בע"ה י"א ניסן תשפ"ד
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

"לפני הפציעה התחננתי לפתוח באש אבל לא היה אישור"

מותו של רונן לוברסקי הי"ד הזכיר לאהוד אמיתון את פציעתו בעת שירותו בחברון מסלע שיידו ערבים מגג בית. אישור הפתיחה באש הגיע רק לאחר שנפצע

  • מערכת הקול-היהודי
  • י"ז סיון תשע"ח - 08:45 31/05/2018
גודל: א א א
פינוי פצוע צילום: (מיכאל שרקי TPS)
פינוי פצוע צילום: (מיכאל שרקי TPS)

"זרועות הביטחון יגיעו למחבל ומדינת ישראל תמצה עמו את הדין. את הדברים האלו, אמר נתניהו, עם פרסום פטירתו של רונן לוברסקי הי"ד, לוחם דובדבן שנפצע מלוח שיש ענק שפגע בראשו בעת מעצר", כך פתח אהוד אמיתון פוסט שפרסם בדף הפייסבוק עם פרסום מותו של החייל רונן לוברסקי הי"ד.

אמיתון הינו ממנהלי סוכנות הידיעות 'TPS', אשר הוא עצמו, נפצע באירוע כמעט זהה בעת שירותו הצבאי בחברון לפני מספר שנים, וגם כיום סובל מנכות וצליעה באחת מרגליו. 

"ליברמן, לעומת זאת, אמר בפאתוס רב כי הוא "עוקב מקרוב אחר המאמצים לעצור את המחבל. אנו נביא צדק לרונן", ציטט אמיתון.

"השימוש בזריקות חפצים כבדים מגובה לעבר חיילי צה"ל, לא חדש. בשיחות לא מועטות בהם אני חולק את סיפור פציעתי אל מול חברי הלוחמים שנפצעו ממטען/ירי/רימון/רקטה, תמיד ישנה ההתכווצות הזו שלהם כאשר אני מתאר את נחיתת הסלע הענק שפגע בי, מגג של ארבע קומות. ואיך בנס פגע "רק" ברגל ימין, ולא בראש או במכשיר הקשר שנשאתי על גבי או בקופסת הפיקוד על בית החזה".

עוד בנושא:

אהוד מסביר מדוע לדעתו דווקא איום האבנים השגרתי הוא האיום המסוכן ביותר מבין שלל האיומים האחרים על חייהם של לוחמים ביהודה ושומרון. "עם רסיסים או קליע, זה מובן שזה ארוע חד פעמי. אבנים סלעים ובקת"בים הם שיגרת יומו של הלוחם, והאיום הכי מוחשי".

"נביא צדק, נמצא את הדין". מילים גבוהות מאוד, שיכלו להיפתר מראש לו רק היה מותר ללוחמים לפתוח באש כנגד האיום, ובנוסף להביא להרתעה ממשית כי בית שממנו הושלך חפץ מסכן חיים לעבר לוחם, היה נהרס. הבית ממנו אני חטפתי, עדיין שלם", הדגיש אמיתון בכאב.

בהמשך הוא מתאר את הרגעים הבו היה בעיצומה של ההתפרעות בקסבה הערבית של חברון כאשר הוא לוחם לצד חבריו ומתחנן ממפקדיו לקבל אישור לפתיחה באש. כשהגיע האישור הנכסף כבר שכב אמיתון על מדרכת הרחוב כשהוא שותת דם ורגלו מרוסקת מהסלע.

"בדמיוני ובמחשבותי, אני הולך לא פעם לאותו המקום הארור בשאלאלה הקטנה שבקסבה המערבית של חברון, וגופי עדיין מוטל שם על המדרכה האפורה. שוכב. כאשר כל השעה של לפני פציעתי, התחננתי לפתוח באש כנגד הפורעים התוקפים אותנו, אך ללא אישור.

רק לאחר פציעתי, הגיע הצדק ובא הדין, וכוח של הפלחו"ד שלנו זיהה את המחבל מרים סלע נוסף לעברנו, וקיבל אישור להוריד אותו".

לסיום כתב, "אסיים את הפוסט הזה, במשפט שאמר לי הלילה גל הירש שגם הוא נפצע מסלע ענק שהושלך מגשר ביר זית לעברו: "הסלע שלך, הסלע שלי, סלע קיומנו הוא הכי חשוב". תנו לצה"ל לנצח. כי אין לנו חיילים מיותרים בשביל הפוליטיקה שלכם".

 

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 13 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד