- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
לפני שנה ביקרתי בכפר ורדים בפעם האחרונה. האווירה הייתה מודאגת מאוד ואני תוהה מה הגורם לאופטימיות הזהירה שאני שומע בשיחות שעשיתי עם האנשים בכפר השבוע. הרי הנתונים לא ממש השתנו: אחוזי הערבים בכפר שנוסד כדי לייהד את הגליל נותרו מדאיגים (עשרה אחוזים) ובהרחבה שבשלב ג' הנתון המזעזע עומד עדיין על כ-70 אחוזים רכישות ערביות.
אם אני מסכם לעצמי את לא מעט השיחות שעשיתי כאן אני חושב ששני דברים משמעותיים התרחשו בשנה האחרונה בכפר ורדים, הדבר המרכזי הוא הידוק משמעותי של הקשר בין החילוניים והדתיים. המקום הזה שהיה פעם סמל לחילוניות בורגנית ציונית כמעט שינה את עורו ובאגף החילוני הקול הדומיננטי מביע רצון לחיבור עם היהדות. הם מאוד נזהרים מכל מה שמריח הפיכה של המקום לצביון דתי והאמת שאפשר בהחלט להבין אותם, אבל נוצרה כאן תודעת שותפות מרשימה. הדתיים מבינים היטב את זה שהם באו למקום עם צביון שצריך לכבד, והחילוניים פחות חוששים ואפילו מחוברים ליהדות שלהם הרבה יותר מבעבר.
איך זה קשור לערבים? ננסה להסביר עוד רגע.
דבר נוסף שקרה בשנה האחרונה הוא התגברות המגמה שהתחילה בשנים האחרונות של הצטרפות משפחות דתיות לקהילת כפר ורדים. בשנה האחרונה הצטרפו לקהילה 18 משפחות חדשות נוספות. זה אולי לא נשמע הרבה בתוך יישוב שמונה כ-1600 משפחות אבל במקום שסבל ממגמת עזיבה מדאיגה, שינוי המומנטום הזה מחזיר את האופטימיות ללחיים.
המאבק על ייהוד הגליל טומן בתוכו הרבה מאוד מערכות שצריך להבקיע. ובכל זאת למערכה על זהותה של כפר ורדים יש ערך סמלי משמעותי במיוחד.
המקום הזה הוקם לפני חמישים שנה ע"י התעשיין האגדי סטף ורטהיימר ז"ל במטרה מוצהרת להציב בגליל יישוב חזק סוציואקונומית בסמוך לפארק תעשייתי. הדגל המוצהר: איכות חיים עם אידאולוגיה.
אבל בתהליך זוחל ברגע שהמדינה היהודית החלה בהתברברות הערכית מול חוק האדם וחירותו ותפיסת העולם השיוויונית שגברה על ערך המדינה היהודית, הערבים זיהו את זה הרבה לפני שהבנו מה אנחנו מעוללים לעצמנו. וכך תוך שנים לא רבות - המקום שנולד כדי לייהד את הגליל מצא את עצמו כשהוא לא יודע כיצד לבלום את שטף הערבים מהכפרים הסמוכים שהגיעו כדי ליהנות מאיכות החיים שאנשי כפר ורדים בנו לעצמם.
"אם המגמה תמשיך" מסביר אהרון פולבר שהוא זן לא שכיח כל כך של איש שומר תורה ומצוות שנמנה לחלוטין עם וותיקי המקום - "החישוב הפשוט אומר שבתוך חמש עשרה שנים כפר ורדים תעמוד על חמישים אחוז יהודים מה שיגדיר אותו כיישוב מעורב. מכאן זה אומר שנהיה מחוייבים לשים כאן מסגד."
פולבר ייסד את קרן "נחלת עצמאות" שמשקיעה בכמה וכמה פרוייקטים שקשורים בגליל וביהדות ושמה דגש משמעותי על פיתוח הקהילה בכפר ורדים.
אחד מהחברים של פולבר הוא בן עמי מוסק - ממייסדי הכפר. אישור הבנייה הראשון שניתן כאן על ידי הרשויות ניתן לבן עמי בתחילת שנות השמונים.
"הגעתי לכאן מתוך מטרה ברורה לייהד את הגליל, ישוב עם מהות יהודית ישראלית, עם דגש קהילתי" - הוא מספר - "ואכן הצלחנו להקים כאן קהילה ענפה - גם תעשייה וגם עיסוק ברוח. יש כאן כמעט מאתיים אנשים שעוסקים באומנות באופן כזה או אחר" הוא מספר בגאווה.
