בע"ה ה' תשרי תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

תעלומת רצח רבין

​מדוע אין אמיץ אחד המוכן להרים את הכפפה ולהיענות לאתגר הגדול - חיפוש ומציאת האמת והסרת הספיקות? בעז שפירא מסכם מסע חיפושים

  • בעז שפירא
  • ט"ז חשון תשע"ח - 18:51 05/11/2017
גודל: א א א
בעז שפירא
בעז שפירא בעז שפירא מקרית ארבע

מכירים את המושג "קונספירציה"?  אם כן, הסירו דאגה מלבכם, האמור לקמן אינו נוגע כלל ועיקר לקונספירציה, מחשבה קונספירטיבית או כיוצא בזה. אני כותב וכבר יודע שלא משנה מה אומר, בוודאי שיהיו כאלה שיוליכו לשם את הדיון...

אומר אך זאת, בטרם אגש לנושא. כיום, לאחר כמה שנים של עיסוק בנושא, אני מכיר היטב את מסכת העובדות - מסמכים רפואיים, תיק המשטרה, עדויות מומחים, פרוטוקול המשפט, צילומים וסרטים, עדויות מומחים (בליסטיקה, רפואה, פתולוגיה ופיסיקה).

ביחד עם חברה קרובה הפכנו כל אבן, נועדנו עם עיתונאים, עם דמויות בכירות מתחום המשפט בארץ ואף עם קרובי משפחה של יצחק רבין עצמו. מכל אלה יחדיו עולה תובנה אחת ברורה. אדם הגון, כל אדם הגון, צריך לשאוף לחקור מחדש את כל שאירע סביב הרצח.

הטעם: העובדות כעולה מכל שפורט לעיל, אינן מתיישבות עם הגרסה הרשמית המוכרת. לא נעים? מה לעשות, זה המצב.

מה שארצה להתמקד בו כאן הוא הקושי להעביר את המסר הנ"ל בדבר נחיצות מיצוי החקירה ויישוב הסתירות, הקשיים, אי הבהירות ושאר תעלומות סביב הרצח, נסיבותיו, השותפים לו (?) וכל היתר.

טאבו!!  אסור לדבר, רצוי לא לכתוב, לא "לחפור", לא להעמיק חקר. איך כתבה לי בדוא"ל אישיות משפטית מאד בכירה לאחר שהשתכנעה בדבר נחיצות חקירה מחודשת - "אולי יש דברים שצריך להניח להיסטוריה...". אותה אישיות בכירה נפגשה עמנו, ראתה חומרים אותם הצגנו בפניה והשתכנעה שעל פניו הדברים הם אינם כהווייתם (כפי הגרסה הרשמית).

בכל מקרה, לאחר איסוף החומר, לימוד החומר, היעזרות במומחים והצגתו בפני משפטנים בכירים, עיתונאים בכירים ואף בני המשפחה -  ברור לנו היום יותר מאי פעם כי ישנה חומה בצורה של השתקה, חומה אותה לא עלה בידינו להבקיע. והשאלות בעינן.

אביא כמה דוגמאות:

האישיות המשפטית הבכירה כתבה לנו ש"מפחיד לחשוב שהאחראי לרצח עדיין מסתובב בינינו, אולי אפילו בעמדת כוח והשפעה". אמרה, אך יצאה מהתמונה עם "המלצה" שההיסטוריה תטפל בעניין.

בת משפחתו של רבין עמה יצרנו קשר הגיבה בנוסח: "יותר מכל אחד אחר, השמאל הוא שהשתיק את העניין" (לא ציטוט מדויק אך בקירוב גדול).  אותה קרובה אף הביעה דעתה שיש למצות את החקירה ואף הביעה נכונות לסייע, כשבעתיד התחמקה מלהגשים.

עיתונאית מהבכירות שיש שנפגשה עמנו, ראתה חומרים וכל העת הפטירה (נוכח החומרים) "מדהים, מדהים". חשבנו שאנו מסודרים. כעת העניין בידיים טובות נאמנות ומקצועיות והנושא יזכה לטיפול הולם. חיזוק לתקווה זו קבלנו מאמירה מפורשת של הגברת - "אותי מעניינת רק האמת ודבר לא ירתיע אותי". לימים ירדה מהעץ עם היגד ש"כל עוד שלא אביא את דליה לאולפן", לא אפעל...

