בע"ה ט"ז סיון תשפ"ד
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

חשיפה: תכניות הקרן החדשה להקמת מדינה פלסטינית

האם לוחמי צה"ל יהיו מגש הכסף עליו תקום מדינה פלסטינית? קבוצת חשיבה במימון גרמני מובילה לחץ בין לאומי על ישראל, הוקעת המתנחלים והכחשת הקשר בין הרש"פ לטרור

  • אלחנן גרונר ומאיר אטינגר | הקול היהודי
  • י"ב טבת תשפ"ד - 17:59 24/12/2023
גודל: א א א
מעמד חתימת הסכם אוסלו שהקים את הרשות הפלסטינית והוביל לאלפי יהודים שנרצחו (מחלקת המדינה, ארה"ב)
מעמד חתימת הסכם אוסלו שהקים את הרשות הפלסטינית והוביל לאלפי יהודים שנרצחו (מחלקת המדינה, ארה"ב)

לכתבה באנגלית >>

בזמן שלוחמי צה"ל מחרפים נפשם ברצועת עזה ובגבול הצפון, קבוצת חשיבה במימון הקרן לישראל חדשה וקרן פרידריך הגרמנית, שוקדת על הקמת מדינה פלסטינית בחסות המלחמה ומעצבת את השמאל בישראל.

הדרכים המרכזיות: הפעלת לחץ בין לאומי נגד ישראל בדגש על ארה"ב, דפי מסרים לשמאל להוקעת נתניהו ו"המתנחלים" כתומכי חמאס האשמים באסון, והכחשת הקשר של הרשות הפלסטינית לטרור.

מכון "מתווים" העסוק ב"גיבוש מדיניות חוץ אלטרנטיבית" הוא גוף לא מוכר כל כך הפועל במימון הקרן לישראל חדשה, קרן פרידריך אברט הגרמנית ובשותפות של קרן ברל כצנלסון.

כבר בתחילת המלחמה, כאשר רוב הציבור עדיין בהלם מהמחדל והקונספציה שהתנפצה, ואנשי זק"א עדיין אוספים את דם החללים הרבים, ב"מתווים" הקימו צוות חשיבה משותף שמטרתו לגבש אסטרטגיה, דף מסרים ותוכנית עבודה לקידום הרעיון של חזרה להקמת מדינה פלסטינית דווקא אחרי הטבח בעוטף עזה. הצוות התכנס בכל שבוע מהשבוע הראשון למלחמה.

המטרה: הקמת מדינה פלסטינית

בדף המסרים ל"שיח פוליטי ציבורי בישראל", קובע הצוות כי יש להטמיע את המסר ש"חייבים יעד מדיני למלחמה", ושאף "גורם פלסטיני" או זר לא ירתם למהלך חיובי בלי הגדרה מראש של מחויבות להקמת מדינה פלסטינית.

התוכנית שמציג הצוות כוללת שלושה שלבים כשהיעד הסופי הוא הקמת מדינה פלסטינית על פי עקרונות "יוזמת השלום הסעודית" (מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים).

הצוות מציין כי יש לשים דגש מרכזי בשיח על הצגת ה"הסדר המדיני" והקמת מדינה פלסטינית כאינטרס ביטחוני, וכי ה"אתגר" הוא להטמיע בקרב גוש "המרכז" את התפיסה ש"הדרך היחידה לספק ביטחון אמיתי היא באמצעות רשות פלסטינית מחוזקת", וכי צה"ל לא מסוגל להביא ביטחון לבד.

הצטרפו לעדכונים מהקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>

בהקשר זה מתארים כיצד האלוף במיל' נמרוד שפר כשהיה ראש אגף תכנון בצה"ל ב-2014, הוביל עבודת מטה לבקשת ארה"ב שקבעה כי צה"ל יכול להתמודד ביטחונית עם מדינה פלסטינית, אך הדרג המדיני התנגד למסקנותיו. שפר עצמו מהדהד כיום את המסר בתקשורת וברשתות החברתיות.

השיטה: הפעלת לחץ בינלאומי חיצוני נגד הממשלה

אחד הכלים המרכזיים שמציג הצוות להשגת המטרה הוא הפעלת לחץ בין לאומי נגד ישראל.