מוסק מדבר על ההשתלטות הערבית במונחים של 'שמירה על הצביון' - "פעם אפשר היה לשמור על הצביון, זה היה מקובל. המשמעות הייתה שאם אתה כיהודי רוצה לקנות בית במעיליא הסמוכה, ברור שלא ימכרו לך. מה שקרה בפועל התחילו להגיע לכאן בני מיעוטים וזה הפר את הצביון של המקום. חגים נוצרים מול חגים יהודיים. שעטנז של צבעוניות לא מבורכת".
"חבר שלי שאל אותי באחת השיחות שלנו - מה, אתה לא רוצה שיבוא דרוזי מינוח? אמרתי לו - אני בן בית שם, אבל לגור? לא. אני אחדד יש לי שכנים טובים ערביים אבל אני רוצה לשמור על הצביון. יישוב יהודי קהילתי זה החזון שלשמו הגענו לכאן. בא נשמור על הצביון היהודי בכפר ורדים כמו ששומרים בערבה וסחנין על הציביון הערבי. כמו ששם בהגדרות של שיווק נכסים קיים מושג 'בני המקום', גם אנחנו בני מקום".
"יש לנו 120 חברי כנסת אבל משמאל ועד הימין כולם ישנים. הפתרון הוא להכניס לתוקף 'הוראת שעה' שישוב שמונה פחות מ 3500 משפחות לא יכול לקלוט תושבים מלאומים אחרים. לא צריך להיכנס לתהליך מורכב של שינוי חקיקה. כל שר יכול להפעיל הוראת שעה".
אבל כאמור מוסק וחבריו לא תולים הרבה בשינויים סטטוטוריים וחוקיים ולכן הוא נמנה על האגף של התושבים הוותיקים שמעודדים באופן נלהב הכנסת אוכלוסייה דתית חדשה וצעירה.
אני משתף אותו שמישהי בכפר אמרה לי שהסיבה לרצון שלה להביא לכאן דתיים בדווקא נובע מכך שברור לה שזה הדבר היחיד שיסמן לערבים מבחוץ שהמערכה על הצביון היהודי על המקום נגמרה. ואת זה חילוניים לא יכולים לעשות לבד בעידן התקינות הפוליטית.
"אתה מציג את הדברים חד מדי" הוא אומר לי. "למה אנחנו רוצים כאן דתיים? כי כמו שאמרתי לך קודם מה שאותי מטריד זה הצביון. וזאת אוכלוסייה שתורמת באופן ברור לצביון היהודי של המקום".
"אנחנו לא רוצים צביון דתי למקום אלא צביון יהודי" הוא מבקש להדגיש "אתה יודע כמה יהודים מדליקים נרות בשבת שהם לא דתיים? יש כאן הרבה מאוד כאלה. האם הם הולכים להתפלל? זה לא מעניין אותי.
אני כן יודע שלמשפחות הדתיות שמגיעות לכאן יש זיקה לקהילתיות וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות ביחד".
"חלק מהחברים אומרים לי - רגע, אתה לא חושש שבסוף תהיה חובה להגיע לבית כנסת וייסגרו את הכבישים בשבת? אבל אני מסביר להם שהאנשים שמגיעים לכאן מלאים בכבוד לצביון המקורי של המקום הזה ושאני מאמין להם כשהם אומרים לי שהם לא רוצים לשנות כאן כלום. האם יש מקום להגברת הצביון היהודי? כן. האם יש כאן יותר בתי כנסת? בסדר. אומר לי השכן הדתי שלי - בן עמי, בכלל גם אותך ראיתי בבית כנסת בשבת. וזה נכון, גם אני מגיע מדי פעם".
יכול להיות שזה לא רק הצביון וגם ההתבוללות של הנכדים והילדים שלך מטרידים אותך? אני מקשה עוד קצת על בן עמי. אז מתברר שפרצתי לדלת פתוחה כשהוא מספר לי על ויכוח שהיה לו בנושא הזה עם אחד השכנים "אמרתי לשכן שלי שחושש מהמגמה של הדתיים שמגיעים, תגיד אתה רוצה נכד ערבי? אתה מבין שזאת אחת משתי אפשרויות - או שהנכד שלך יתחתן עם ערבים או עם דתיים. נישואי תערובת זה לא בין יהודי דתי ליהודי חילוני, אלא נישואים בין ערבי ליהודי".
זה כבר לא סנטימנט בן עמי זאת אמירה כמעט דתית.
"אני לא קורא לזה דתי אלא לאומי אבל אתה יכול להסתכל על זה ככה אם אתה רוצה".
