בדרך לעוד שומר חומות? ועדת המעקב של ערביי ישראל יוצאת להפגין

ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, פרסמה צעדה המתוכננת להתקיים בעיר לוד בשבת הקרובה. 

נושא הצעדה הוא השתוללות הפשיעה ברחוב הערבי - מה שמעורר את השאלה מי בעצם אמור להיות מושפע מההפגנה הזו. הפושעים הרי לא זקוקים לאישור ציבורי, והנפגעים לא זקוקים להפגנות כדי להתנגד לפשע. אלא שבועדת המעקב, סימנו אשם אחר לגמרי: רשויות החוק, ש"מזניחות את החברה הערבית".

לכאורה טענה לגיטימית, אך חיטוט קצר בהיסטוריה של הועדה מעלה חשש, כי הם מנסים להפוך את התסכול הציבורי בנושא לדלק - שיתניע מאבק לאומני ופרעות ביהודים. זמן קצר לפני פרעות תשפ"א, יצאה ועדת המעקב בשורה של הפגנות על "השתלטות יהודית בהר הבית".

הם עודדו ארגונים מקומיים ברחבי הארץ להוביל את הציבור להפגנות, וליבו את הזעם ואת הלאומנות עד להתפרצות.

מסמך שפרסם ארגון "ערי ישראל" מלמד כיצד גל הטרור בתשפ"א היה פרי הכוונה, הסתה ותמיכה של גופים מאורגנים, ביניהם ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל.

עומק השפעתה של ועדת המעקב על הציבור הערבי תואר כבר במסקנות ועדת אור – ועדת החקירה הממלכתית שקמה בעקבות האינתיפאדה השניה והמהומות שאחריה בקרב ערביי ישראל.

הוועדה הדגישה אז כי למרות היעדר מעמד רשמי בחוק, ועדת המעקב נהנית מסמכות והשפעה אדירות על מאבקי המגזר, בעיקר בשל חברותם של חברי כנסת ערבים בשורותיה. ועדת אור הגדירה אותה כ"גוף בעל משקל ניכר", וציינה כי השילוב של ראשי רשויות ונציגי מפלגות בתוכה מעניק לה, הלכה למעשה, את הכלים הארגוניים הדרושים להוצאת החלטותיה אל הפועל.

מנגנון קבוע של הסלמה

ועדת אור מיפתה דפוס פעולה קבוע שמוביל להתפרצויות האלימות, המורכב משלושה שלבים מרכזיים:

 "לשלבי התפתחותן של ההתנגשויות האלימות הייתה מתכונת קבועה. בשלב ראשון, מכריזים ארגונים מייצגים של המגזר הערבי על עריכת שביתות והפגנות; לרוב יוצאת ההכרזה מטעם ועדת המעקב העליונה ומצטרפים אליה ארגונים אחרים...

"בשלב שני, מתקיימות ביישובים שנקבעו לכך עצרות ולעתים תהלוכות, או נערכות שביתות שבת ופעולות התנגדות פסיבית. אלה מנוהלות על ידי המנהיגים ועוברות בדרך כלל בשקט. בשלב השלישי, נחלצים צעירים מתוך קהל המפגינים ומתחילים לרגום כלי רכב בכבישים, לשרוף צמיגים ולפגוע במתקנים המסמלים לדידם את השלטון".

הדפוס ההיסטורי הזה שוחזר כמעט במדויק במהלך אירועי שומר החומות: ועדת המעקב יוזמת את ההפגנות, מלווה אותן ברטוריקה מסיתה ובטענות כוזבות על פגיעה יהודית בערבים, בוחרת לשתוק כשהאירועים גולשים לאלימות חסרת שליטה, ולאחר מכן מעניקה גיבוי למתפרעים, משבחת את מעשיהם ומספקת להם סיוע משפטי מול מעצרי המשטרה.

גם כעת, נראה כי אנחנו עדים לתחילתו של תהליך כזה: במקום לעורר לאומנות באופן ישיר, כמו שעשתה ועדת המעקב לפני פרעות תשפ"א, הם נצמדים לדף המסרים שהובילה אז תנועת "חיראק אל פאחמאווי" - תנועה שהוציאה מדי שבוע אלפים שהתעמתו עם שוטרים, זרקו אבנים על שוטרים והניפו דגלי אש"ף והתנועה האיסלמית. 

נראה כי בוועדה חוששים כעת מלאומנות בוטה, והם מעדיפים את הדרך העקיפה שהתבררה כיעילה לא פחות - מחאה "לגיטימית" שהופכת במהירות להמון .

בחודש שעבר, קיימה הועדה לביטחון לאומי דיון מעקב בדרישה להוציא את הוועדה הערבית מחוץ לחוק. 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר בפתח הדיון, כי "אנחנו שומעים על מעללי ועדת המעקב כבר שנים. ח"כ לשעבר ג'מאל זחאלקה חזה למעשה את טבח שמחת תורה כשדיבר על כיתור התנחלויות. העובדה ששנתיים וחצי לאחר אירועי 'שומרי חומות' ושלוש שנים מאז שהנושא עלה לראשונה, המדינה טרם פעלה -  זו חזרה מסוכנת לקונספציה שלפני ה-7 באוקטובר".