- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
מחקר של סא"ל (במיל') מוריס הירש שפורסם באתר "המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון" (JCFA), העוסק בכוח הצבאי של "מנגנוני הביטחון" של הרשות הפלסטינית, חושף את אחד האיומים המרכזיים והמוחשיים לחייהם של מיליוני אזרחים. איך הפך כח שיטור ערבי קטן עם כמות מוגבלת של נשקים, לצבא עצום, עם למעלה משבעים אלף לוחמים מאומנים באימוני צניחה, צלילה, ארטילריה, ועוד, וחמוש בעשרות אלפי נשקים? והאם הכוח הזה אכן ממלא את חלקו בהסכם ונלחם בארגוני הטרור?
המחקר פותח בעובדה הפשוטה כי במתקפת הפתע של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר פלשו לישראל למעלה מ-6000 מחבלי חמאס עזתיים, וחוליית המחבלים שהגיעה לנקודה הכי רחוקה הגיעה עד העיר אופקים - מרחק של 22 ק"מ מעזה.
לעומת זאת, המחקר מציין כי בניגוד למה שהוסכם בהסכמי אוסלו, בשטחי יהודה ושומרון יש כוח חמוש המונה פי עשרה מחבלים מכל המחבלים שפלשו לישראל בשביעי - מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.
מדובר בכוח מיומן ומאומן, שמחזיק עשרות אלפי נשקים, שרבים מהנמנים על שורותיו כבר ביצעו פיגועים בעבר. המחקר מדגיש כי בניגוד לשטחי עוטף עזה, ב"עוטף יהודה ושומרון" כלומר האזורים שנמצאים בסמיכות ליהודה ושומרון, שוכן ריכוז האוכלוסייה הגדול ביותר של המדינה.
רק לשם הדוגמא: מקלקיליה ביו"ש ועד לשפת ים התיכון, בשטח בו שוכנות כפר סבא, רעננה, הוד השרון, הרצליה, וריכוזי אוכלוסייה ותעשיה רבים אחרים, המרחק הוא 14 ק"מ בלבד מ"הקו הירוק" שנקבע בשנת 1949 ועד לים.
בשטח העומד על 22 הק"מ, בדומה למרחק שאליו הגיעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, מתגוררים מיליוני אזרחים שנמצאים תחת איום.
המחקר מציין כי בפיגועים שהתרחשו בין שנת 2000 ל-2005 השתתפו מאות רבות של מחבלים אנשי מנגנוני הרש"פ, ומאז ועד היום כמות האנשים והנשק במנגנונים גדלה ב-400%.
בהסכם אוסלו סוכם בין ממשלת ישראל לאש"ף כי לרשות הפלסטינית יהיה כח שיטור קטן שתפקידו יהיה להילחם בפשיעה הרגילה, וגם בארגוני המחבלים כמו חמאס, החזית העממית, הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, ושאר ארגוני הטרור. לטובת המשימה, הוחלט לצייד אותם בכמות מוגבלת של נשקים.
על פי ההסכם, כח השיטור של הרש"פ היה מוגבל לכמות של שנים עשר אלף אנשים, 4,000 רובים, 4,000 אקדחים, 120 מקלעים. ו-15 רכבים ממוגנים.
במהלך השנים, ותוך הפרה בוטה של ההסכם, הרש"פ החליטה להפוך את כח השיטור הקטן לצבא של ממש, כאשר חלק מהאסטרטגיה היא לשנות את שם הכח מ"משטרה" ל"מנגנוני הביטחון" של הרש"פ, מה שבעצם מכשיר את הקרקע לצבא של ממש והופך את השוטרים לחיילים.
כיום, על פי ההערכה, אותם מנגנונים מונים כ-70,000 (שבעים אלף) חיילים, שכאמור, אומנו היטב בכל סוגי הלחימה וכפי שעוד יורחב בהמשך, ומכמות הקטנה יחסית של נשק שהייתה לכוח, כיום הוא מחזיק בעשרות אלפי רובים ואקדחים, כאשר חלק מהנשקים התקבלו באישור ממשלת ישראל, ואילו אחרים הוברחו ליו"ש או יוצרו שם.
