האם מותר להצביע למפלגה הממנה שרים?

בעקבות מכתבו של הרב גינזבורג הי"ו להצביע בעד הגוש הנוטה ליהדות וכו' מוצא אני לנכון לבקש הבהרה בענין כלהלן מהקוראים החשובים:

מי שמצביע מצטרף לשרשרת שליחויות להעמדת ממשלה היינו שרים וראש ממשלה. אלו כולם מצהירים/נשבעים (היינו הך) אמונים לחוקי המדינה. בחוקי המדינה יש לא מעטים הסותרים דיני תורה. שלא לדבר על כך שהשרים לא חייבים להיות מייחדים אמונה בקב"ה. בוודאי לא חייבים להיות שומרי תורה, או אפילו מאמינים בה. לא זו אף זו החוקים מתקבלים בהשתתפות מי שאינם יהודים ואפילו שונאי ישראל (שהיום הינם כנראה כשליש מן האוכלוסיה) אם מותר להצהיר אמונים לחוקי המדינה מדוע יהיה אסור להצהיר אמונים לאיסלאם.  באיסלאם לפחות צריך להאמין בקב"ה יחיד ואף יש בו מצוות דומות לאלו האמורות בתורה. כמו צדקה שאין בחוק המדינה. יצויין שרבים ממצהירי האמונה באיסלאם באונס, במשך הדורות, הפכו מעשית לקנאים לאיסלאם ולרודפי יהודים. כמו המצהירים לנצרות. לדוגמה הכפר סכנין שבגליל היה כפר יהודי שנאנס על ידי התורכים להתאסלם. כמחצית (ואולי גם יותר!!!) מן האוכלוסיה ה"פלשטינית" הינה צאצאי יהודים שנאנסו להתאסלם.

איסור עבודה זרה פחות בחומרתו מכפירה. שהרי עובד עבודה זרה לא בהכרח כפר בתורה אלא בהיותו עובד עבודה זרה מסתבר שהוא גם כופר בתורה. מה שלא בהכרח קורה. כמו המלך מנשה שלפי הנראה לא כפר בתורה אלא התפתה לעבודה זרה ב"תיאבון" (בבלי סנהדרין קב:).

להלכה, עובד עבודה זרה זכאי לעמוד למשפט, כופר, לאו דווקא (רמב"ם תשובה פ"ג ה"ח, סוף הקדמתו לפרק חלק) (משנה למלך מלוה ולוה פ"ה, ה"ב),. כידוע אין שליח לדבר עבירה. אולם לע"ז יש שליח לדבר עבירה והמשלח מישהו לעע"ז נתפס באיסור חמור של ע"ז (מאמר המלך פ"ז ה"ב ועוד רבים).

יש כעת רק מפלגה אחת שנמנעת לכן מלמנות שרים, כדי להימנע מההצהרה המסוכנת הזו. האם בנסיבות אלו מותר להצביע למפלגה אחרת? ולו גם מפלגה הממנה שרים אך דואגת לחיזוק היהדות!? הנכון הוא שיתכן שלמפלגה אחרת יש יתרונות חשובים אחרים אך האם הם יעמדו מול כפירה?! האם מותר להיכשל בע"ז כדי לכבוש את הארץ?!  האם מותר להצהיר אמונים לאיסלאם כדי לכבוש את הארץ?!.

הבעיה הזו אינה נוגעת רק לשרים. ידוע לי על אדם שבהתגייסו לצה"ל נדרש לחתום על הצהרת אמונים כזאת בהיותו עול ימים מבלעדי רבנים בלתי תלויים שידריכוהו בכך היסס והקפיד לפחות לא לומר בפיו שהוא מצהיר אמונים.

יותר מאוחר פעמיים בקבלו קביעות במשרה ציבורית נדרש לחתום על הצהרה כזאת כתנאי לקביעות. האיש אמר למחתימו שהוא שומר אמונים למדינת ישראל וחוקיה על דעת שזה ישראל בדווקא. היינו אם למשל ראש הממשלה יהיה עראפאת הרי אין כוונתו לאמונים כאלה. לא זו אף זו הוא טרח למתוח קו מדגיש מתחת למילה ישראל. בעל ה"מנחת יצחק" נהנה מאוד מן הסיפור והכתיר את האיש כירא שמים.

המסקנה המתבקשת לענ"ד הינה שיש להימנע כמו מאש מהצהרה כזאת לא בע"פ ואפילו לא  בכתב. מותר לענ"ד לומר אני מצהיר אמונים לחוק הישראלי זהו פתרון דוגמת "צור ישראל" במגילת העצמאות. בכל מקרה רצוי להקדים ולמסור מודעה בענין בפני שלושה המבהירה שהכוונה באומרו החוק הישראלי כוונתו לחוקי התורה. חשוב מאוד שחברי הכנסת יראי השם וגם אחרים המוקירים תורה יפעלו לשינוי לשון ההצהרה בה נכשלים רבים וגם טובים.