בע"ה כ"א אב תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

איפה הרבנים?!

בל נחזור על הטעות שלפני הגירוש בה הרבנים עמדו מנגד לחרפה שהוביל השלטון

  • בעז שפירא
  • ו' אדר ב תשע"ו - 22:06 16/03/2016
גודל: א א א
בעז שפירא
בעז שפירא בעז שפירא מקרית ארבע

מסתמא לא הייתי כותב המובא כאן אלמלא אני שומע את הקולות הרבים בקרב בציבור האמוני בהתיישבות המבטא בפה מלא ובתסכול רב את התמיהה – היכן הרבנים? מדוע לא נשמע קולם המאוחד הצלול והחזק של מנהיגינו הרוחניים, שליחים לדבר השם אשר יקבעו דברים נחרצים, דברי אמת, באשר לקורות אותנו החודשים האחרונים.

אקדים ואומר כי ישנה הערכה רבה לרבנים. מוכרים כולם, תלמידי חכמים כולם, ראשי קהילות וראשי ישיבות, אנשי מידות ואנשי אשכולות, מורי דרך ומורי הלכה, עפר אנו לרגליהם. ודווקא משום כך גדולה התמיהה, עמוק העצב וגדול התסכול.

אין צורך לחזור ולתאר את הנעשה במקומותינו. הטובים שבבני העם הזה נטבחים בדרכים, בבתים, ברחובה של עיר ואין מושיע. אמנם שומעים אנו את פטפוטי הסרק של שר ה"ביטחון" ו"גורמי ביטחון" בכירים אך בכנות, הנפש קצה בדיבורים התפלים, בקלישאות ובהבטחות הריקות. מה גם שה"הכלה", ההתמגנות, קוביות הבטון הגדולות ואפילו כלבי יחידת עוקץ לא עוצרים מונעים מהערבים הנאצים של דורנו להמשיך ולקטול יהודים קדושים ולהטיל מומים כאב וסבל ברבים אחרים.

מאות רבנים ידועי שהם בעלי השפעה של ממש. צאן מרעיתם ברבבותיו הם חיילים קרביים בסדיר ובמילואים, רבבות בעולם התורה כולו נשמעים להם, שועי ארץ ומנהיגים נבחרים בקהילות מטים אוזן קשבת לאמרותיהם ולדעותיהם. זהו כוח אמיתי בו לצערנו לא נעשה שימוש.

אמנם פה ושם נשמעים קולות מקרב ההנהגה התורנית אלא שבאלה, נכוחים, נבונים וצודקים ככל שיהיו אין די. יש צורך באחדות, בשיתוף פעולה נרחב, בעשיית יד אחת לשם השמעת קול אחד חזק וברור.

לא אשכח את השנה שלפני הגירוש. המצוקה דהיום הייתה גדולה מתמיד ועמך ישראל שיווע להנהגה רוחנית כזו שתקבע עבורו מה נכון לעשות אל מול הרשע והחורבן הקרבים. זכור לי ערב טעון במיוחד במוצ"ש האחרון לפני הגירוש בנוה דקלים. היו שם כמה וכמה רבנים ומאות צעירים תלמידי ישיבות, בנוסף לקהל המתפללים ה"רגיל" (אם היה משהו רגיל באותם ימים...). אחרי התפילה הייתי עד להתפרצות ספונטנית, חזקה וכואבת של רבים מהתלמידים שדרשו בקול ובמפגיע מהרבנים – "השמיעו קול", "הנחו אותנו", "קבעו עבורנו מה לעשות"!!

חלק מהרבנים גמגמו והשמיעו דברים רפים ורובם החריש והתסכול והכאב ניצחו ב"עימות" הקשה הזה.

בל נחזור על אותה הטעות. היהודים אוהבים את התורה, מעריכים את רבניהם, מכבדים את מוצא פיהם ועורגים אליו. אל ישאירו אותנו הרבנים אובדי עצות, עצובים, דואגים, דואבים ומתייסרים. הגיעה העת שיישמע קולה של תורה ברבים תוך שהכוח של הנהגה רבנית מאוחדת וחזקה משנה את המציאות.

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 11 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד