החלטת ממשלת בריטניה להטיל סנקציות על שמונה חברות בנייה, יזמות ותכנון הפועלות ביהודה ושומרון מסמנת שלב חדש במאבק הבינלאומי נגד ההתיישבות. עד לאחרונה התמקדו מרבית הסנקציות המערביות נגד ההתיישבות בפעילים ובארגונים שהואשמו ב"אלימות המתנחלים", כעת, המטרה היא גם חברות מסחריות שעוסקות בתכנון, בבנייה ובשיווק של בתי מגורים בהתיישבות.
בין החברות שעליהן הוטלו הסנקציות בשבוע שעבר נמצאות הרי זהב, חמדת שומרון, לב ההר יזמות, החברה לפיתוח הר חברון, אריאל מגורים יהודה ושומרון, ש.א.ג. בנייה ופיתוח, צ.פ. חברה לבניין ועמי גבירצמן אדריכלים. הצעדים כוללים הקפאת נכסים והגבלות על נושאי משרות במסגרת הדין הבריטי. חלק מהחברות האלו מעסיקות בבנייה ביישובים ביהודה ושומרון פועלים ערבים רבים מהרשות הפלסטינית.
בהודעה הרשמית של ממשלת בריטנייה הובהר כי מדובר בחלק ממדיניות שנועדה למנוע את הרחבת ההתיישבות ולשמר את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית. כאשר המכרז לבנייה בשטחי 1- E שנתפס כקריטי לבלימת התוכנית להקמת מדינה פלסטינית משמש כטריגר מרכזי .
מאחורי המדיניות החדשה ניצב גם מאבק ציבורי מאורגן. בדיקת ״הקול היהודי״ מעלה כי שורה של ארגוני שמאל פעלו בחודשים האחרונים לקידום סנקציות על חברות בנייה, על הגורמים המממנים אותן ועל משתתפים במכרזי בנייה ביהודה ושומרון.
הארגונים אינם פועלים כולם באותה דרך: חלקם מפעילים לחץ על ממשלות ופרלמנטים, אחרים אוספים מידע על החברות, ויש ארגונים ישראליים המבקשים להרתיע קבלנים ובנקים מהשתתפות בפרויקטים. גם אם לא נמצא תיעוד פומבי המאפשר לקבוע שארגון מסוים הוא שמסר לבריטניה את רשימת שמונה החברות שעליהן הוטלו הסנקציות, טביעות האצבע של משתפי הפעולה מבפנים ניכרות.
אחד הארגונים הישראליים הבולטים בקמפיין הוא תנועת ״שלום עכשיו״, העוסקת במשך עשרות שנים במעקב אחר הבנייה ביהודה ושומרון, בפרסום נתונים על תוכניות בנייה ובניהול מאבקים ציבוריים ומשפטיים נגד ההתיישבות.
ב־7 באוקטובר פנתה התנועה למשרד השיכון, לרשות מקרקעי ישראל ולממונה על הרכוש הממשלתי בדרישה להוסיף למכרזי הבנייה באזור E1, שבין ירושלים למעלה אדומים, אזהרה מפורשת מפני הסנקציות הבינלאומיות הצפויות למשתתפים בפרויקט.
הדרישה לא הוגבלה לחברות הבנייה. שלום עכשיו ביקשה להזהיר גם בנקים, מוסדות פיננסיים וגופים שיספקו מימון או ערבויות לקבלנים.
בהודעת הארגון נאמר כי מי שיבחר להשתתף בבנייה צריך לדעת מראש על המחיר שהוא עלול לשלם. בכך ביקשה התנועה להפוך את האיום בסנקציות בינלאומיות לשיקול כלכלי ממשי כבר בשלב הגשת ההצעות למכרזים.
המכתב והודעת שלום עכשיו אינם כוללים פנייה ישירה לבריטניה בדרישה להטיל סנקציות, אך הם מעידים על ניסיון להשתמש באיום שהציבו ממשלות זרות כדי להשפיע על חברות ישראליות.
בחודש נובמבר המשיכה התנועה לפעול נגד פרויקט E1. יחד עם ארגוני ״במקום״ ו״עיר עמים״ פנתה שלום עכשיו, באמצעות עורך הדין מיכאל ספרד, ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בדרישה לעכב את המכרז לבניית 1,234 יחידות דיור באזור.

״במקום״ הוא ארגון העוסק בתכנון ובזכויות אדם ופועל בין השאר נגד מדיניות התכנון הישראלית ביהודה ושומרון, ואילו ״עיר עמים״ מתמקד במעמדה של ירושלים ובפעילות ישראל במזרח העיר.
גם בפנייה זו הציגו הארגונים את החשש מסנקציות בינלאומיות כאחד מנימוקיהם נגד המשך הבנייה. בהמשך הורתה היועצת המשפטית לממשלה לעכב את פתיחת המכרז עד להקמת ממשלה חדשה, במסגרת המגבלות החלות על ממשלת מעבר.
שלום עכשיו אינה פועלת לבדה. בספטמבר האחרון חתמו 14 ארגוני שמאל רדיקלי ישראליים על הצהרה משותפת שבירכה על הצעדים הבריטיים נגד מפעל ההתיישבות וקראה למדינות העולם לנקוט צעדים נוספים.
בהצהרה הציגו הארגונים איסור על מסחר ופעילות כלכלית המועילים להתנחלויות כאמצעי לגיטימי למאבק במדיניות הישראלית.
בין החותמים נמצאים "בצלם", העוסק בתיעוד ובפרסום דוחות על פעילות ישראל ביהודה ושומרון; "יש דין", המתמחה בפעילות משפטית בנושאי קרקעות וזכויות פלסטינים; ו"שוברים שתיקה", המפרסם עדויות של חיילים על שירותם בשטחים.
לצדם חתמו גם "עדאלה", "במקום", "לוחמים לשלום", "עמק שווה", "גישה", "מחסום ווטש", "הורים נגד מעצרי ילדים", "רופאים לזכויות אדם", "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", "שלום עכשיו" ותנועת "זזים", העוסקת בארגון קמפיינים ציבוריים.
גורם ישראלי נוסף שממלא תפקיד במאבק הכלכלי נגד ההתיישבות הוא מרכז המחקר ״מי מרוויח״ (Who Profits), שהוקם בשנת 2007 כפרויקט של ארגון השמאל ״קואליציית נשים לשלום״, התומך בחרם על ישראל, והפך בהמשך לעמותה עצמאית. בין מייסדיו נמצאת פעילת החרם דלית באום. המרכז מפעיל מאגר מידע מפורט על מאות חברות ישראליות ובינלאומיות, ומתעד את פעילותן בהתיישבות ואת הקשרים העסקיים והפיננסיים שלהן. בין היתר פרסם מידע על קשרי המימון של חברות הבנייה ״הרי זהב״ ו״חמדת שומרון״ עם בנק הפועלים ובנק לאומי - שתי חברות שנכללו ברשימת הסנקציות הבריטית.
השפעתו הבינלאומית של המרכז אינה מסתכמת בפרסום דוחות. באוגוסט 2025 החליטה קרן ההשקעות הממשלתית של נורווגיה להוציא מספר בנקים ישראליים מהשקעותיה בשל מעורבותם בפעילות בהתנחלויות. במסמך הרשמי של מועצת האתיקה הנורווגית שהמליצה על הוצאת בנק הפועלים מופיעה הפניה מפורשת למחקרי ״מי מרוויח״. בנוסף, ארגון AFSC האמריקני, המפעיל מאגר לסינון השקעות בחברות, הצהיר כי מחקרי המרכז הישראלי משמשים מקור מידע מרכזי לפעילותו. בכך ניתן לראות כיצד מידע שנאסף בידי ארגון ישראלי משתלב בפעילות בינלאומית להגבלת השקעות בחברות ובבנקים ישראליים. עם זאת, לא נמצאה ראיה שממשלת בריטניה הסתמכה על מחקרי המרכז בהחלטתה האחרונה.
העמותה שמאחורי מיזם "מי מרוויח" פועלת לפי אתר גיידסטאר בחיפה ונהנית מתרומות של מאות אלפי ש"ח מחו"ל. בין חברי הועד פעילים הקשורים למפלגת בל"ד.

בעוד שבישראל פועלים ארגונים להרתעת חברות וליצירת לחץ ציבורי, בזירה הבינלאומית ניתן לזהות פעילות ישירה יותר.
בספטמבר 2026 הודיעה Global Sanctions Coalition, קואליציית ארגונים בינלאומית המתמחה בקידום סנקציות, כי הגישה לממשלת בריטניה חבילת המלצות להטלת סנקציות נגד הגורמים המעורבים בקידום הבנייה ב־E1.
לפי הודעת הקואליציה' התוכנית כללה איסור על חברות ומוסדות פיננסיים בריטיים להיות מעורבים בפרויקט, לצד הרחבת האפשרות להטיל סנקציות על יזמים, מממנים וגורמים נוספים המשתתפים בבניה. הקואליציה אף קראה לממשלות להמשיך בהטלת סנקציות כל עוד הבנייה בהתנחלויות נמשכת - גם במקרה שתוכנית E1 תיעצר.
בין הארגונים שתמכו בפנייה נמצאים המרכז הבינלאומי לצדק לפלסטינים (ICJP), גוף בריטי הפועל באמצעים משפטיים וציבוריים למען הפלסטינים; Campaign Against Arms Trade, ארגון בריטי המתמקד במאבק בסחר בנשק; ו־Global Justice Now, ארגון קמפיינים בריטי הפועל בסוגיות כלכליות ובינלאומיות.
אליהם הצטרפו ארגונים מקנדה, מאוסטרליה וממדינות נוספות. בזירה האירופית השתתף בקידום המהלך גם EuroMed Rights, רשת ארגוני זכויות אדם הפועלת מול מוסדות האיחוד האירופי. הארגון פרסם קריאה להטלת סנקציות ממוקדות על הגורמים האחראים לפרויקט E1.
המאבק נגד חברות הבנייה הגיע גם לקונגרס האמריקני. בחזית הארגונית פועל J Street, ארגון השמאל היהודי־אמריקני המקדם מדיניות של פתרון שתי המדינות ופועל להשפיע על הממשל ועל חברי הקונגרס בוושינגטון, והיה מעורב עמוקות גם במה שכונה מחאת קפלן.
הארגון, בהובלת ג'רמי בן־עמי, הביע תמיכה בהטלת סנקציות על גורמים המעורבים בבנייה באזור E1 ובחקיקה שתאפשר לפגוע כלכלית בחברות ובמממנים המשתתפים בהרחבת ההתיישבות.
לארגון יש גם זרוע פעילות בישראל, שבראשה עמד נדב תמיר, לשעבר דיפלומט ישראלי וחבר הוועד המנהל של מכון ״מתווים״. כבר במרץ 2024 פרסם ״הקול היהודי״ את קריאתו של תמיר לממשל האמריקני לקדם מהלך להכרה במדינה פלסטינית גם בניגוד לעמדת ממשלת ישראל. תמיר הציע לארצות הברית ליזום את המהלך ״על אפם ועל חמתם של נתניהו וממשלתו״. הפרסום קישר בין הדברים לבין מסמכי ״מתווים״ שנחשפו קודם לכן ב״הקול היהודי״, ובהם המלצות להפעלת לחץ בינלאומי על ישראל. הדברים ממחישים כי השימוש בלחץ מדיני אמריקני לקידום מטרות מדיניות שממשלת ישראל מתנגדת להן היה חלק מהשיח של אנשי הארגון עוד קודם לקמפיין הסנקציות הנוכחי. עם זאת, אין בכך ראיה שתמיר עצמו יזם את הסנקציות נגד חברות הבנייה.
לצד J Street פועל New Jewish Narrative, ארגון שנוצר מאיחוד של Americans for Peace Now ו־Ameinu, שני גופים המזוהים עם השמאל הציוני בארצות הברית.
יום לאחר הטלת הסנקציות הבריטיות פרסם הארגון הודעה שבירכה על המהלך וקראה לקונגרס האמריקני לאמץ צעדים דומים. נשיא הארגון, הדר זוססקינד, הסביר כי מטרת הסנקציות היא לפגוע במנגנון הכלכלי המאפשר את הרחבת ההתיישבות - היזמים, האדריכלים והקבלנים
התמיכה בסנקציות אינה מוגבלת לארגונים חוץ־פרלמנטריים. בספטמבר הציגו הסנאטורים הדמוקרטים כריס קונס, אליזבת וורן, רון ויידן ורובן גאייגו הצעת חוק להטלת סנקציות על חברות, אנשים וגופים שיקדמו בנייה באזור E1. וורן הזהירה כי מי שיסייע לבנייה באזור עלול לאבד גישה למערכת הפיננסית האמריקנית. ויידן הביע תמיכה בהטלת סנקציות על חברות ויחידים המעורבים בהרחבת ההתנחלויות.
הצעת החוק אינה מוגבלת ל־E1. היא נועדה לאפשר הטלת סנקציות על גורמים המעורבים בהקמת התנחלויות ובהרחבתן ביהודה ושומרון, ובמקביל לאסור יבוא של מוצרים מההתנחלויות לשוק האמריקני.
בהודעתו הרשמית הציג קסטרו לקבלנים ולחברות בחירה בין פעילות בהתנחלויות לבין האפשרות לקיים קשרים עסקיים עם ארצות הברית.
הצעות החוק הללו טרם הפכו לחוק מחייב, אך הן מצביעות על התרחבות התמיכה הפוליטית בהפעלת סנקציות נגד עצם הבנייה בהתיישבות - ולא רק נגד מעשי אלימות.
הרעיון של הפעלת לחץ מצד מדינות זרות כדי להביא לשינוי במדיניות הישראלית אינו חדש.
בדצמבר 2023 פרסם ״הקול היהודי״ תחקיר שחשף מסמכים של צוות החשיבה של מכון ״מתווים" שפעל בשיתוף קרן ברל כצנלסון.

