בהודאה גדולה לה' יתברך, שמחנו ושמחים אנו לשמוע ולראות את ההתיישבות היהודית החדשה בעיר הקדושה יריחו.
אלא שישנם שאינם מבינים שזו מתנה משמים, וחוששים ממה שכתוב בספר יהושע (פרק ו' פס' כ"ו), שיהושע בן נון השביע ואמר, שארור האיש שיקים את יריחו. והוסיף וקיללו, שבמשך בניית העיר ימותו כל בניו. וכך אכן קרה בימי אחאב, שחיאל בית האלי בנה את יריחו, ומתו כל בניו [מלכים א' (ט"ז, ל"ד)]. ויותר מכך הסבירו חז"ל (בסנהדרין קי"ג, א') את דברי יהושע, שהכוונה היא שאסור לבנות את יריחו אף אם קורא לה בשם אחר, וכן אסור לבנות עיר במקום אחר ולקרוא לה בשם יריחו.
אלא שבכל אופן ידוע שבתקופות שונות לאחר יהושע היתה התיישבות יהודית ביריחו, הן בתקופת בית המקדש הראשון, הן בשני, ואף לאחר החורבן, בתקופת התלמוד [כמו שכתוב למשל במלכים ב' (ב', ד'-ה'), ובמשנה בפסחים (ד', ח')].
ובס"ד נכתוב בקצרה כמה הסברים מדוע בדורות הקודמים, וגם בדורנו אנו, מותר לפי ההלכה להתיישב בעיר יריחו, ואין זה סותר את דברי יהושע הצדיק.
הטעם הראשון להיתר: אם לאחר יהושע מישהו כבר בנה את יריחו, אז גם אם אח"כ היא נחרבה, שוב אין איסור לבנותה [ירושלמי בסנהדרין (פ"י), תוספתא סנהדרין (י"ד, ב'), משך חכמה (פרשת "ראה")].
טעם שני: יש אומרים שהאיסור אינו לבנות את העיר יריחו אלא דווקא את חומתה, כיוון שכשרואים את החומה בלועה בקרקע, נזכרים בנס הכיבוש [מורה נבוכים (ח"ג פרק נ'), וספר פרי תבואה (ערך יריחו)].
טעם שלישי: קללת יהושע אמורה רק על אדם פרטי שקם לבנותה (שכתוב "ארור האיש"), אך לא על ציבור, או על קבוצה שהציבור שלחה לבנותה [משך חכמה (שם), ועוד].
טעם רביעי: לא ברור מיקומה של יריחו שבימות יהושע שאסור לבנותה, ובפרט שמותר לבנות בדוֹֺשנה של יריחו [שו"ת צי"א בשם ירחון או"ת)].
באמת ישנם עוד הרבה טעמים להקל, וקיצרנו. והרוצה לעיין יראה בספר מרגליות הים (סנהדרין קי"ג, א'), בספר ארץ חמדה (לגר"ש ישראלי זצ"ל, מהדו' שניה דקצ"ב), שו"ת ציץ אליעזר (ח"י סי' א' פי"ב, וסי' ב' סק"ה. וחי"א, סי' ה' סק"ט). בספר הדר הנביאים (להרה"ג איתן שנדורפי שליט"א), בספר תפארת יריחו (להרה"ג יואל שוורץ זצ"ל) ועוד.
לאור כל זאת, אין חשש איסור בהתיישבות בדורנו ביריחו, אלא אדרבא, זו מצווה גדולה להתיישב שם, וה' יעזרנו לכך.