מה קורה בעזה?

חמאס מחזק את השליטה בחלקי הרצועה שבשליטתו

בזמן שבו תשומת הלב הציבורית ממוקדת באיראן, אחרי שנתיים של מלחמה וכיבוש שטח, מתרקמים מהלכים שצריכים להדאיג את כולנו. מהנעשה בשטח שנותר בשליטת חמאס ברצועת עזה ועד התוכניות המסוכנות ל"יום שאחרי" – המסקנה ברורה: רק כיבוש מלא, גירוש והתיישבות בעזה ייחשבו לניצחון.

סיום המלחמה בעזה במסגרת הסכם החטופים ונסיגת צה"ל לעבר "הקו הצהוב" הותירו חלק לא מבוטל מרצועת עזה שבו צה"ל לא פעל באופן יסודי – או כלל לא – מחשש לפגיעה בחטופים, כאשר תשתיות חמאס עדיין פעילות. הפסקת האש שהוכרזה יחד עם עסקת החטופים בלמה את התוכנית לכיבוש העיר עזה, ובעקבותיה התייצב צה"ל על "הקו הצהוב", כאשר כ-40% משטח הרצועה נותר בשליטת חמאס.

מאז העסקה חמאס מהדק את שליטתו על האוכלוסייה האזרחית בשטחים שבשליטתו, ויש הטוענים כי אחיזתו באוכלוסייה כיום חזקה אף יותר משהייתה לפני המלחמה. את התחזקות התמיכה ניתן לראות בהלוויות מחבלי חמאס שנהרגו על ידי ישראל בחודש האחרון.

בינתיים חמאס ממשיך לנסות לפגוע בחיילי צה"ל, שמצליח בדרך כלל לסכל את הניסיונות הללו. אך בתוך הכוננות המתוחה של כוחות צה"ל ברצועה, השבוע נהרג מירי דו-צדדי סמ"ר עופרי יפה ז"ל, שזוהה בטעות על ידי צלף כמחבל.

בחודשים האחרונים צה"ל ממשיך לפעול להשמדת מנהרות באזור שבשליטתו, אך מנהרות חדשות מתגלות כל העת, ועל פי ההערכות אחוז ניכר מהמנהרות טרם הושמד – גם בחלק שבשליטת צה"ל. במקביל, בשטח שבשליטת חמאס, הארגון פועל לשקם מנהרות ומתחמי שהייה שנפגעו.

בתאגיד פורסם לאחרונה כי חמאס מצא שיטה חדשה להברחת חומרי גלם לחידוש ייצור הרקטות דרך הים, באמצעות מיכלים הצפים מתחת לפני המים. המיכלים מושלכים בסיני במטרה לנצל את הזרמים הימיים ולהגיע לחופי חאן יונס ודיר אל-בלח – שבשליטת חמאס.

ובעוד בישראל ובארה"ב מדברים על פירוז חמאס, בשטח חמאס מפגין נוכחות גלויה באזורים שנותרו בשליטתו. פעילי חמאס חזרו לפעול בגלוי ולהופיע באירועים ציבוריים. איש האוסינט חננאל אביב פרסם תיעודים הממחישים כיצד חמאס מגביר הן את הנוכחות הסמויה והן את הנוכחות הגלויה של מנגנוני הביטחון שלו ברצועה.

באחד התיעודים נראית יחידת "סהם" של משטרת חמאס יוצאת למבצע אכיפה נגד הקמת אוהלים ודוכנים במואסי שבח'אן יונס שלא שילמו מס, בטענה לשמירה על "הסדר הציבורי". בתיעוד נוסף נראים מאבטחים – חלקם חמושים – של "חברת הביטוח והאבטחה אל-איכלאס" המאבטחים אירוע איפטאר. חברות שמירה מסוג זה מהוות שיטה נוספת שבאמצעותה חמאס שומר על שליטה אזרחית.

בנוסף, בסיוע כספים ממדינות ערב ובהן טורקיה, קטאר, מצרים וירדן, חמאס פועל להקמת ערי אוהלים זמניות להפעלת מערכת חינוך ולשליטה בחלוקת הסיוע. בתיעוד שפרסם לאחרונה עיתונאי ערוץ 14 עמרי חיים הוצג כיצד ארגון טורקי חונך עיר אוהלים בעזה, כשמי שגוזר את הסרט הוא ראש העיר עזה, איש חמאס.

עיר אוהלים נוספת הוקמה על ידי הוועדה המצרית בציר נצרים. המטרה כפולה: החזרת העזתים לציר נצרים – שלה גם משמעות סמלית וגם פוטנציאל לעכב פעולה צבאית שתדרוש ביתור מחודש של הרצועה. בנוסף, המטרה היא לקדם שיקום ויישוב מחדש של העזתים דווקא במקום מגוריהם הקודם, כדי לשמר את הצביון העזתי וההמשכיות ובכך למנוע הגירה. בתיעוד שפורסם מערוץ 14 ממסעודת איפטאר שערכה הוועדה המצרית עם כניסת הרמדאן במחנה בציר נצרים, מכריזה עזתית בראיון: "היהודים היו כאן ועכשיו הנה אנחנו באנו".

בעוטף עזה מודאגים

במכתב שפרסם ישי ספז מפורום "עוטף ישראל" נטען כי "חמאס מנהל את השלטון המקומי", "שולט באוכלוסייה באמצעות גביית דמי חסות מעסקים", "משלם משכורות בהיקף של 250 מיליון שקלים", "מונה כבר עתה כ-40 אלף לוחמים ושומר על כשירות ופיקוד מלאים", "מצליח לשקם את המנהרות" וכי "קיימת כניסה סדירה של כ-4,000 משאיות בכל שבוע".

ספז התריע גם על קרבת "הקו הצהוב" לגדר: "30% מהקו עוברים במרחק של 800 מטרים בלבד מהגדר באזור הסמוך למחנות המרכז. הנתון הזה מאתגר את מרחב האבטחה ואת היכולת של צה"ל לבצע הגנה אפקטיבית".

למרות פתיחת מעבר רפיח, הממשלה טרם השכילה למנף את פתיחת המעבר להגירת עזתים. לפי נתונים שפרסם שלטון חמאס בעזה, בשבועיים הראשונים מאז פתיחת המעבר יצאו 640 נוסעים למצרים דרך מעבר רפיח, ונכנסו 508 נוסעים. העזתים מתלוננים על סחבת בצד הישראלי, אך לפי הנתונים נדמה כי למרות ההכחשות קיים סיכום המגביל את יציאת העזתים מהרצועה.

בינתיים, על פי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, בשבוע האחרון נכנסו 2,400 משאיות סיוע לעזה.

חמאס מתכנן להשתלב ולהשתלט על ועדת הטכנוקרטים

בעולם כמעט מקביל התכנסה בשבוע שעבר "מועצת השלום". בפסגה שהתקיימה בוושינגטון השתתף שר החוץ גדעון סער לצד מנהיגי טורקיה, קטאר ומצרים. בכינוס נחשפו התוכניות לשיקום רצועת עזה ולפריסת כוח בינלאומי ברצועה.

הנציג הישראלי במועצת השלום של טראמפ, יקיר גבאי, פירט על תוכניות המועצה והציג תוכנית מקיפה להקמת בתי חולים, בתי ספר, מפעלים, חקלאות, כבישים ורכבות, מתקני אנרגיה ומים, מרכזי דאטה, נמל ושדה תעופה, תוך גיוס קבלנים והבטחת מימון מוכן.

מועצת השלום אמורה להיות אחראית על הוועדה הטכנוקרטית, שכניסתה לרצועה עדיין מתעכבת. בעוד בישראל ובארה"ב מציגים את הוועדה כחלופה לחמאס, בחמאס רואים בה אינטרס ודרך לוותר על השליטה למראית עין, אך לשמר שליטה דה פקטו.

דוברי חמאס הצהירו כי ישתפו פעולה עם הוועדה, ובמקביל מנסים להשפיע על הרכבה כך שיהיה נוח יותר עבורם.

בתחילת השבוע הודיעה הרש"פ על הקמת משרד קישור שתכליתו יצירת קשר ותיאום עם הוועדה לניהול רצועת עזה, ניקולאי מלדנוב בירך על המהלך. חשיפת סמל הוועדה, בראשות עלי שעת', סגן שר לשעבר בממשלת הרש"פ, שעשה שימוש בסמל הדומה לסמל הרש"פ, עוררה סערה תקשורתית. לשכת ראש הממשלה הודיעה כי "לא נקבל שימוש בסמל הרש"פ בלוגו הוועדה לניהול עזה", אך השינוי שבוצע היה מינורי בלבד.

לבינתיים, בעוד כניסת הוועדה מתעכבת, אירח האקן פידאן באנקרה את ועדת הטכנוקרטים בראשות עלי שעת' יחד עם שגריר הרש"פ לטורקיה. בפגישה התחייבה טורקיה לספק 20 אלף מבנים ניידים לעזה, והווקף הטורקי הודיע על שיפוץ מסגדים ברצועה. בפסגה חזרה טורקיה על רצונה לתרום לשיקום מגזרי הבריאות והחינוך, להכשרת כוח משטרה ואף להשתתפות בכוח הייצוב הבינלאומי – מהלך שישראל מתנגדת אליו.

דרך נוספת של המדינות התומכות בחמאס להשפיע על "היום שאחרי" היא באמצעות הכסף. ראש ממשלת קטאר הודיע כי ארצו תתרום מיליארד דולר לשיקום עזה. לפי פרסומים, קטאר שכבר מממנת את הדלק לרצועה שואפת לממן את עיקר תקציב השיקום, גם ללא ודאות שחמאס יתפרק מנשקו.

פירוק חמאס? הכוח הבינלאומי יפעל בשטח שבשליטת צה"ל

נתניהו מבטיח כי שיקום עזה יתבצע רק לאחר פירוק חמאס מנשקו. אלא שהצעדים הנעשים בשטח, עלולים להפוך  את פירוק חמאס למשימה בלתי אפשרית.

בכינוס פסגת מועצת השלום, לאחר נאומו של טראמפ, נאם ניקולאי מלדנוב, האחראי מטעם המועצה על הוועדה הטכנוקרטית, ועדכן כי כבר גויסו 2,000 שוטרים ל"משטרה הפלסטינית החדשה", שיאומנו במצרים ובירדן.

המפקד המיועד לכוח הבינלאומי, הגנרל האמריקני ג'ספר ג'פרס, הציג מפה עתידית המחלקת את רצועת עזה לחמישה אזורים, שבהם יפעלו גדודים שונים של הכוח הרב-לאומי. לדבריו, בחודשים האחרונים פועל צוות אמריקני להקמת התשתיות הלוגיסטיות והמבצעיות להפעלת הכוח.

על פי דיווח בכאן חדשות, הכוח הרב-לאומי שמגבשת מועצת השלום בראשות טראמפ צפוי למנות כ-20 אלף חיילים זרים, מאינדונזיה, מרוקו, אלבניה, קזחסטן וקוסובו, והוא אמור לפעול בעזה בתוך כשלושה חודשים. עם זאת, על פי הפרסום, הכוח יפעל אך ורק בשטח שבשליטת צה"ל כיום – ולא באזורים שבשליטת חמאס.

עצם נוכחותו של כוח רב-לאומי דווקא באזורים שבהם לצה"ל יש כיום שליטה מבצעית מלאה עלולה לייצר מגבלות חדשות על חופש הפעולה הצבאי. כל פעולה התקפית, מהלך מודיעיני או שינוי פריסה יחייבו תיאום, רגישות מדינית ושיקולים הנוגעים לביטחונם של חיילים זרים. מצב כזה עלול ליצור חיכוך, לעכב תגובה מהירה מול גורמים עוינים ולצמצם את הגמישות המבצעית של צה"ל — דווקא במרחבים שבהם יש כיום יתרון מבצעי ברור לישראל.

עוד דווח כי בסיום הרמדאן איחוד האמירויות תחל בבניית העיר הפלסטינית החדשה באזור רפיח–מורג עבור כ-25 אלף עזתים, בבנייה קלה. במקום צפוי לקום בסיס אינדונזי, שיהיה אחראי לבידוד העיר מחמאס לכאורה, לשיטור מקומי ולמניעת הברחות.

