31 מאגים ו-95 טילי נ"ט, סיכום חלקי של ההברחות שנתפסו

בקול היהודי אנחנו מדווחים באורח קבוע על תופעת ההברחות בגבולות השונים, על מאגים עמוסי רחפנים שחוצים לשטח הארץ מגבול מצרים או ירדן ואין לדעת להיכן הולכים מאות אלפי הנשקים שמציפים את הארץ, האם הם נשארים אצל מיליציות הבדואים בנגב, או מחמשים את צבא הרש"פ שרק מחכה ליום פקודה כדי לצאת ולכבוש את ערי ישראל.

סיכום קצר של רשימה חלקית של ההברחות שנתפסו בשנתיים האחרונות מגיע ל-31 מקלעים ו-95 טילי נ"ט, כשכמות הנשקים שלא נתפסו עומדת על פי כמה וכמה מכך כמובן.

4 מאגים על רחפן אחד

אחד המקרים הבולטים שפורסם לפני כחצי שנה, הוא מקרה בו צה"ל סיכל הברחה של ארבעה מקלעי "מאג" שהוברחו על רחפן אחד, מקרה שממחיש את יכולת הנשיאה של הרחפנים איתם מוברחים הנשקים, ואת הסכנה הגדולה.

בניגוד לנשק קל כמו אקדחים ואפילו רובים, המאג הוא נשק כבד, שמיועד לירי רתק, ובדרך כלל לא משמש לפשיעה יומיומית. ההברחות האלו, והתפיסות הרבות של נשק כבד בידי ערבים ובדואים, מעלה את החשש שיש מי שמתכונן למלחמה אמיתית מול ישראל. 

עשרות נשקים, סמים ובעלי חיים:

מקרה נוסף שפורסם לפני מספר חודשים הוא של כנופיית מבריחים בדואים שניהלו רשת הברחה מסועפת של הברחת נשק, תחמושת, בעלי חיים, סמים ועוד, מגבולות ירדן ומצרים על ידי רחפנים. וכן סחר בסמים והחזקת כמות גדולה מאוד של נשק שנגנב מצה"ל.

סך כל הברחות הנשק שצוינו בכתבי האישום של הבדואים במקרה זה הוא: 41 רובי m16, עשרים ושניים אקדחים, 6 רובי קלצ'ניקוב, 2 מאגים, רובה m4 ולמעלה מ-2500 כדורי תחמושת.

דו" מבקר המדינה על הנגב

אולם תופעת הרחפנים אינה הבעיה היחידה של הנגב. לפני כחודש פורסם דו"ח מבקר המדינה שעסק במצב הנגב וצייר תמונה מדאיגה במיוחד. מבקר המדינה, שהתריע על בעיות המשילות בנגב כבר לפני חמש שנים, שב ובדק את הנושא - ומצא שהבעיות רק החמירו מאז שנת 2021.

אוכלוסייה בדואית בקרבה יתרה לבסיס חיל האוויר בנבטים 

בעמוד מאה הדו"ח מתאר את הסכנה בה מצוי בסיס חייל האוויר נבטים הסמוך לתל מלחתה ולערערה שבנגב. 

"כיום הבסיס מוקף מכל עבריו בהתיישבות בדואית צפופה, הן של היישוב ערערה בנגב והן של הפזורה עצמה, מצב זה מעלה בעיות שונות שעניינן פגיעה בביטחון, באיכות הסביבה ובתשתיות הבסיס וכן בתושבים הבדואים". כתב המבקר.

המבקר מציף שוב מספר תופעות שהועלו כבר בדו"ח הקודם כמו תצפית על בסיס נבטים שעשויה לשמש את הבדואים, רעיית צאן סמוך לבסיס נבטים, השלכת צמיגים ואבנים לעבר מכוניות צבאיות הנעות בכביש 80, בדואים שמתגוררים סמוך מידי לבסיס קושרים בעלי חיים לגדרות הבסיס ואף תולים עליהן כביסה, וכן שריפות גזם במטעי זיתים הסמוכים לבסיס הגורמות נזקים לגדר ההיקפית של הבסיס.

המבקר מציין כי רוב הבעיות האלו לא השתנו מאז הדו"ח הקודם, וחלקן אף החמירו כמו לדוגמא זליגה של ירי לבסיס, כאשר באחד המקרים כנף של מטוס נפגעה מהירי.

הדו"ח מזכיר מקרה של ריגול שנעשה על ידי בדואית תושבת האזור במהלך מבצע "עם כלביא", היא עמדה בקשר עם גורמים איראניים וביצעה עבורם משימות ביטחוניות שונות, , כגון איסוף מודיעין על הבסיס וצילום המראות.

המבקר מציין דבר נוסף: 

"נוסף על כך החלה תופעה חמורה שלא התרחשה בתקופת הביקורת הקודמת, 150 ועלולות להיות לה השלכות אסטרטגיות: חדירת רחפנים לשטח הבסיס"

פרוטקשן

הדו"ח עסק בין השאר גם  בתופעת הפרוטקשן, לדברי המבקר "קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור פרוטקשן, וסובלים מסחיטה באיומים, גניבת ציוד ומלאים מאתרי הבנייה. אם לא די בכך - הם אף חוששים להגיש תלונות"

בדו"ח מוזכר גם סקר שערך ארגון הקבלנים והבונים במחוז תל אביב והמרכז, אשר מצא כי 87% מהקבלנים והיזמים בישראל נדרשו לשלם דמי חסות בסכומי עתק - וכי 75% מהם חוששים להתלונן. 

פוליגמיה והלאומנות שהיא מייצרת

בדו"ח צויין כי כ-7,000 גברים המתגוררים בנגב נשואים ליותר מאישה אחת. יותר מ-16,000 נשים חיות במשפחות פוליגמיות בנגב. כ-15% מהנשים הללו הן בעלות אזרחות פלסטינית.

החוק לא נאכף כראוי, והביטוח הלאומי נאלץ לשלם למשפחות פוליגמיות מרובות-ילדים קצבאות בסכומי כסף ניכרים. ההערכה היא כי כ-40% מהילדים המצויים בסיכון בישראל מגיעים ממשפחות פוליגמיות.

הדו"ח מציין גם כי החיבור של הבדואים עם ה"פלסטיניות" יוצר הקצנה לאומנית אצל הבדואים: "השנים חולפות וחלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבותה של הפזורה הולך ונסגר, ובד בבד הולך ומעמיק הקונפליקט בין אוכלוסייה זו לבין המדינה כתוצאה מתופעת ה'פלסטיניזציה'" 

המבקר סיכם את דבריו ואמר כי "על ראש הממשלה להידרש לנושא אסטרטגי זה שהוא בעל השלכות ‏כבדות משקל על מדינת ישראל, למנות גורם ממשלתי מתכלל שיגבש מדיניות מערכתית לחיזוק המשילות בנגב, ולתת בידיו סמכויות וכלים אשר יוודאו שגופי השלטון מיישמים אותה".