אירוע משמעותי שהתרחש ממש לאחרונה והצליח לטלטל את כפר ורדים ואף זכה לכותרות גם בשיח הרחב הוא פרסום מודעת תיווך למכירת נכס בכפר ורדים במדיית הנדל"ן הערביות שבלי להתבלבל מצהירה: מכירה לערבים בלבד.
אם מוסק דיבר בהכלה על כך שבסחנין מוכרים רק לערבים הרי שהמודעה הזאת פתאום הביאה את זה לתוך הכפר כשהתברר שכבר לא טורחים להסתיר את ההשתלטות הערבית על המקום.
הרעש שעוררה המודעה גרמה אמנם להורדתה ואולי אף להתנצלות והבהרה אבל את המגמה אי אפשר היה להסתיר.
כמו כל אירוע כזה - הוא גרם לחלק שמעוניין להתעורר להבין קצת יותר טוב את המציאות ומאידך למי שלא להמשיך בעצימת העיניים. כך או כך האירוע הזה תרם כנראה גם הוא את חלקו בחיבור הכוחות המרשים בכפר ורדים.
כאמור בשנה החולפת הצטרפו לקהילה הדתית כ18 משפחות יהודיות דתיות אידאולוגיות נוספות. במונחים של ההיסטוריה של העשורים האחרונים בכפר ורדים זה מספר חסר תקדים. חלק מהמשפחות קנו נכסים ולא רק שוכרות בית.
אביגדור הראל מניע בשנים האחרונות ביחד עם חברים נוספים בקהילה תהליך לעידוד קליטת משפחות חדשות. הם מקפידים לעשות את זה בשיתוף מלא עם המשפחות המקומיות אבל ממש לא מתנכרים לצורך הקריטי להביא את הצרכים הדתיים שלהם לכפר ורדים. "בסוף אם רוצים משפחות חדשות שיגיעו לכאן צריך לדאוג להם לתנאים בסיסיים כמו גני ילדים ובתי כנסת". וזה עובד.
"כשאני מדבר עם אנשים על מעבר לכאן ועל האופי של המקום אני אומר להם: שמעו, חבל על הדיבורים - תבואו לכאן לשבת ותרגישו את האווירה. "זה לא גרעין בשום צורה" הוא מדגיש - "זאת קהילה הטרוגנית וזה הכוח שלה".
חוץ מבית הכנסת המרכזי שהתמלא לאחרונה גם במשפחות החדשות אבל לא מעט גם במשפחות מקומיות חילוניות שמגיעות יותר ויותר, נפתח ממש לאחרונה מניין נוסף בשכונה חדשה שמרוחקת מבית הכנסת. "בשמחת תורה האחרונה היו שם הקפות בעוצמות שלא נופלות משבי חברון" הוא מספר בהתרגשות.
אהרון פולבר מדגיש שהתהליך החשוב של השנים האחרונות יושב על תשתית יסודית יותר בכפר ורדים. אין כאן קהילה שנוצרה בחמש שנים האחרונות. גם הקהילה הדתית כאן היא וותיקה והיא פרי עמל של שנים רבות".
פולבר עצמו מתפלל כבר עשרים שנה בבית הכנסת המרוקאי בכפר שאני מודה שבתדמית שבניתי לעצמי על המקום, הפתיע אותי שיש בכלל כזה. "יש חשיבות מיוחדת לבית הכנסת הזה לא רק בגלל גיווני העדתיות אלא כתשתית לעולים חדשים שאנחנו רוצים שיגיעו לכאן מצרפת" מסביר פולבר.
מה שמתחבר למגמה שכבר צומחת לכאן בדמות קהילה מרשימה מארה"ב שהצליחה להיקלט במקום. "אני אישית בקשר עם ארגון נפש בנפש כדי לחזק את המגמה הזאת".
אביגדור הראל מחדד: "ברור לנו שצריך להגיע למסה קריטית שתבלום את המגמה ותסמן באופן ברור שהמקום הזה הוא ישוב יהודי ציוני עם זהות לאומית מובהקת, לא מתנצלת".
הרב שלמה גולדפרב הוא הרב הלא רשמי של כפר ורדים. שליח חב"ד וגם רב אוגדת מילואים. הרב שלמה עבר עם כפר ורדים תחנות רבות לאורך השנים וגם הוא מדבר כמעט בפליאה על מה שמתרחש בשנה האחרונה בכפר. "אני לא מספיק מבין איך זכינו אבל פתאום דברים הבשילו. עשו פעולה ועוד פעולה וכידוע אצל הקב"ה אחד ועוד אחד לא שווה רק שתיים אלא כמה שהוא מחליט והנה קורה כאן משהו".