על פי התוכניות שפורסמו, בשלב ראשון מתוכנן באזור רפיח בדרום הרצועה בסיס המיועד לכ-5,000 בני אדם. הבסיס אמור להיות מוקף ב-26 מגדלי שמירה משוריינים, ויכלול מטווח, בונקרים ומחסני ציוד צבאי.

בראיון באנגלית שהעניק אוסאמה חמדאן לתאגיד השידור הנורווגי, הבהיר כי מבחינת חמאס הארגון עדיין נהנה מתמיכת הציבור וכי "ימשיך את המלחמה לטובת העם הפלסטיני". לדבריו, כ-10,000 חמושים של חמאס יהיו כפופים לוועדה לניהול עזה. בתשובה לשאלה מה יגרום לחמאס להניח את נשקו, השיב כי התנאים הם נסיגה ישראלית לקווי 67', כולל ירושלים, ומימוש זכות השיבה.

בחמאס בונים על שילוב כ-40 אלף פקידים מטעמם במבנה האזרחי העתידי, כך שמשכורותיהם ישולמו מכספי השיקום שמגייסת מועצת השלום עבור הוועדה הטכנוקרטית. על פי פרסום של ברוך ידיד, לפני כשבועיים שילמה חמאס לעשרות אלפי פקידיה משכורות בצירוף "נייר זכויות", והורתה להם לדרוש את מלוא זכויותיהם מהוועדה הטכנוקרטית.

עוד דווח כי פעילים מהזרוע הצבאית של חמאס החלו ללמד בבתי ספר ברצועה שיעורי קוראן והיסטוריה, כחלק מהשתלבות מוקדמת במערכת החינוך, עוד בטרם כניסת הוועדה.

באופן רשמי, אנשי הוועדה הטכנוקרטית המזוהים עם הרשות הפלסטינית מבקשים לגייס משטרה נפרדת מחמאס. לשם כך, על פי דיווחים, פנתה ארה"ב לקטאר בבקשה לקבל את מסד הנתונים של מקבלי המשכורות בממשל חמאס, במטרה לוודא שאנשי הזרוע הצבאית אינם משתלבים במסגרת המשטרתית החדשה.

אלא שבחמאס נערכים להפעיל לחץ לשילוב כ-10,000 פעילי מנגנונים במסגרת המשטרה העתידית. לשם כך פורקו לאחרונה שני מנגנונים ושולבו ב"משטרה הכחולה", בתקווה לשלבם במסגרת הלגיטימית שתוקם – וכך לשמר שליטה דה פקטו במנגנונים רשמיים.

כך נוצר מצב מטריד: בעוד ישראל מצהירה על פירוק חמאס ומדברת על הסדרה בינלאומית, בפועל מתגבשת מציאות שמזכירה את התקופה שקדמה ל-7 באוקטובר — התעלמות מהכוונות המוצהרות של חמאס, הקלה בחשיבות ההתעצמות השקטה שלו והסטת הקשב הציבורי והמדיני לנושאים אחרים. כאשר הארגון מצהיר בגלוי כי לא יניח את נשקו אלא בתנאים מקסימליים, ובמקביל פועל לבסס אחיזה אזרחית ומנגנונית עמוקה, המשך המסלול הנוכחי עלול להוביל לתהליך של נרמול והתבססות מחודשת.

המסקנה פשוטה יותר: ממשלת טכנוקרטים לא תפתור את הבעיה. חמאס לא ייעלם בגלל ועדה חדשה או כוח בינלאומי חלקי. כל עוד אין שליטה ביטחונית ישראלית מלאה וברורה בכל הרצועה – חמאס ימצא דרך להישאר, להשפיע ולחזור להתחזק. בלי שינוי עמוק במציאות בשטח, כל מנגנון חדש יהיה שכבה נוספת מעל אותה תשתית ישנה. אם ישראל לא תשנה כיוון, היא עלולה לגלות שבעוד כמה שנים היא עומדת שוב מול חמאס מחוזק — בדיוק כפי שקרה בעבר.