בע"ה כ"ב ניסן תשפ"ד
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

את פניך השם אבקש

הטרור הערבי הוא רק אחת מדרכי הלחימה של הסיטרא אחרא. מחובתנו להתייחס גם לשיטות הלחימה הנוספות שלו

  • אביאל בר עמי
  • ז' חשון תשע"ו - 12:00 20/10/2015
גודל: א א א
אביאל בר עמי
אביאל בר עמי אברך בגרעין התורני של "תורת החיים" בנצרת עילית

חשבתי על המצב הנוראי השורר בארץ היהודים. בהליכה תמימה ברחובות נפגעים או נהרגים, הערבים ימ"ש מוצאים בכל רגע ובכל מקום שקיים בארץ אפשרות לפגוע בנו, ובעקבות זה אנחנו רואים כל הזמן מהדורות חדשות ועיתונים צבועים בצבע אדום ושחור... רציתי להשתף אתכם קצת בדברים ששמעתי ממורי ורבי, הרב טל שליט"א. (המאמר לא היה לנגד עיניו)

במצב קשה כזה צריך לתת את הדעת, על כך שבסופו של דבר מי שמפעיל את אותם הרשעים זה הסטרא אחרא. יש לסטרא אחרא עוד מלחמה שבה יהודים נופלים (אמנם לא מתים פיזית...) הרבה לצערנו, אם זה בלבוש לא צנוע, נפילה דרך האינטרנט, לשון הרע, שנאת חינם וכו'. בתחומים האלה בכל פינה הוא נמצא. היצר הרע נלחם חזק מאד בתוך עם ישראל הצדיק והצנוע, ועל הלחימה הזאת אין מהדורות חדשות מיוחדות. אנחנו לא נשמע: "והנה החדשות: היום נער בן 16 באוטובוס בירושלים הסתכל באייפון ונפל לאתרים לא צנועים..". אלה מלחמות והתמודדויות שקורות עמוק עמוק בלב היהודי של כל אחד מאתנו. ההשוואה אולי נשמעת תמוהה, אבל חשוב שנבין שזו מלחמה. אותה מלחמה.

יש קוים דומים בינה לבין הטרור שאנו לצערנו כל כך מכירים. המלחמה הזו מתרחשת בכל מקום! חז"ל אמרו עליה: "גדול המחטיאו יותר מההורגו". לדברי ה'מסילת ישרים' המלחמה נמצאת כל הזמן (מלחמה מתמדת ודורשת לחימה עיקשת) פנים ואחור (בו זמנית בחזיתות שונות). חשוב לנו לשים לב לכך, שזאת אותה מלחמה, האויב ברור, הוא תוקף בכמה מישורים, הוא רק מחליף בגדים.

כאן בנצרת עילית, הערבים נמצאים ממש בתוכנו, ואם אדם הולך ברחוב טבעי שהוא ירגיש קצת פחד. זה פחד שמציף וגורם להרתעה ולהבנת הצורך בהגנה ולחימה. לעומת זאת האם מישהו פוחד כשהוא נפגש במראה אסור או נכנס למצב בו הוא אמור לשמוע לשון הרע כמו שהוא פוחד מערבי מזדמן שאולי חס וחלילה יוציא עליו סכין?

נראה לי שלא בכדי התקופה הזאת התחילה בדיוק לאחר אמירת מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" שמסיימים לאומרו בהושענא רבה. במזמור הזה נמצאת בדיוק ההכוונה של דוד המלך (בצורה של המצב הנפשי הנכון) גם למלחמה הרוחנית וגם הגשמית "אם תחנה עלי מחנה לא ירא ליבי... כי אבי ואמי עזבוני(זה מזכיר לי מיד את הזוג הנקין הי"ד)וה' יאספני"....

עכשיו, התקופה הקשה הזו, היא הזדמנות להעמיק במזמור הזה. בנוסף לאמירת המזמור, להוסיף קומה של לחיות אותו יותר ויותר. "לך אמר ליבי בקשו פניי,את פניך ה' אבקש"! המלחמה היא לראות את ה', לבקש אותו, להאמין בחסדו הגדול! אמונה בחסד של אבא שאוהב ולא יתן לנו ליפול, במלך שכל הכח שלנו זה רק ממנו והוא יתן לנו את הכח.

תגובות למאמר או מאמרי דעה נוספים ניתן לשלוח למייל[email protected]
והם יפורסמו בכפוף לשיקולי המערכת
תגובות (2) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 0 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד