- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
בית משפט השלום בחדרה גזר בשבוע שעבר 21 חודשי מאסר בפועל על העבריין הערבי בהא גאבר, שהפר שלוש פעמים צו הגבלה שיפוטי שהוטל עליו מכוח החוק החדש להגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה. לפי הפרקליטות, מדובר בגזר דין שני מסוגו.
השופטת קיבלה את עמדת פרקליטות מחוז חיפה וקבעה מתחם ענישה נפרד לכל אחת משלוש ההפרות. הפרקליטות ביקשה עונש כולל של שנתיים וחצי עד חמש שנות מאסר. בשל ראשוניות הפסיקה קבעה השופטת את העונש בתחתית המתחמים: 21 חודשי מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 9,000 שקל.
גאבר, אב לארבעה, הודה בשלוש הפרות: נסיעה ברכב פרטי מאזור קיסריה עד כביש 443, שיחת טלפון עם אדם שנאסר עליו ליצור עמו קשר, ושיחת וידאו בוואטסאפ, למרות שנאסר עליו להשתמש ברשתות תקשורת. לפי גזר הדין, לחובתו 6 הרשעות קודמות ו-19 תיקים פליליים, והוא ריצה במצטבר כ-21 שנות מאסר.
החוק נחקק בדצמבר 2024, ומדובר בכתב האישום השני בארץ לפיו. העונש המרבי על הפרת צו הוא ארבע שנות מאסר, והחוק קובע עונש מזערי של שנת מאסר. לפי נתונים שהוצגו בוועדה לביטחון לאומי באפריל האחרון ומצוטטים בגזר הדין, הוגשו מאז 22 בקשות לצווים כאלה, ובתי המשפט אישרו 16 בלבד.
כדי לקבוע את רף הענישה, השופטת השוותה את החוק לצו אלוף מכוח חוק סמכויות שעת חירום. "מכוחו ניתנים צווים מנהליים כגון צווי הרחקה מיהודה ושומרון, איסור כניסה לאזור, או חובת שהייה במקום מסוים (מעצר בית מנהלי)", כתבה. לדבריה, בשני המקרים "הרף הראייתי הנדרש הוא מנהלי (הנשען לא פעם על חומר מודיעיני חסוי שמושא הצו ועורכי דינו אינם יכולים להיחשף אליו במלואו) אף מבלי שהוגש נגד האדם כתב אישום ומבלי שהתקיים משפט פלילי".
במילים אחרות, בית המשפט עצמו מציב את הצווים שמוצאים נגד נערי הגבעות באותה משפחה של כלים חריגים שהמדינה מפעילה נגד אנשי ארגוני פשיעה ועברייני מין. ההבדל הוא שבחוק ארגוני הפשיעה הצו ניתן על ידי נשיא בית משפט מחוזי, ואילו צו אלוף ניתן על ידי אלוף הפיקוד.