זו לא הייתה היחידה. אני יכול למנות שמות של עיתונאים נוספים, (חלקם בכירים וכולם מוכרים) שהקשיבו, גילו סקרנות, הפגינו פתיחות ורצון לדעת את הדברים - ולבסוף נרתעו להיכנס לעבי הקורה, איש איש ונימוקיו.

ולימים נועד להתקיים כנס בהרצליה ובו הרצאה על התמיהות תוך הצגת חומרים. כמאתיים איש, רובם מבוגרים, שמו פניהם אל הכנס, עבדכם בכללם. מי שהתקרב למקום (מתחם כפר הנוער ע"ש דוד רזיאל בהרצליה) נדהם לגלות את תמונת המצב דלקמן: עשרות רבות מאד של שוטרים, בלשים (עם ובלי מדים), מכשירי קשר, יס"מ ומכוניות - כל אלה צרו על המקום תוך שה"מצור" מתפרש עד לכיכרות סמוכות לכניסה לכפר.

אלה הודיעו לכל מי שהתקרב הודעות כזב על כך שהאירוע התבטל, ניסו למנוע גישה (לא בכוח פיזי... אלא בשכנוע ושקרים) ובנוכחותם המאסיבית הלכו אימים על האורחים שכל חטאם סקרנות ולשמוע עובדות ופרטים פרי מחקר ארוך שנים ויסודי. אגב, בפועל - מזכירות הכפר לא פתחה את השערים ובכך הפרה חוזה עם המארגנים. (לימים שילמה למארגנים פיצוי מוסכם בהליך משפטי).

מארגני האירוע לא נואשו ופנו לגינה סמוכה במטרה להעביר את האירוע תחת כיפת השמיים, אמנם בתנאים לא תנאים – אך תוך סירוב להיכנע לאלימות הבולשביקית ולניסיון ההשתקה הבוטה והכוחני.

למקום הגיע חלק מכוח המשטרה שנכח באזור והחרים ציוד עזר שעמד לשמש להצגת מצגת וחומרים. "על כל צרה שלא תבוא-" הגיעו למקום כמה כלי רכב עם עשרות שוטרי יס"מ – (הכנה למעצרים?....)

לא אעריך עוד, דומני שהתמונה ברורה.

ממה הם מפחדים? מדוע בורחים העיתונאים מהעניין כמו מאש? מדוע היה העיסוק בנושא לתפוח אדמה לוהט אותו אין איש מוכן לאחוז בידיו ועל שום מה אין אמיץ אחד המוכן להרים את הכפפה ולהיענות לאתגר הגדול - חיפוש ומציאת האמת והסרת הספיקות?

לא לי הפתרונים. אני יכול רק להעיד ביושר כך: בעבר הרחוק ובסמוך לרצח היה לי (כמו לרבים) הכול ברור ופשוט. חלפו שנים והסכמתי לחצות את הרוביקון ולבחון את הדברים. נדהמתי ממה שראיתי וממה ששמעתי. מסמכים עם תמיהות, סתירות פנימיות, עדויות מצמררות, והרבה, הרבה מאד שאלות פתוחות.

וכל התקופה דבקתי, ואני עדיין דבק, בהימנעות מכל חשיבה קונספירטיבית, כאמור בפתיח. אין לי מושג מה קרה שם באותו לילה בכיכר מלכי ישראל, אין לי חשדות (בוודאי לא כאלה אותם ניתן לבסס בראיות), אין לי תסריטים בראש אליהם אני "דוחף" ומכוון. יש לי רק יושרה, סקרנות, תמיהות ושאלות.

המסע הזה אותו ניהלתי בצוותא חדא עם חברה קרובה הותיר אותנו עם כל השאלות מחד, ומאידך עם אכזבה ותסכול על כך שלא עלה בידינו להשלים את המלאכה ולהביא לידי פתיחת חקירה מחודשת ומקיפה, כזו שתעשה טוב לאנשים ישרים שוחרי אמת, וגם תעשה חסד עם ההיסטוריה...

תגובות (9) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


2 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 8 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד