הבג"ציה

הריקבון המשפטי שנתגלה בפרשת הפצ"רית, הוא לא היה בבחינת ( הלוא פתע יקומו נושכיך, ויקצו מזעזעיך חבקוק ב 7). למרות שהיו שנים שעוד נשיא הבג"ץ והיועמ"שית עשו לפחות ניסיון להסוות, להסתתר מאחורי מסכות של ניטרליות – הפעם בניסיון נואש למנוע את חשיפת האמת שתרסק לחלוטין את מגדל הקלפים שהתמידו לשמור, הפעם החליטו להמר על כל הקופה, לדרוך על הציבור בבוטות מזלזלת, בגלוי, ללא העמדת פנים עוד, ללא הסוואה.

פרשת הפצ"רית שחשפה בין היתר הדלפות מסוכנות, שיבושי חקירה, הצהרות שקריות, שיתופי פעולה חשוכים כמו התבצעו במרתפים, בין בכירי המערכת המשפטית בראשות נשיא הבג"ץ והיועמ"שית, ריקבון שלא נתקלנו בכמותו זמן רב, ואולי היה תמיד, אך לא נחשפנו לזה, כשהם מתנהלים ככנופיית פשע של עתירות, דחיות ומריחות, והכול כדי שהאמת לא תצוף, כי בעצם זו מלחמה על חייהם המשפטיים והם מתנהלים כחיה פצועה שמוכנה לטרוף כל דבר שבדרכה.

הפסוק הראשון בתורה על עניני משפט, הוא לשפוט בצדק. בפסוק שני קובעת התורה מהו הדבר החמור ביותר, ובשפה עכשווית : אכיפה בררנית. איסור מוחלט לשפוט בהתאם לנגיעה האישית – פוליטית של השופט, "לא תטה משפט ולא תכיר פנים".

מערכת המשפט בראשות אהרן ברק וממשיכיו אינה רק אסונית מבחינת הצדק והדמוקרטיה – היא סכנה קיומית לביטחון ישראל. שרשרת ההחלטות השיפוטיות הנגועות בחולי ממאיר של בג"ץ, הפכה את מדינת ישראל כמעט לחסרת אונים במאבקה בטרור. בג"ץ מאז ההפיכה המשפטית כובל את ידי כוחות הביטחון, ומציב את לוחמי צה"ל בסכנה קיומית יומיומית. מאחר וחוסר התקווה שנכפה עליהם ידוע גם לאויבים, מאחר שהגבלות דרקוניות על חקירות מחבלים שימנעו סיכול פיגועים, ידוע לאויבים, מאחר שביטול חוקים שנועדו להרתעה, כפיית הוראות פתיחה באש בלתי הגיוניות, ואף אילוץ ישראל לשחרר גופות מחבלים שיכלו לשמש קלף מיקוח מול ארגוני טרור, גם זה איננו בגדר סוד.

מעל שלושים שנה שההפיכה השיפוטית של ברק  קיימת ומשתוללת. גם בעיצומה של מלחמת הקיום הנוכחית, בעת שחיילי צה"ל מסכנים את חייהם בעזה ובלבנון.

מאז השבעה באוקטובר, בג"ץ הפך למוקד התנגדות שיטתית למאמץ המלחמתי. כל היום דנים שם בעתירות של ג'ינג'ים למיניהם, כולן במטרה אחת ברורה : להגביל את צה"ל, לשפר את תנאי המחבלים ולהבטיח שישראל תילחם בידיים כבולות. לא אחת, הסבירו לוחמים כאשר מחבל חדר לשטח ישראל, הם חששו לפתוח באש. "החיילים פוחדים לפתוח בירי כדי שמחר לא יחקרו אותם ולא יעמידו אותם למשפט", אחד החיילים הוסיף, "כי היה כעס רב עליו ועל חבריו ליחידה, כי ירו על פעיל חמאס שהתקרב לגדר, אנו לא רוצים לקחת עורך דין ולהתחיל במשך שנים משפטים כדי  להוכיח את חפותנו".

זו שיטה שאפילו גדולי הרשעים לא שיחקו איתה. בג"ץ מעמיד עצמו תמיד לרשות העותרים, מוציא צווים על תנאי, מנהל הליכים מתמשכים, עד שהמדינה מרימה ידיים.

אפילו מי שנחשב  בעיניי רבים לאחד מהשטנים הידועים כמו ניקולו מקיאוולי, אחד מ"חטאיו" מתרכז באפשרות של נסיך חדש במקום זה הבא בירושה. וחוקרים מציינים כי לרוב דגל בגישה ש"המטרה מקדשת את האמצעים", ("מקיאווליזם" מציין ציניות ואגואיסטיות המקדשת את כל האמצעים לצורך המטרה).יצא לו שם רע כמקדם מדיניות של ציניות שטנית.

ואצלנו, כמה חיילים יהודים נהרגו כדי לשרת את שגיונות הבג"ץ? כמה חיילים נפגעו בגלל הקש בגג? המצאה ישראלית שיש לה מחיר כבד. הלא בני גנץ היה זה שרצה לקבל ציון עובר מבג"ץ כאשר שם את גורל אזרחי האוייב לפני חיילי צה"ל.

מידי פעם בעקבות העתירות הקנטרניות לבג"ץ מתחיל הליך שבו מסובבים אלופים בכירים שאינם מאנשי ה"שלום", על הגריל. כך היה בוועדת גרוניס שעשתה זאת לדוד זיני.

סחי רפש ורשע, עוטפים את כל מערכת המשפט הישראלי.. זה איננו חדש. אבל אם ניקח את עלילת הדם השקרית בפרשת שדה תימן, שבו בכירים בפרקליטות הצבאית שיתפו פעולה בהכנת סרטון מפוברק, שהודלף לערוץ תקשורת כאן בישראל, והם מיד הפיצו זאת בעולם. מסתבר שכמאה מיליון איש כבר 'חזו' בו. צה"ל הוקע כפושע מלחמה בכול רחבי תבל.

מדוע? מה המניע? לעשות דבר כזה שאיננו סתם לשון הרע, אלא עלילה שפלה שאין גדולה ורחבה ממנה, והכול ביוזמה ממסדית. אותה פרקליטות שעצרה קצין מצטיין משום שהעביר מידע חיוני לראש הממשלה, שהוסתר ממנו, לא עשו דבר לאנשי העלילה.

מדוע היה כה חשוב להפיץ זאת כאילו ישראל מבצעת פשעי מלחמה? האם הכול בגלל ביבי? האם כדי לנסות להשפיע בעולם שראש הממשלה מנהל מדיניות פושעת? האם כדי להחליש את צה"ל, לבתר אותו מבפנים , ולהרוס? האם אותם אלה שידם במעל, כה שונאים את מדינת ישראל עד שיהיו מוכנים לעשות הכול, אבל הכול, כדי להורסה מבפנים?

הטירוף המשפטי הגיע לשיאים כאשר כשהפרקליטות הצבאית, יחד עם הפצ"ריה, יחד עם הבג"ציה, שכולן מושחתות עד היסוד ומעוותות, וחורשות רע, עובדות במלוא הקיטור עבור "לוחמי חירות הערבים", עבור המחבלים והרוצחים והנוחבות, נגד מדינת ישראל.

הצורך במאבק ב"דיפ סטייט" הוא היום הכרח קיומי, יש להתחיל בכך מיד. כל יום שעובר והם מבשלים, אופים ומטגנים על האש בבג"ציה, הוא אסון לכולנו.