הצוות מציג את הנשיא ג'ו ביידן כ"מנוף מרכזי" ואמצעי לחץ לקידום הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית, בגלל העובדה שארה"ב "מעצבת את גבולות המלחמה" ובמידה רבה היא זו שתעצב את היום שאחרי, ולאור העובדה שארה"ב מתנגדת לכיבוש עזה, ופועלת לקדם הסדר מדיני.

הצוות מציע להשתמש בכלי של הרחבת ההכרה האמריקאית והבינלאומית במדינה פלסטינית כ"אקט של קביעת עובדות בשטח". הם מסבירים שהכרזה כזו תעמיד ב"צל" את כוונות הסיפוח של הממשלה, ותעניק כלים נוספים להיאבק בהן.

בנוסף מקדם הצוות את הרעיון של שליחת שליח אמריקני מטעם ממשל ביידן שיגביר את הלחץ ל"הסדר מדיני" וידגיש את המחויבות האמריקאית לפתרון 2 המדינות".

הצוות טוען כי הממשלה הנוכחית נמנעת מלהציב יעדים מדיניים ולכן צריך להפעיל שני מוקדי לחץ כנגדה.

האחד הוא כאמור ממשל ביידן, שמעוניין להביא הישגים לקראת הבחירות בארה"ב, וגורם הלחץ השני הוא נציגי המחנה הממלכתי החברים בקבינט המלחמה – גנץ ואייזנקוט.

האמריקאים יובילו – לישראל לא תהיה זכות וטו

בדיונים שהתקיימו בשבוע הרביעי הציע הצוות "מפת דרכים" חדשה להקמת מדינה פלסטינית. השלב הראשון שלה – שלשיטתם יקרה תוך כדי המלחמה – הוא להכריח את ישראל להתחייב לסיום הכיבוש, ולהקמת מדינה פלסטינית שיהיה בה חיבור בין עזה ליהודה ושומרון, באמצעות "מהלך בינלאומי רחב להצבת אופק מדיני".

בין ההצעות שמעלה הצוות של "מתווים": פסגה בינלאומית, החלטת או"ם או מועצת הביטחון של האו"ם, או נאום של הנשיא ביידן.

הצוות גם מדגיש שלאור העובדה שבכדי להתקדם במתווה של אותה "מפת דרכים" נחוצה הכרעה ישראלית, ו"הסיכויים לקדם זאת עם הממשלה אפסיים" – האמריקאים צריכים "להוביל, לעצב ולנהל את התהליך" כשהאמריקאים הם אלו שיחליטו מתי לעבור משלב אחד לשלב אחר. לפי הצוות, לישראל לא תהיה זכות וטו על ההחלטה.

הצוות מציין כי ביידן רוצה "רשות פלסטינית מחודשת". לעמדתם, הכוונה לרשות פלסטינית "מחוזקת" באמצעות הנהגה שונה, יכולות מוסדיות וכלכליות ברוח חזון סלאם פיאד, וחיזוק "מערך ביטחון פנים" של המשטרה הפלסטינית בכוחות נוספים.

עוד הם אומרים כי יש לדרוש מישראל להוביל מהלכים שיחזקו את הלגיטימציה של הרש"פ כמו החלטת ממשלה בעד "רשות פלסטינית מחוזקת". גם כאן מגיע לחץ בין לאומי שיאלץ את ישראל לבצע מהלכים ולכן הם מקדמים הכרה של ארה"ב ומדינות נוספות בעולם במדינה פלסטינית ויוזמה מדינית.

יש לציין כי המסר של הפעלת לחץ בין לאומי נגד ממשלת ישראל אינו זר למכון מתווים. המכון היה פעיל גם במחאת קפלן, בדה-לגיטימציה לממשלת הימין בעולם, וקיבל עבור כך מענק מיוחד מהקרן החדשה לישראל.

התחייבות לסיום "הכיבוש" – תוך כדי המלחמה

מפת הדרכים שמציע הצוות כוללת כאמור שלושה שלבים:

בשלב הראשון: קביעת היעד המדיני והתחייבות ישראלית לסיום "הכיבוש" תוך כדי המלחמה.

בשלב השני: להביא כוח בינלאומי או ערבי שישלוט בעזה עם מנדט ברור וקצוב ומטרתו להכשיר את הקרקע להעברת שלטון באופן מדורג ל"רשות פלסטינית מחוזקת".

לפי ההצעה, בתקופת הביניים יתקיימו בחירות ברשות הפלסטינית בפיקוח אמריקאי ללא חמאס, הכרה של ארה"ב במדינה פלסטינית, ועיסוק בשיקום של עזה תוך הדגשה שהשיקום לאחר הלחימה צריך להיות חלק מבניית תשתיות ויכולות של מדינה פלסטינית, יכלול אי מלאכותי, נמל, רכבת ועוד.

הצוות מציע  להגדיר את עזה ועוטף עזה יחד כ"אזור מוכה אסון" שישוקם כחלק ממהלך אחד, וישמש כ"מודל של שיתוף פעולה אזורי".

בשלב השלישי: משא ומתן להקמת מדינה פלסטינית ברוח היוזמה הערבית שיסתיים תוך 5 שנים.

לא להשמיד את תשתיות חמאס

כאמור, צוות החשיבה מדגיש כי צריך לקדם את ה"יעד המדיני" תוך כדי הלחימה ולא לחכות לסיומה.

הצוות מסביר שהצגת אופק מדיני תגדיר ותאפיין גם את הפעולות הצבאיות עכשיו.

נגזרת מעשית משמעותית היוצאת מכך היא שצריך להשאיר בעזה תשתיות כמו מערך הפקידות של ממשל חמאס ומשרדי ממשלה שישמשו בעתיד הקרוב כבסיס לבניית רשות שלטונית חלופית לקראת מדינה פלסטינית.

הצוות גם  מציין כי בפעילות הצבאית יש סכנה שהיא תשרת את "גישת נתניהו" נגד הקמת מדינה פלסטינית, אם נוכחות צה"ל בסוף הלחימה תתבסס על שינוי טריטוריאלי. הם מזהירים מפני נוכחות של צה"ל בציר פילדלפי, או פרימטר ביטחוני בגבול המזרחי.

עוד מזהירים במתווים מפעילות מתמשכת לטיפול בטרור שיצא מעזה בדומה לנעשה ביהודה ושומרון, וזאת משום שהדבר יסכן את הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית.

המשימה הדחופה – להציל את הרשות הפלסטינית

המשימה הדחופה לפי הצוות היא לסכל את הטמעת הנרטיב שהרשות הפלסטינית דומה לחמאס.

בדף המסרים "להציל את הרשות הפלסטינית" שפרסם הצוות במפגש השישי, הם מסמנים 3 מסרים:

הראשון הוא כי "בלי הרש"פ נתבוסס בבוץ של עזה". השני הוא "המתנחלים פוגעים בביטחון של ישראל".

המסר השלישי הוא הצגת הרש"פ כמי שפועלת לסכל טרור ותורמת "תרומה חיונית לביטחון ישראל בגדה המערבית".

דף המסרים: "הוקעת המתנחלים" – "נתניהו תמך בחמאס"

הצוות מציג כ"מהלכים מוצעים לקידום היעד המדיני" משימה של "הוקעת מפעל התנחלויות". האמצעי הוא קישור ההתנחלויות לעליית החמאס ואיראן. "צריך להטמיע את הזיקה בין ההתנחלויות לעליית החמאס והאיום האיראני", כותבים ב"מתווים".

בדף המסרים "להצלת הרשות הפלסטינית" מופיע המסר: "המתנחלים מסוכנים לביטחון ישראל", ו"נתניהו, סמוטריץ, בן גביר וחמאס חותרים למטרה משותפת".

ב"מסרים לשיח פוליטי – ציבורי" מציג הצוות את נתניהו כמי שהוביל את שיטת "ניהול הסכסוך" ועודד וטיפח את חמאס.

הצוות קובע כי יש להסביר שממשלת ישראל הנוכחית תמכה בחמאס בגלל שלא תבעה הסדר מדיני, ושנתניהו הקריב את אינטרס הביטחון בשביל "שקט פוליטי".

לנצל את המגננה של הימין

הצוות מציין כי קיימת "מלחמת נרטיבים" כבר עכשיו, וכי "יש לנצל את עמדת המגננה בה מצוי הימין" כדי לקדם שיח על הצורך בפתרונות צבאיים ומדיניים שיוצגו כמי שיביאו ל'ביטחון עמוק'.