מכון מתווים עוסק במחקר מדיניות חוץ ובקידום יוזמות מדיניות, ומקבל תמיכה בין היתר מהקרן החדשה לישראל. בתחקיר נחשפה תוכנית שגיבש צוות החשיבה בראשית מלחמת חרבות ברזל, שמטרתה הייתה להחזיר את רעיון הקמת המדינה הפלסטינית למרכז סדר היום המדיני.
המסמכים שנחשפו כללו המלצות ליצירת לחץ בינלאומי על ישראל, בדגש על שימוש בממשל האמריקני כמנוף לשינוי המדיניות. נשיא ארצות הברית דאז, ג'ו ביידן, הוצג במסמכים כגורם מרכזי שניתן להסתייע בו, לצד ניסיון להשפיע על המערכת הפוליטית בישראל. התוכניות שנחשפו ממחישות את התפיסה האסטרטגית שלפיה ניתן לקדם מטרות מדיניות שהממשלה הישראלית מתנגדת להן באמצעות גיוס לחץ חיצוני - תפיסה שקיבלה בשנה האחרונה ביטוי מעשי במאבק הבינלאומי נגד הבנייה בהתיישבות.
ההתפתחות המשמעותית ביותר במהלכים האחרונים אינה רק עצם הטלת הסנקציות, אלא שינוי יעדיהן.
כאשר הסנקציות מופנות כלפי חברות בנייה, משרדי אדריכלים, גופים פיננסיים וקבלנים, המשמעות האפשרית רחבה בהרבה מהפגיעה בחברה מסוימת. גם חברות שאינן כלולות ברשימת הסנקציות נדרשות לשקול את הסיכון הכלכלי הכרוך בפעילותן, ובנקים עשויים לחשוש ממימון פרויקטים שעלולים לחשוף אותם להגבלות בינלאומיות.
מנקודת מבטם של הארגונים המקדמים את המהלך, זהו בדיוק הרעיון: להפוך את הבנייה בהתנחלויות לפעילות שהמחיר הכלכלי שלה הולך וגדל. ממשלת בריטניה מציגה את הצעדים כחלק ממאמציה לשמר את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית; מנגד, מבחינת ההתיישבות, מדובר בהפעלת לחץ כלכלי זר על פעילות בנייה ישראלית.
המסמכים וההצהרות שנבדקו מצביעים על כמה מסלולים הפועלים במקביל: מעקב ותיעוד של ארגונים ישראליים, הפעלת לחץ על חברות ועל בנקים, הגשת בקשות לסנקציות מצד קואליציות בינלאומיות וקידום חקיקה בארצות הברית.
גם בקרב נציגי מפלגת הדמוקרטים יש מי שהביעו תמיכה בסנקציות הבינלאומיות על ההתיישבות. חברת הכנסת גבי לסקי בירכה על מדיניות הסנקציות שהכריזה בריטניה בספטמבר 2026, וכתבה בחשבון ה־X שלה: ״בריטניה עושה כאן הבחנה חשובה בין מדינת ישראל לבין מדיניות הסיפוח וההתנחלויות בשטחים שמבודדת אותה בעולם״. לדבריה, ״הסנקציות אינן נגד מדינת ישראל. הן מכוונות נגד ממשלת נתניהו-סמוטריץ׳-בן גביר״. בהמשך הבהירה כי מדובר בהבחנה ״חשובה ונכונה לעתידה של ישראל״. הדברים פורסמו בעקבות הכרזת בריטניה על מדיניות הסנקציות החדשה, שכללה גם צעדים נגד חברות המעורבות בבנייה בהתנחלויות.
עוד קודם לכן, באוקטובר 2024, הביעה חברת הכנסת נעמה לזימי תמיכה בהטלת סנקציות אישיות על השרים בצלאל סמוטריץ׳ ואיתמר בן גביר. בכנס של עיתון ״הארץ״ והקרן החדשה לישראל בלונדון נשאלה לזימי אם היא תומכת בסנקציות נגד השניים והשיבה בחיוב, תוך שהיא מתארת אותם כ״מתנחלים אלימים״. לזימי הבחינה בין הטלת סנקציות על מדינת ישראל לבין סנקציות אישיות על בכירים ישראלים.
לצד ההתבטאויות התומכות בסנקציות, נציגי המפלגה פועלים גם באופן מעשי לעצירת הבנייה בהתיישבות. בנובמבר 2026 פנו חברי הכנסת גלעד קריב וגבי לסקי, לצד תנועת ״שלום עכשיו״, ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לעצור את מכרזי הבנייה באזור E1. ב־17 בנובמבר הודיע קריב כי בעקבות הפניות הורתה היועצת המשפטית על עיכוב המכרזים עד להקמת ממשלה חדשה. קריב הזהיר באותו יום כי קידום הפרויקט עלול להותיר לממשלה הבאה סנקציות בינלאומיות, תביעות מצד קבלנים ועבודות שיופסקו באמצען.