"מדובר במשפחות תורניות של ממש עם הרבה ילדים אבל כאלה שבאות להתחבר. בשמחת תורה היינו יותר משלוש מאות איש בבית הכנסת - זה מטורף. רק שתבין את המהפכה: אני זוכר את השנה הראשונה שהגעתי לכפר ורדים והגבאי אמר לי שמע אולי עדיף שלא נעשה הקפות כי אין מספיק אנשים. ופתאום אין לך מקום לרקוד".
"בכל נדרי ונעילה האחרונים היו חמישה או שישה מיקומים שונים של מניינים בכפר ורדים. לדעתי היו יותר מ1300 איש בתפילות. והמקום הזה הפך ליעד מועדף להרבה עולים חדשים שהגיעו. אני באמת לא יודע להסביר את זה עד הסוף".
ספר התורה הנייד של כפר ורדים הוא פרוייקט מרגש שמחדד גם הוא את החיבור המרשים שנוצר בין המשפחות הוותיקות לגל הצעיר הדתי יותר - מדובר בספר תורה קטן במיוחד שתוכנן כדי שיחידות צבאיות בשטח יוכלו להשתמש בו. כל מימון הספר נעשה מלכתחילה כך שיגיע רק מכספי תושבי כפר ורדים ומעל 550 משפחות לקחו בו חלק.
"הספר היחיד בעולם שהעביר את רוב חייו או בלבנון או בעומק סוריה" מספר הרב שלמה שיזם עם אשתו את כתיבת הספר.
בתוך כל התהליך הזה, הרב שלמה מציין שדווקא המועצה המקומית של כפר ורדים נותרה מחוץ לתמונה. לדבריו אפילו ועדת קליטה לא הוקמה לגל העולים שמגיעים לכפר, למרות הבקשות החוזרות. כך גם הקמת גני הילדים לאוכלוסייה הדתית נתקלת אף היא בקשיים. "אני מתקשה להבין את האופן שבו מגיבה המועצה המקומית לתהליך" אומר הרב שלמה "אני אפילו לא מצפה מהם לדבר על ייהוד הגליל כערך, או לעמוד לצד התושבים באופן גלוי מול ההשתלטות הערבית. לכל הפחות בואו תעזרו ב'עשה טוב' תקראו לזה 'ציונות', 'ישראליות' - כל תבנית שתתאים לכם. בסוף יש כאן עשרות משפחות שיכולות להגיע".
כשאביגדור מדבר על מסה קריטית חשוב להבין את המציאות הנדל"נית של המקום. כרגע בכפר ורדים יש תופעה נדירה למדי בגליל של 130 בתים שפנויים להשכרה או מכירה. זה מספר גדול מאוד שמסמן בלימה מצד אחד אך גם של רגע לפני שינוי לכאן ולכאן. הבתים האלה שהתפנו לאורך השנים הן חלק מתהליך העזיבה של משפחות יהודיות רבות שהחיים בפריפרייה שסוגרת מכל כיוון הפכו להיות מורכבים להם והם עזבו משיקולים כלכליים ומחששות. מאידך המציאות שהייתה בעבר שלכל בית כזה נכנסת משפחה ערבית נבלמה מעט, לפחות באופן זמני.
גם בהרחבת שלב ג' המדוברת הצליחו להניע תהליכים מתחת לפני השטח שבלמו את ההשתלטות המסחררת שהייתה בה וכעת בבנייה הרוויה המצב השתפר באופן משמעותי.
גם את תוכנית החלקות למילואימניקים המדוברת הצליחו להכניס בהרחבה הזאת ויש כאן 19 מגרשים שמיועדים לאוכלוסיית משרתי המילואים.
מחיר נכס בתוך הכפר הוותיק עומד על בין שניים לשלושה מיליון שקלים לבית בנוי שנמצא על שטחים של בין 600 מ"ר ועד לדונם במקרים מסוימים. נכסים שבמרכז אין להם שום דמיון.
זאת הסיבה שאנשי המקום מזהים את נקודת הזמן הזאת כקריטית: מי יצליחו למלא את הוואקום הזה - היהודים או הערבים?
"קהילה חזקה היא נכס אסטרטגי" מסכם אהרון פולבר, "אני יודע שמדברים בלי סוף על יהודה ושומרון כאתגר המאה, ואפשר להבין למה אבל כאן בצפון אנחנו בשקט יכולים למצוא את עצמנו מאבדים חבל ארץ. מדובר בשטח גדול מאוד ובעל חשיבות אסטרטגית להגנת המולדת. וכרגע אנחנו מיעוט קטן כאן. הגליל המערבי זקוק באופן דחוף לתשומת הלב הלאומית שלנו".
