מחקר חדש שהתפרסם בשבועיים האחרונים ומתמקד בצעירים בני 18-29 , מעזה ומיהודה ושומרון, חושף שוב ממצאים בנוגע למחשבות על הגירה של אוכלוסיית האויב.
לפי ממצאי המחקר, יותר מ־⅔ מהצעירים מיהודה ושומרון שהשתתפו במחקר חושבים לעזוב את הארץ, וכרבע מהם חושבים על כך ממש ברצינות.
המחקר של גוף בשם הפורום החברתי לפיתוח, שפועל ברשות הפלסטינית, נערך לפני כחודש בקרב בני 18–29. כמחצית מהנשאלים מיהודה ושומרון ציינו שמציאת מקומות עבודה היא העדיפות המרכזית לשיפור מצבם.
42.6% מהנשאלים טענו כי הם חשים ביטחון נמוך או היעדר ביטחון איפה שהם גרים.
המחקר גם בחן את הסיבות שגורמות לאותה אוכלוסיית אויב לרצות לעזוב. בקרב השוקלים לעזוב בכלל המדגם, 38.3% ציינו אובדן תקווה, 27.9% היעדר אופק, והסיבה הנפוצה ביותר, 68.8%, הייתה חיפוש עבודה ופרנסה.
חלק מעניין במחקר עוסק בתחושת השייכות לחברה הפלסטינית, ובאופן מפתיע מתברר שחלק גדול מאלו שחושבים על עזיבה חשים דווקא שייכות לאומית גבוהה. כלומר, ההגירה אינה בהכרח נטישה של הזהות הפלסטינית, כפי שניתן לראות במעורבות במאבק נגד ההתיישבות של ערבים מיו״ש שמתגוררים בארה״ב.
בשנים האחרונות פרסמנו שורה של כתבות ותחקירים המעידים על התרחבות השיח סביב רצונם של תושבי יו"ש הערבים ותושבי עזה לעזוב ולהגר לחו"ל, והקשר בין מחסור במקומות עבודה לרצון להגירה.
באוקטובר 2024 דיווחנו על עלייה של 50%–70% בבקשות של תושבי יו״ש לאשרות נסיעה לאירופה ולארצות הברית, כאשר גורם ערבי הסביר כי רבים מבקשים למצוא עבודה או להישאר מחוץ לרשות.
בדצמבר אותה שנה הבאנו את דבריו של תושב עזה שאמר: ״תפתחו לנו את המעברים״, וטען כי רבים מתושבי הרצועה יעזבו אם תינתן להם אפשרות ממשית. במקביל, קמפיין ״אין עתיד בפלסטין״ עורר סערה בכפרי יו״ש.
במרץ 2025 פרסמנו ראיון עם משה הס, ממחברי מחקר בנושא, שטען כי 20%–25% מתושבי יו״ש כבר שוקלים הגירה או מקדמים אותה. בדצמבר 2025 הגיעו הדברים גם מהשטח, כאשר תושבים ממחנה הפליטים בג׳נין אמרו: ״אם היו פותחים את הדלת להגירה, לא היה נשאר אפילו צעיר אחד״.
בכתבה שלנו מלפני כחצי שנה דיווחנו על סקרים שנערכו בקרב התושבים הערביים ביו"ש ועזה המצביעים על רצון משמעותי לעזוב, הן בעזה והן ביו״ש - אם רק תיפתח הדרך.