שלקטינים ערבים ישראלים שנאשמים בעבירות ביטחון חמורות נשלחו על ידי בית המשפט המחוזי בלוד למעצר תום-ושה הליכים מאחורי סורג ובריח. השלושה לא השלימו עם רוע הגזירה ועררו לבית המשפט העליון – שם מצאו אוזן קשבת אצל השופט אלכס שטיין.
השלושה נאשמים בעבירות של חברות בארגון טרור, מגע עם סוכן זר ועבירות נשק, כשעל פי המיוחס להם תכננו לאחר אימונים והכנות לבצע פיגוע רצחני נגד יהודים – תוכניתם סוכלה בסופו של יום על ידי גורמי הביטחון.
השופט שטיין הסכים עם הקביעה כי קיימות "ראיות לכאורה" נגד השלושה ואולם עמד על כך שבהתאם להוראות חוק הנוער יש לתעדף שחרור תחת פיקוח ותנאים מגבילים עבור קטינים גם כאשר מדובר באישומים בעבירות ביטחון.
שטיין פתח את החלטתו בציטוט החלטתו שלו ביחס לקטין צ' שבשנת 2019 נאשם שיידה אבן לעבר רכבה של עיישא א-ראבי בשומרון. הקטין צ' טען לחפותו וכפר באישום נגדו שהתבסס על ראייה פורנזית שנתונה לוויכוח נוקב בין הפרקליטות לבין סנגוריו ומשפטו מתנהל כבר קרוב ל-5 שנים בבית המשפט המחוזי בלוד.
"טרור הוא טרור הוא טרור. המשפט הפלילי אינו מבדיל בין 'טרור יהודי' ו'טרור ערבי'", כתב שטיין וציטט החלטה נוספת שלו לשחרר מחבל ערבי קטין שנאשם בעבירות נשק ממניע טרור גם אותה ביסס על החלטתו בעניין צ'.
השמתם של שלושת המחבלים הקטינים במעון נעול לא התאפשרה בגלל חוסר מקום במעונות המיועדים למגזר הערבי ובשל ההכרח להפריד בין השלושה כל עוד המשפט בעניינם מתנהל. הפיתרון של שטיין היה לשחרר את השלושה למעצר בפיקוח אלקטרוני ופיקוח אנושי ולצד זאת להורות על הפקדה כספית משמעותית. שטיין גם הורה לשירות המבחן לנוער לבנות תכנית שיקום לכל אחד מהמחבלים הקטינים.
