במקום לנצל את סרבנות חמאס כדי לכבוש את כל הרצועה ולסיים את המלחמה המתמשכת, נראה שהדרג המדיני החליט לתת פרס לאויב. סיוע מוגבר, הפוגה הומניטרית במרכזי השליטה של חמאס ואפילו הצנחת סיוע על ידי מטוסים ישראליים.
לאחר שבסוף השבוע שעבר השיחות על עסקת חטופים עם חמאס התפוצצו, לאחר שישראל התגמשה שוב ושוב כדי להיענות לדרישות חמאס, ישראל נוקטת במדיניות הפוכה לחלוטין מהצהרות "שער הגיהנום" שפוזרו ללא כיסוי.
לפנות בוקר התחילו לזרום מאות משאיות סיוע ממצרים לעזה, דרך מעבר כרם שלום, ולראשונה גם דרך מעבר רפיח, שהיה סגור מאז שנכבש על ידי צה"ל.
הפעם צה"ל לא הסתפק בכך וניסה לייצר תמונה מוקצנת לקמפיין ההרעבה ואף ביצע הצנחה אבסורדית של סיוע לאויב. צה"ל לא פרסם את האזורים בהם הוצנח הסיוע, אך עבודת מחקר שעשה הגיאו אנליסט בן ציון מקלס מלמדת שמדובר בשטח שנמצא צפונית לעיר עזה, רק מאות מטרים מקו החזית של הקרבות. האם ישראל מנסה לעודד את האויב להישאר באזור הקרבות?
אחת הבעיות הגדולות בלחימה כרגע, היא התרכזות האוכלוסיה באזור החוף של הרצועה, אזור שישראל פעלה בו פחות, ובחלק מהמקומות בכלל לא. חמאס משתמש במציאות הזאת כדי להישאר פעיל למרות השליטה הנרחבת של ישראל ברצועה.
בשבוע בעבר היה נראה לרגע שצה"ל מתכוון להפר את האיסור שהוא הטיל על עצמו לפעול באזורים האלה, כשכוח צה"ל נכנס לפעולה באזור דיר אל בלח, אך לאחר פעולה קצרה הכוח נסוג משם.
כעת צה"ל מכריז על הפסקת אש הומניטרית שתחול כל יום בין 10:00-20:00 באזורים האלה ברצועה, למרות השליטה החזקה של חמאס בהם, והתרכזות האוכלוסיה שמסרבת להתפנות.
הכנסת הסיוע לאויב בצורה כל כך נרחבת בזמן שהוא לא מוכן לשחרר את החטופים סופגת ביקורת רבה. הכניעה מגיעה ככל הנראה בעקבות קמפיין ה"רעב" השיקרי שחמאס השיק.
פעילת הימין איילת לאש כתבה: "נתניהו לא רוצה לנצח את עזה. נקודה. מי שרוצה לנצח נאצים, לא מאכיל אותם. הוא כובש אותם, כותש אותם, מעמיס אותם על אוניות ושולח אותם לכל עזאזל אפשרי, ומכריז על כל עזה יהודית. כי ככה ייעשה למי שבא לטבוח ביהודים! אבל נתניהו מתעקש על פתרונות אוסלו. הוא פשוט לא רוצה לנצח."
ינון מגל פרסם בשם שר בממשלה: "מה שנתניהו עושה זו פשוט כניעה! אם הוא לא יעשה משהו דרסטי בכיוון ההפוך אני לא נשאר שם (בממשלה)"
בראיון שערכנו עם תא״ל במיל ארז וינר נחשף טפח משמעותי מחוסר המוכנות של צה"ל הפצ"רית והדרג המדיני לעשות מה שצריך כדי לנצח את המלחמה.
וינר הסביר כי הנעת האוכלוסיה ממרכזי החמאס נמנעת על ידי הפצ"רית: ""באה הפצ"רית ואמרה, אתם לא יכולים לפנות, יש שם מאות אלפי אנשים, אין לאן לפנות אותם, אי אפשר להכריח אותם להתפנות. ולכן, מאחר שאתם לא יכולים להניע אותם ולהכריח אותם להתפנות, אתם גם חייבים להכניס להם סיוע לאיפה שהם נמצאים."
"הפצ"רית פועלת מתחילת המלחמה בכל מיני דרכים להקשות על חופש הפעולה של כוחותינו. מגבלות כאלה ואחרות, אי-הפללה של המשטרה של חמאס בתור גוף טרור, הסיפור של רוצחי משפחת ביבס שלא ניתן היה לפגוע בהם כי הם שייכים לאיזה ארגון איזוטרי ולא שייכים לחמאס, והארגון הזה לא הופלל כארגון, ועוד כהנה וכהנה".
אשם נוסף הוא אלוף במיל ניצן אלון, שמונה לאחראי על סוגיית החטופים בצה"ל. על פי וינר, אלון מוביל את הגבלת היכולת של צה"ל לפעול באזורים נרחבים ברצועה: "ניצן אלון ואנשיו רק הרחיבו והרחיבו את אותם אזורים שבהם אסור לתקוף ואסור לפעול".
"אחרי שהצגתי את תוכניתי, שאותה גם אייל זמיר אישר בהתחלה, רק לא יישם אותה, אז באמת אחד הדברים שתקפו אותי אמרו, אבל התוכנית שלך מסכנת את החטופים. ואני באתי וטענתי, א', שהסיכון הוא סיכון מחושב, בגלל הצורה שבה אנחנו פועלים, וב' הסברתי באותה נשימה שאנחנו גם מסכנים חיילים במלחמה, ולכן ככל שנמהר ונפעל בצורה יותר אגרסיבית ויותר אסרטיבית ונכניע את החמאס, ככה אנחנו מקרבים את היכולת להחזיר את החטופים כולם, לא רק את אלה שהחמאס יבחר."
