לפני שלוש שנים זכיתי לראיין את שייקה גביש ז"ל. שייקה, היה אלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים הניסית, כבש עם חייליו תוך יום אחד את כל רצועת עזה ותוך שלושה ימים הם שברו את הצבא המצרי וכבשו את סיני. שייקה העיד בפני (הראיון מוקלט ואפשר למצוא אותו ביוטיוב, חפשו 'ויהי ה' עמכם שייקה גביש') כי לא זו בלבד שכתב בדף הקרב שלו לחייליו "ויהי ה' עמכם", אלא שבאמת הוא חש סיעתא דשמיא גדולה במלחמה, על אף שלא היה שומר מצוות מובהק.
אך עוד נקודה מיוחדת שמעתי ממנו: כאשר שמע בקשר כי צה"ל שחרר את ירושלים המזרחית ואת הר הבית, הוא התיישב על סלע אי שם בסיני, ואמר לעצמו: זה מה שיזכרו במלחמה הזאת, ופחות את מה שעשינו כאן בדרום.
שייקה צדק משתי סיבות, אחת מצערת ואחת משמחת. הראשונה, היא שמדינת ישראל מכרה את סיני בחזרה למצרים תמורת הסכם "שלום" מפוקפק, במסגרתו הצבא המצרי חונה ומתעצם כעת בסיני. השניה היא מהותית יותר, את ירושלים, הלב הפועם, אי אפשר להשוות לשום חלק מחלקי ארץ ישראל. זה כמו לב שהוא איבר חיוני, וככל שהוא יותר בריא, כי גם האיברים בריאים ושלימים. ובאמת, כל עוד לא נכבוש פיזית ורוחנית את נקודת ירושלים גם בנושא הצבאי, לא נוכל באמת לקיים צבא יהודי מנצח.
מה ההבדל בין צבא של עצמאות לבין צבא של ירושלים? עד טבח שמחת תורה היה אפשר להתפלסף. אבל היום כבר ברור לחלוטין, כי בלי קומת הקודש ובלי זהות יהודית מעשית איתנה, לא יועילו כל הטנקים, המטוסים ותקציבים של מאות מיליארדים. להלן כמה שינויים אופרטיביים דחופים לדוגמא, לביצוע מיידי:
א. מדינה של עצמאות, מחזיקה צבא כדי לשמר את המקלט הבטוח, אך מדינת ישראל לא יכולה להיות כזאת, כיפת ברזל הופכת לסם הרדמה ממית, ומיגונית בטון הופכת למיגונית מוות.
העוצמה הרוחנית מאפשרת להיות צבא תוקף שמקיים את הצו המוסרי הבסיסי של "הבא להורגך השכם להורגו", אותו ציווי מוסרי שגדי איזנקוט כרמטכ"ל טען ש"זו רק סיסמא".
לכן כל התכניות המבצעיות חייבות להיות מופנות ללחימת מנע וזיהוי אויב חורש רעה - וחיסולו המיידי, בודאי ביו"ש, בתוככי הקו הירוק ובעזה.
ב. צבא עם קומת קודש מקיים "והיה מחניך קדוש", לא מערבב גברים ונשים ולא מערבב זהויות. צה"ל לצערנו נפל בזה חזק ועסק בקידום אג'נדות פמיניזם וטשטוש מגדרי, וכעת משווע ללוחמים. לכן חובה לבטל את היוהל"ם, לחדול מקידום אג'נדות ולעסוק בגיוס והכשרת גברים לוחמים תוך תיקון צביון הצבא והתאמתו לשומרי מצוות.
ג. צבא עם קומת קודש, מחבר בין ערך ההתיישבות וערך הכיבוש, ומקיים "וירישתם אותה וישבתם בה", לצערנו בכירי צה"ל, במיוחד מאז הסכמי אוסלו הפכו את הכיבוש למילה גסה וגם את עזה הקטנה לא יודעים לכבוש. היאחזויות נח"ל היו פעם ערך, אך מאז צה"ל הופעל בעיקר להרוס ישובים יהודיים. לכן יש לחדש את פרויקט האחזויות הנח"ל ולסגור כל סמכות אזרחית של צה"ל ופיקוד מרכז על תושבי יו"ש.
ד. צבא עם קומת קודש הוא צבא העם היהודי, שיודע לזהות מולו אויב לאומי קולקטיבי. אך לצערנו בכירי צה"ל, בהם גם הרמטכ"ל הנוכחי זמיר, מתייחסים למחבל כפרט, מחפשים אותו במנהרות ובהריסות, במקום להבין שהאויב זה כל ערבי לאומני בין הירדן והים. לכן יש לשנות את כל תכניות הביטחון השוטף ולהתייחס לאויב כקולקטיב, לדוגמא עוצר על כפרים שלמים ומניעת נסיעה בצירים, וקידום תכניות מחיקת קיני טרור וגירוש אוכלוסיה עוינת.
החמאס קרא לטבח "טופאן אל אקצה", סערה על שם המסגד המשוקץ שלהם בהר בית חיינו. הלוחמים כבר מבינים שעל זה המלחמה, פאץ' מקדש הוא רק ביטוי לכך. כאשר דור הניצחון ישב בפורום מטכ"ל צה"ל יעלה קומה מצבא עצמאות מבולבל לצבא של ירושלים ומקדש.
הכותב הוא מנכ"ל הארגונים 'חותם' ו'תורת לחימה'
