המאבק למען יהדות אירופה

שאלה:

הרקע שלך כאסיר ציון לשעבר בברית־המועצות וכפעיל מרכזי במאבק למען יהדות ברית־המועצות ידוע ברבים. כיום, ברחבי העולם, יהודים מתמודדים עם עלייה עצומה באנטישמיות. אף שאני בטוח שגל השנאה הנוכחי שונה מן הדיכוי שחווית ברוסיה, האם תוכל להצביע על כמה קווי דמיון?

תשובה:
אני מעדיף לציין הבדל אחד נוקב. ברוסיה היה ברור שהאויב שלנו הוא המשטר הסובייטי. כיום, באירופה למשל, היהודים ניצבים מול שני אויבים. האחד הוא הקיצוניות האסלאמית ותומכיה הלא־ערבים. השני הוא הממשלות הרשמיות, שהיו לאורך ההיסטוריה מדכאות אכזריות של יהודים, וכעת רועדות מפחד מול אוכלוסיות המהגרים הערבים שלהן. אי אפשר לסמוך עליהן שיגנו על היהודים. אין זה בלתי סביר שהן יבחרו להפנות נגדם עורף. ואז היכן נהיה? האם יהודי אירופה יכולים להיות בטוחים שבלגיה, צרפת, אנגליה, גרמניה ואחרות יתירו לחברת ’אל־על’ להפעיל טיסות חירום להצלת מאות אלפי יהודים שאין להם לאן לברוח מלבד לישראל?

שאלה:

אתה וחבריך במחתרת היהודית בברית-המועצות דרשתם מן השלטון הסובייטי לאפשר ליהודי ברית־המועצות לעלות לישראל. מדוע לא התמקדתם בדרישה מעשית יותר, כגון לדרוש שהיהודים יורשו לחיות כאזרחים חופשיים בברית־המועצות? למשל, באירופה של היום, הקול הרופס של ההנהגה היהודית - אם בכלל נשמע קול - פונה לשלטונות בדרישה להגן על זכותם של היהודים לחיות כיהודים חופשיים ובטוחים באירופה?

תשובה:

בעידן החדש בלתי אפשרי לחיות כיהודי בגלות. כמו שכתב הרב יואל בן נון מראשי ישיבה הר עציון: "השואה היה אות מן השמים שהגיע הסוף לגלות."

שאלה:

במשך שנים רבות היינו שכנים בשכונת קרית משה בירושלים, שם לשנינו היו בנים שלמדו בבית־ספר שבו הרב אפרים מירוויס, כיום הרב הראשי של בריטניה, שימש כמורה. אני זוכר שבכמה הזדמנויות הוא נפגש איתך כדי לדון בענייני חינוך ובמצבו הכללי של העם היהודי בעולם. לנוכח המצב הנפיץ באנגליה ובאירופה כיום, איזו עצה היית נותן לו בתפקידו כרב הראשי?

תשובה:

 רבני הגלות תלויים בקהילות שלהם. הם אינם יכולים לומר דברים שהקהילה אינה מוכנה לשמוע. לעניות דעתי הרב מירוויס מתבקש להוות דוגמא לקהילתו ולחזור ארצה.

שאלה:

לאחרונה התקיים בלונדון “יריד עלייה” שאורגן על־ידי סוכנויות העלייה של ממשלת ישראל. בעוד שדוברים נלהבים דיווחו על עלייה דרמטית במספר המשתתפים לעומת שנים קודמות, המספר עדיין מהווה אחוז זעיר מאוד מן האוכלוסייה היהודית של אנגליה. מה הם לדעתך הגורמים המרכזיים לכך שיהודי התפוצות, שעדיין מתגוררים בארצות נכר, אינם בוחרים לשוב הביתה לארץ ישראל?

תשובה:

הדתיים משותקים על־ידי שיקולים חומריים. תורת הגלות אינה חזקה דיה כדי לעורר אותם לעלות לארץ ישראל. באשר לחילונים, מי שנשאר כעת בגלות זה יהודים שהתבוללו. המקום של כל יהודי היא בארץ ישראל. אנשים נאחזים בפרנסה שלהם ובעסקים. החובה שלנו היא לצעוק להם - "אתם בסכנת הכחדה, תברחו." מי שנשאר גוזר כליה על עצמו ועל ילדיו.

שאלה:

האם לדעתך ממשלת ישראל אימצה את האסטרטגיות הנכונות הדרושות כדי לעודד שיעור גבוה יותר של עלייה?

תשובה:

אני לא יודע מה מדינת ישראל עושה כדי להביא את היהודים ארצה. לא שואלים אותי. אני חושב שראש עיריית ניו יורק מבין זאת יותר ממנו. מי שלא מבין ולא שומע, הוא מתחייב בנפשו. אי אפשר להאשים את מדינת ישראל אם אנשים לא רוצים או לא מסוגלים להבין את טרגדיה של עצמם. כמו שבשואה הנוראה יהודים חפרו בורות שלשם נפלו מכדורי גרמנים. אך אם הם יעלו ארצה ומצבם יהיה קשה אני לוקח על עצמי ועל חברי אחריות למאבק על שיפור מצבם. בוודאי יהיו קשיים. גם לי היו. אבל זאת לא סיבה להישאר בגלות ולהמתין לחבל התלייה.