בערב שמחת תורה זכינו לקבל את פניהם של 20 חטופים חיים ששבו אלינו משבי חמאס, יום של שמחה גדולה לצד כאב גדול על המחיר הגדול ששילמנו ועוד נשלם - עצירת המלחמה ושחרור מאות רוצחים.
מקצה לקצה של הציבור הישראלי באו קריאות, תפילות, ופעולות לשחרור החטופים. לצד הקריאות להשיב את החטופים גם במחיר כניעה ושחרור מחבלים, הייתה גם אמירה אחרת, כזו שקראה להשיב את הבנים הביתה - אבל מתוך עוצמה הכרעה וניצחון דווקא.
נושאי הדגל של הקריאה הזו היו משפחות החטופים מ"פורום תקווה" אשר קראו כל העת להשיב את החטופים דווקא מתוך הגברת הלחץ הצבאי על חמאס.
שניים מהבולטים מהם הם צביקה מור ודיצה אור, הוריהם של החטופים המשוחררים אבינתן אור ואיתן מור, שעם כל הכאב האישי שלהם, נצמדו כל העת אל קו האחריות הלאומית וקראו לא לעסקאות מופקרות.
העסקה שהתקיימה בסופו של דבר כללה בין השאר שחרור מחבלים ונסיגה, אולם העובדה שהחטופים החיים כולם השתחררו בפעימה אחת היא ללא ספק תוצאה של הלחץ הצבאי המתמשך.
ובכל זאת, בערב שחרור בנו, אלו היו דבריו של צביקה מור - אביו של איתן: "בטח שאנחנו שמחים על זה שסוף סוף נזכה לחבק את הבן שלנו אחרי שנתיים, בטח שאנחנו שמחים על זה שכל החטופים חוזרים אלינו בפעם אחת… אבל האם אנחנו מרוצים מההסכם הזה? בוודאי שאנחנו לא מרוצים, אנחנו לא יכולים להיות מרוצים ושמחים בהסכם כזה שמשחרר מאתיים חמישים רוצחים שפלים, רוצחים כבדים ממאסרי עולם. דבר כזה הוא תבוסה למדינת ישראל, אנחנו במו ידינו בונים עכשיו את ההנהגה החמאסית הבאה שתנסה לטבוח ולרצוח בילדים ובנכדים שלנו. אנחנו שוב ושוב מביאים על עצמנו אסונות ואנחנו אחר כך שולחים את הילדים שלנו לנקות אחרינו".
החטוף המשוחרר איתן מור סיפר לראש הממשלה נתניהו כי במהלך שהותו בשבי בעזה הוא ניהל שיחות עם עז א-דין אל-חדאד, ראש הזרוע הצבאית של חמאס. לדבריו, אל - חדאד אמר לו: "אם יהיה מישהו שייצא ראשון - זה אתה. ממילא אבא שלך לא יוצא להפגנות, אז נחזיר אותך ראשון".
ולסיום, דבריו של ירון אור, בשם בנו אבינתן: "הוא הבין שיש מלחמה, והוא חשב שצריך לסיים אותה גם על חשבון החטופים.. הוא לא ידע את הממדים של ה-7 באוקטובר, רק שפרצו לתוך ישראל. הוא אמר לראש הממשלה שחשב שיישאר בשבי במשך שנים, שלא ישחררו אותו עד שהמלחמה תיגמר ושזה מה שצריך לעשות. הוא בחור מיוחד במינו".