השר ברש"פ מזהיר מפני עלייה בפעילות המתיישבים בחסות המלחמה

השר מועיד שעבאן, השר שאחראי להתנגדות לגדרות והתנחלויות שאת פעילותו סקרנו בתחקיר "השתלטות מאורגנת", מזהיר את הערבים ביו"ש מפני הסכנה של התרחבות ההתיישבות תחת מחסה המלחמה, בעיקר בשטחי C. 

בהצהרה שפרסם שעבאן לעיתונות, הוא מסביר שהעיסוק התקשורתי הנרחב בענייני המלחמה מסיט את תשומת הלב ממה שקורה בשטח, ועלול לשמש את ה"כיבוש", לצורך הרחבת השליטה ביו"ש.

שעבאן טוען שבעבר תקופות של "הסלמה אזורית" שימשו להחמרת המדיניות נגד הערבים, בין אם בשטח ובין אם בהחלטות מדיניות של ישראל. 

הוא טוען שישנה עליה בתנועה של מתיישבים חמושים ומוגנים על ידי צה"ל, במטרה "לערער את הנוכחות הפלסטינית בשטחי C", ולאלץ אזרחים לעזוב את אדמותיהם בכפייה".

מדובר בעוד סימן למצב המורלי הירוד ברשות, כתוצאה מהמצב הכלכלי הירוד, וההצלחות של ישראל במלחמה. רבים מהערבים ביו"ש אומרים: אם היינו יכולים - היינו עוזבים.

הפועלים הערבים דורשים עבודה בחו"ל

לפני כשלושה חודשים פורסם ברשתות הערביות סרטון  בו נראה פועל פלסטיני מלין על כך שכבר שנתיים אין עבודה לפועלים פלסטינים, לדבריו אלו היו: "24 חדשים ללא כל עבודה, ללא כל פרנסה, ללא כל הכנסה למשק הבית". בסרטון הוא אומר כי הפועל הפלסטיני צבר בשנתיים האלו חובות עצומים ודאגות רבות מעבר ליכולתו עד שהפך "אדיש לחלוטין לחיים".

עוד הוא אומר כי איש אינו יכול לבוא בטענות לפועל הפלסטיני שבוכה וצועק, מעלה שירים ופוסטים של בכי וייללות. היות שאף אחד אינו יודע מה קורה אצלו בתוך ביתו, "הוא נמצא תחת לחץ אדיר מצד הבנקים, ומצד צווי המעצר שמגיעים אליו מדי שבוע" נה שמחזק את הטענה לגבי יאוש אצל הערבים בזכות אי העסקתם מצד יהודים.

החובות שהפועל צבר מתבטאים גם כניסה לכלא של הרשות הפלסטינית. בזמן האחרון מתנהל קמפיין של אנשי שמאל וערבים שנקרא "אלף שקל לחודש" ומטרתו לגייס כספים עבור ערבים שבעקבות ביטול האישורי עבודה נעשו בעלי חוב ונכנסו בשל כך לכלא על ידי הרשות הפלסטינית.

הקמפיין הזה מחזק את הטענה שעולה בזמן האחרון כי אי העסקת פועלים ערבים מביאה אותם לידי יאוש, וכי עיקר פרנסת הערבים היא דווקא מעבודה אצל יהודים.

בהודעת הקמפיין אף נכתב: "גברים פלסטינים שנכלאו עקב חובות (מציאות שהולכת ונהיית יותר ויותר תדירה כשאין מקורות הכנסה והרשות ששה לדון אנשים לכלא)".

אין עתיד בפלסטין - הסקר שמלמד על המשבר העמוק של ערביי יו"ש

מה שמחזק עוד את התפיסה האמורה הוא סקר של החברה האמריקאית גאולופ לשנת 2025 שפרסמנו לפני כארבעה חדשים,  ממנו עולה כי רוב הפלסטינים פסימיים מאוד לגבי הכלכלה ורמת חייהם.

על רקע זה, חוסר היכולת להרשות לעצמם מזון עלה לשיא, רגשות שליליים התחזקו, ותפיסת הביטחון הציבורי ירדה.

לפי נתוני הסקר: כ־43% מהערבים ביהודה ושומרון טענו כי חסר להם כסף למזון בשנה האחרונה — עלייה לעומת 33% ב־2024 ו־28% ב־2023. בנוגע לדיור, 20% דיווחו על מצוקה כספית, שיא של שני עשורים. בשאלה על מצב הכלכלה, 75% השיבו שהמצב מתדרדר. לגבי רמת החיים — לראשונה, יותר ממחצית (51%) אמרו שהיא בירידה. הסקר בחן גם רגשות מאז תחילת המלחמה: 52% דיווחו על דאגה, 50% על לחץ, 44% על כעס, ו־35% על עצבות. שיעור המדווחים שמרגישים בטוחים ללכת לבד בלילה ירד מ־71% ב־2023 ל־53% ב־2025 — לאחר מגמת שיפור שנרשמה בין 2017 ל־2022.

על פי גאולופ, הייאוש קשור להתדרדרות במצב הכלכלי ברשות הפלסטינית, הנובעת מירידה בגישה לעבודה בישראל, ממחסומים, ומקשיים פיסקליים של הרשות. הנתונים שפרסם מכון גאולופ עולים בקנה אחד עם פרסומים נוספים המלמדים על ההשלכות הדרמטית של האיסור על כניסת פועלים על המצב הכלכלי והלכי הרוח ביהודה ושומרון.