מי ישלוט בעזה?

בשבת האחרונה – פרשת נח – קראנו בתורה את גבולות ארץ כנען:

"וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה".

שני מקומות אלו: צידון ועזה, חבל עזה ודרום לבנון, הם שטחים שבהם ניטשת המלחמה מול אויבינו. מקמות שעיקר מלחמתו של צה"ל מתמקדת בהם. נראה שהתורה כתבה דווקא אותם במיוחד עבורנו. כדי שנזכור, ששני מקומות אלו מארץ כנען הם, מהארץ שהנחיל ה' לאבותינו, וציווה אותנו לרשת.

לאורך כל המלחמה הנוכחית בעזה, ממשלת ישראל מעולם לא הכריזה כי בכוונתה להחזיר את שלטונה של מדינת ישראל למקום, ולהקים שם ישובים, כפי שהיה עד הסכמי אוסלו וההתנתקות. אמנם היו ארגונים אזרחיים שרצו לקדם את החזרת ההתיישבות היהודית לחבל עזה, והיו גם חברי כנסת ושרים שהגיעו לכינוסים שקראו לעשות זאת, אך ראש הממשלה הבהיר שזו איננה המדיניות שלו. הוא חפש, ועדיין מחפש, מי שיקח את השלטון בחבל עזה. לא מדינת ישראל, וגם לא החמאס, אלא גורם שלישי.

לכאורה, זה לא אמור להיות דבר מסובך. אפשר לבקש מכמה מראשי החמאס שיעשו "שינוי השם". הם או חבריהם יוותרו על השם חמאס, ויקימו ארגון בשם אחר. כך כולם יהיו "מרוצים". ראש ממשלתנו יוכלו להתהדר ב"חיסול החמאס", ובמציאות המיליציות החמושות בעזה ימשיכו לשלוט.

בהתאם לכך, היו שניסו לחזק כוחות חמושים אחרים בעזה. הסיבה היחידה שהשלטון בעזה לא עבר מארגון טרור עם שם אחד לארגון טרור עם שם אחר, כי חמאס לא הסכים לוותר על ה"שם" שלו.

כעת מנסים למצוא מדינה שלישית שתשלוט בעזה, כאשר המדינה המדוברת ביותר היא מצרים.

לתחושתי, מדובר בעיוורון מדיני, שמי יודע מה תהיה אחריתו.

הרי ברור לכל, שהטרור ימשיך מעזה. יש שם אוכלוסייה גדולה המרגישה שקיומה של מדינת ישראל היא האסון – הנקבה – שלה, והיא תמשיך במלחמת חורמה נגד מדינת ישראל.

אם עד כה תגובות צה"ל היו נגד החמאס, הרי כעת, כאשר תשלוט שם מדינה שלישית, תגובות צה"ל בעל כורחנו, יהיו נגד שלטונה של אותה מדינה, ופגיעה בצבאה, בסמכותה, בשלטונה, ובכבודה.

מה המחיר של דבר כזה?

נקח רק לצורך הדוגמא את האפשרות שמצרים תשלוט בעזה. כלומר, אנו חוזרים לפעולות הפדאיון שהיו בשנותיה הראשונות של המדינה, בתוספת יכולות מבצעיות משמעויות שהם רכשו מאז. אמנם הן תהיינה תחת שם ארגון טרור אחר. במקרה כזה, תגובה של צה"ל בעזה, תביא לביטול הסכם השלום עם מצרים. האם מדינת ישראל תהיה מסוגלת לעשות זאת?

המשמעות של מדינה שלישית שתשלוט בעזה, שמדינת ישראל תהיה מאוד מוגבלת ביכולת התגובות לטרור שיצא מהמקום. כל תגובה שלנו תגרור השלכות בינלאומיות משמעותיות, ולפני כל חיסולו של כל מחבל, נשקול שיקולים מדיניים רחבים מאוד. האם אנו יכולים להבין את עוצמת סירוסו של צה"ל?

המסקנה מכל זה, שהדרך הנכונה לחיות בארץ, לבחור בחיים, הוא לחזור ליסוד, שארץ ישראל שייכת לעם ישראל.

כותב הנביא ירמיהו:

הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים, שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים, שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ. שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה:

וכמה זועק הפסוק הבא בירמיהו!

"עַד מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה".

כל הדרכים האחרות שניסו להתחמק מהיעוד האלוקי של חבל עזה, נכשלו, והתחמקותנו הנוכחית, אפילו בדרך הטבע, רק תביא עלינו צרות נוספות.

ה"פיתרון" הכי טוב לעזה הוא מה שהקב"ה מועיד לנו. הוא לא רק מצווה אלא גם ההחלטה המדינית והביטחונית הטובה ביותר.

רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע... וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ: