהירות האור, בקצב, במרץ, בכוח, בנמרצות ובנחרצות, כמו לקחו סמי
מרץ , אז והיום.
וכעת אני קוראת – יומרץ הימין ! כן, זה שתמיד ירא מצילו ההולך אחריו ולפניו, חושש מכול
פקידון שהמריץ אצבע נו, נו, נו, כלפיו, מכול שוטר או קצין, או יועץ, או שופט, או מפגין, או
האו"ם, או ראשי מדינות בעולם, או האג, בקיצור גגנגן (באידיש, הלכנו, זזנו, היינו פה) .
הצלחנו בקלפי, המה, מה, 'היינו פה' על פי חוק, אבל לא שלטנו. כך היה עת בגין עלה
לשלטון ואז במקום לכונן שלטון כיאה, לסיים את ההגמוניה של מפלגות הפועלים אשר שלטו
בכול מוסדות היישוב, הוא פירק את מדינת ישראל מנכסיה, היינו בסיני, אבל גגנגן ,זזנו
משם. תמיד אפשרנו לעמלק לקחת את אדמתנו, לרצוח בנו, לפוצץ אוטובוסים בעת "שלום",
רצח רדף רצח, אבל יש הסכם ואיך נפר אותו ? ותמיד העמלק לא התאפק, כי שחררנו שוב
ושוב את רוצחיו, את טובחיו, את משסעיו, אלה המשחרים לדם יהודי. אפילו עמלק המקורי
מתואר במסורת היהודית לא כנמר הטורף למחייתו, אלא כעקרב העוקץ במטרה להזיק.
החמאס אינו עמלק. אופן הפעולה הפסיכופתי שלהם, כדי להרוג יהודי, ולו במחיר אכזריותם
כלפי עצמם, מביא אותנו להגדרה העל-דורית שעמלק הוא מי שמזיק לישראל ולאנושות גם
כאשר אין לו רווח וברור לו שהזקתו לזולת מזיקה עוד יותר לו עצמו. לשנאה זו אין מתג
כיבוי, אין תא במוחו של השונא שאליו אפשר לפנות בהיגיון.
לכן, כעת הימין חייב להכריע. החטופים שבו ואין עוד מניעה להותיר את עזה עם תושביה.
תקשורת הפרוגרס לא תחדל להוביל מהלכים כדי להנדס את תודעת הציבור. ותמיד לספר
שהוויתור על אדמות מולדת הן מהלכים נכונים. ההתנתקות האיומה, שהביאה לסבבים של
מלחמות עקובות מדם, ועד שהגענו לשמחת תורה, הם אינם רואים בכך כל קשר. הם רק
רואים שבעזה אין צינתורים, אין טיפולי סרטן, כל אחד והדאגות שלו.
אם נתבונן ביציאה שלנו מגוש קטיף ולעומת זה מיהודה ושומרון משם לא יצאנו, להוציא את
קדים, שאנור וחומש, נראה שבישובים קטנים אלה הטרור חזר לחגוג. יש לנו את מבחן
הבוחן של עזה, כאשר לאחר שנתיים מהגירוש, בשנת 2007, חמאס עלה שם לשלטון, ומאז
עוד ועוד מלחמות התרחשו. 'עופרת יצוקה', 'עמוד ענן, 'צוק איתן', 'שומר חומות'. ברגע שיש
בשטח התיישבות וצבא שפועל על בסיס יומיומי ולילה-לילה, התוצאות שונות. האויב אינו
מסוגל לצבור כוח כמו שצבר בעזה.
מה היה קורה לו רבין היה מצליח לממש את חזונו למסור את כל רמת הגולן? איזה אסון זה
היה מפיל על ארץ ישראל?
וכעת הצעד הראשון חייב כמובן להיות הטלת מצור מלא. לסגור את ברז המים שעובר היום
ומספק מים מישראל לעזה, לא לאפשר העברה של משאית מזון אחת, להפסיק לחלוטין.
והצעד השני הוא הוצאת האוכלוסייה החוצה ממרחבי הלחימה. החמאס צריך את
האוכלוסייה מסביבו, שליטתו בה מהווה את מקור הכוח שלו. ישראל לא מפציצה שטחים
שבה גרה אוכלוסייה, אבל חמאס אינו חדל להוציא את אחיו להורג. מידי יום הוא מחסל את
כל מי שנחשד בעיניו.
נכון, שיצעקו חמאס, הייעוץ המשפטי שלנו, הפצ"רית, אולי בעולם, אבל זה או מדינת ישראל
או שוב ושוב רצח וטרור. צה"ל חייב לשנות דיסקט ולהחליט שמכריעים את החמאס עד
הסוף. מה האפשרות השנייה? חמאס ימשיך לשלוט, לא יתפרק מנשקו, וכמובן שימשיך
לבצע עוד 'שמחת תורה' ח"ו.
המטרה של מדינת ישראל היא להוציא את האוכלוסיה העזתית משלטון חמאס. כל אחד היה
רוצה לצאת ממקום שבו מכים אותו, והורגים אותו.
מי שאומר שזה לא פשוט, אינו אומר את האמת. ראינו שהאוכלוסייה העזתית חזרה לצפון
עזה תוך שבוע וחצי.700.000 איש, אז זה אינו סיפור כה מורכב.
הרמטכ"ל הוריד מעט פרופיל למרות שהוצג כהתקפי, וכנראה שמופעל עליו לחץ כבד ומצד
כוחות אדירים. מדובר גם בכסף בסדר גודל של כספים מדינתיים, זה כוח, זו עוצמה, זה
לחץ. ויש לתת את הדעת על חיזוקו בכול דרך. אבל הרמטכ"ל חייב להבין את גודל השעה.
נדרש ממנו להתעלות ולהוביל אותנו לניצחון. לא למלחמת התשה מקרטעת, לא עוד צבא לא
מכריע, לא עוד צבא שדוגל בשיטות ובתיאוריות פרוגרסיביות, מי שאינו מסוגל צריך לפנות
את הדרך. החוכמה של צבא היא להימנע ממלחמת שחיקה, אם ניכנס כעת לכול הבתים
בעזה ולכול המנהרות ולכול פיר, זה ייקח שנים ויגרום להרג מאסיבי של חיילים.
לוחמינו הנועזים אינם מרימים ידיים. יש אין-סוף כוחות כדי להכריע את הלחץ הזה של
חמאס. היום כאשר חטופים לא נמצאים בעזה, מה הטענה שלא למחוק אותה לחלוטין, ליישר
את השטח ולהתיישב שם ? קודם לשנע את האוכלוסייה החוצה ותוך שבועות בודדים האויב
יוכרע. מי שירצה יוכל להתפנות לאינדונזיה, לדרום אמריקה, לאן שירצו, אבל חמאס כגורם
שלטוני, צבאי, אינו יכול להישאר שם.אם לא ננהג כך, הרי הסכנה המוחשית והוודאית היא
שהמרצחים ימשיכו לרצוח יהודים.
האמת, שבשמונה לאוקטובר 23 הייתה חובה לצאת להכרעת חמאס באופן מיידי. כי ישות
כזאת אסור לה שתתקיים. הרי כך צווינו מן התורה. וזה כולל זכר ונקבה, מאיש ועד אישה, כי
תמיד זה היה סמל לרשעות, הרמב"ם סבר שהמצווה חלה רק בשעת מלחמה ואם האויב
איננו נכנע.
אם כן גם במקום הזה היינו ולא נהגנו כך. וכעת עם הנשיא טראמפ וראש הממשלה בנימין
נתניהו שעמד עד כה כצוק איתן, נקווה שראש הממשלה אכן יעמוד בהתחייבותו שהחמאס
יחוסל ושלטונו יסולק.