האם טורקיה ראויה לשלוט בעזה?

כתבי אישום שהוגשו לבית המשפט המחוזי בנצרת חושפים תוכנית מתוחכמת וממומנת היטב: הנאשמים המרכזיים, אוקטאי אסצי ורחמאן גוקייר, גויסו על ידי אדם ממוצא טורקי בשם אחמט, כדי להקים רשת שתעביר כמות גדולה של אקדחים מסוחר אמל"ח איראני לישראל. הנשק היה אמור להיות משונע לירדן, ומשם יוברח לישראל דרך גבול ירדן באמצעות פועלי בניין הנכנסים באופן בלתי חוקי.

תפקידו של הנאשם גוקייר היה לקלוט את הנשק ולהעבירו הלאה, ובתמורה הובטח לו סכום עתק של מיליון דולר. הנאשם אסצי, שכבר הסתנן לישראל בעבר ועבד בה באופן בלתי חוקי, אף הוא היה מודע לכך כי הנשק נועד "לביצוע עבירה שהיא מעשה טרור". הנאשם השלישי, יונס אוזל, גויס לבצע עסקאות קבלת נשק באזור התחנה המרכזית בתל אביב, אם כי העסקאות סוכלו, ואוזל אף נטל לעצמו 5,000 שקלים מכספי הרשת.

הסתננות דרך שער הגולן: מעצר מפתיע בגבול ירדן.

בספטמבר 2025, לאחר שאסצי גורש מישראל, הוא חזר לטורקיה וטס עם גוקייר לירדן דרך סעודיה במטרה להפעיל את הרשת באופן אינטנסיבי. השניים סיכמו להבריח שלושה אקדחים, אך הייבוא לא יצא לפועל עקב מחלוקת פנימית. חרף זאת, ב-19.9.25, אסצי וגוקייר, יחד עם שני אנשים נוספים, הסתננו לישראל באופן בלתי חוקי באזור קיבוץ שער הגולן, ונתפסו על ידי כוחות צה"ל בטרם חצו את גדר הביטחון. הם הואשמו בעבירות נשק, ניסיון למתן אמצעים לטרור, והסתננות לישראל (לאחר גירוש במקרה של אסצי).

האם טורקיה יכולה לשלוט בעזה?

התוכנית האמריקנית-ישראלית ל"יום שאחרי" ברצועת עזה דנה במעורבות אפשרית של כוח בינלאומי בייצוב השטח, כשטורקיה מנסה לקדם את מעורבותה בפיקוח או בכוח צבאי. ההפללה הנוכחית של אזרחים טורקים בגין ניסיון להקים רשת נשק ממומנת טרור מוכיחה כי מעורבות טורקית בעתיד עזה, בין אם בפיקוח או בשליטה, טומנת בחובה סיכון ביטחוני אדיר וחשש כי כוחות אלו עלולים לשמש כצינור להמשך ההתחמשות והתחזקות של גורמי טרור במימון איראני. על מדינת ישראל לשקול בכובד ראש את השלכות שיתוף הפעולה עם גורמים שאינם נאמנים לביטחונה. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי הוא מתנגד לכניסה של כח צבאי טורקי לעזה וכי דבר כזה הוא קו אדום מבחינתו, אם כי גם אי השמדת חמאס הייתה קו אדום ואין לדעת כיצד יתפתחו הדברים.