הצוות מציין כי אסור להתחשב בדעת הקהל של העם בישראל ולהימנע מקידום פתרון 2 המדינות.

הצוות מוטרד מאד מהירידה באמון הציבור בפתרון 2 המדינות וכן מסקר דעת הקהל שמציג תמיכה אדירה של הציבור הערבי ביהודה ושומרון בטרור.

"במתווים" מדגישים את החשיבות להציג הבדל בין הרשות הפלסטינית לחמאס ולהציג אותה כ"אלטרנטיבה יחידה לחמאס".

הטרמינולוגיה של הקרן החדשה: הימין רדיקאלי – השמאל ציוני

דגש משמעותי נותן הצוות לטרמינולוגיה של השיח. כך למשל הם מבקשים להדגיש כי המאבק הוא לא בין ישראל לחמאס אלא שיש מאבק בין "קיצונים" ל"מתונים" כנרטיב אזורי ולא רק "ישראלי-פלסטיני".

לאור זאת בזירה הפנימית הם מבקשים להדגיש כי כל הימין הוא "ימין רדיקלי" לעומת "השמאל הציוני". הימין רוצה "הכרעה משיחית" והשמאל "הכרעה מדינית ביטחונית".

מכיוון שגם לשיטתם עם ישראל לא נמצא בעמדותיהם ואף רחוק מכך, הם מקפידים להציג את הימין כולו ככזה המייצג את הצגת גישת נתניהו בסקרים כ"המשך ניהול הסכסוך" לעומת "הרתעה ויוזמה מדינית"

הצטרפו לעדכונים מהקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>

שפה משותפת לכל ארגוני השמאל

במסגרת המהלכים לקידום היעד המדיני מדגיש הצוות את הצורך בשיתוף הפעולה של "החברה האזרחית" (עמותות השמאל), כדי לייצר "שפה משותפת וסדר יום" לקידום היעדים המדיניים.

כחלק מכך ערכו בשבוע שעבר במכון כנס בהשתתפות ח"כ יאיר לפיד, יו"ר האופוזיציה. זה כבר החל לשדר את המסרים של "מתווים".

בראיון רשת ב' שנתן היום (א') אמר לפיד כי "הממשלה עדיין לא הגדירה תכלית אסטרטגית למלחמה הזאת, ישראל לא יכולה לצאת למלחמה מהסוג הזה בלי להגדיר תוכנית ליום שאחרי. הרשות תהיה חלק מהמנגנון האזרחי בעזה שיכלול גם את הקהילה הבין-לאומית ומדינות ערב כמו הסעודים".

ניסוח מחדש של תפיסת הביטחון

עוד יש לציין כי הצוות מגיע למסקנה כי צריך לשנות את תפיסת הביטחון של ישראל. לשיטתם, המושגים כמו "הרתעה, התרעה, הכרעה" מתאימים לניהול הסכסוך, והתפיסה החדשה צריכה לכלול "מרכיב מדיני מרכזי" ולהתבסס על 3 היבטים:

            גלובלי – ברית עם ארה"ב והמערב, הידוק קשרים עם אירופה.

            אזורי – הסדרים וקואליציות עם ערב הסעודית, שיעסקו באיראן, פלסטין ומשבר האקלים.

            מקומי – חיזוק ה"מתונים" הפלסטינים והקמת מדינה פלסטינית.

לדבריהם, המרכיבים הצבאיים של תפיסת הביטחון לא רלוונטיים ואי אפשר להכריע אידאולוגיה דתית באמצעים צבאיים.

תפיסה זו לשיטתם "לא מתאימה לתפיסת ביטחון לאומי רחבה העוסקת בעמים וקהילות, היבטים מדיניים, אלימות חברתית והיבטים פסיכולוגיים-סוציולוגיים". לעומת הרתעה "אמיתית" מבוססת על "מחיר הפסד" ומבוססת על המישור המדיני.

בואו לתמוך בעיתונות יהודית עצמאית שלא נכנעת לשקר ולהשתקה

עכשיו, יותר מתמיד - אנחנו צריכים אתכם כדי להוביל לשינוי, שכולנו חייבים.
מוסיפים אור ומגרשים את החושך.

לתרומה לקול היהודי באשראי או בביט >>

יחד נשנה מציאות, נוסיף אור וננצח את האויב!

תגובות (18) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 18 מהשבוע האחרון