המחקר מציין כי על פי נתוני הלמ"ס הפלסטינית (PCBS), שיעור הפשיעה המדווחת ברשות הפלסטינית (ללא רצועת עזה ואזורי מזרח ירושלים הנמצאים תחת שליטה ישראלית) עמד בשנת 2024 על 1,335.6 עבירות פליליות לכל 100,000 תושבים - נתון שנחשב לנמוך יחסית בהשוואה בין-לאומית, ומצביע על כך שהחברה הערבית ביו"ש לא נזקקת לכח מזויין ורחב היקף כל כך כדי לצרכי שיטור. וגם אם נניח שכן, לשם מה זקוק כח שיטור לעבור הכשרה צבאית מקיפה הכוללת אימוני שריון, ארטילריה, צליפה, מקלעים כבדים וצניחה? לצד זאת, וכפי שיורחב בהמשך, מנגנוני הביטחון של הרש"פ לא פועלים כנגד ארגוני הטרור הפועלים בשטחה.
מכלל הנתונים הללו קובע המחקר כי לא ניתן להתחמק מהמסקנה הבאה: הישות שהוקמה אינה כוח שיטור, כי אם מערך צבאי לכל דבר ועניין – צבאה של הרשות הפלסטינית, שתפקידו להילחם במדינת ישראל.
המחקר מדגיש כי לא מדבר במסקנה תיאורטית בלבד, כפי שטבח ה-7 באוקטובר לא התרחש בעולם תיאורטי, אלא במציאות ממש: "בדומה לקונספציה שהובילה את מדינת ישראל ב-6 לאוקטובר, 2023, התעלמות מאותו צבא טרור המהווה סכנה ממשית ומוחשית ותוביל אותנו לתסריט ידוע מראש. אם ישראל לא תפעל לפירוקו, או לכל הפחות להקטנתו באופן ממשי, לממדים שעליהם הוסכם, מיליונים מאזרחי המדינה מצויים תחת סכנה, ועלולים ליפול, פעם נוספת, קורבן לטבח שעלול לגמד את תוצאות טבח השבעה באוקטובר".
המחקר סוקר איך במהלך השנים הצטרפו לכוחות המנגנונים עוד ועוד מחבלים, בין השאר בזכות "הסכם המבוקשים" שכרת אולמרט עם אבו מאזן. בחכמתו, ובזכות תדמיתו המתונה, הצליח אבו מאזן לנצל את ההסכם, לקחת את גדולי הרוצחים ולמנות אותם לדמוית מרכזיות במנגנוני הביטחון של הרש"פ.
על פי המחקר, בשנת 2006 החלה ארה"ב לאמן ולממן את מנגנוני הביטחון של הרש"פ ביו"ש, והיא ממשיכה בכך עד היום הזה, זאת על אף חוק "טיילור פורס" המתנה את הסיוע הכלכלי של ארה"ב לרש"פ בהפסקה מוחלטת של מדיניות התגמול למחבלים. מסתבר כי הוחרג מחוק זה "הסיוע הביטחוני" המשמש להכשרות, בניית מחנות צבאיים, ורכישת נשק אל-הרג (אלפ"ה).
המחקר מציין כי הרש"פ מצידה אפילו לא מנסה להסתיר את העובדה שהיא הפכה את כוח השיטור שהיה בידה לצבא של ממש, והיא אפילו מתגאה בכך ומציגה לעולם בגאווה את פועלם של "צבא פלסטין". בסרטון אחד, התראיין גורם בכיר במנגנונים כשברקע רואים את מבנה ועליו בגדול הכיתוב: "המוסד לאימונים צבאיים כללים".
המחקר מציין כי תרגיל הסיום של "קורס הקצינים" האחרון כלל מסעות ארוכים ואפילו תרחיש של עצירת רכב והוצאת יושביו על ידי חיילי הרש"פ – בדומה לתמונות חטיפת ישראלים ב-7 לאוקטובר.
המחקר מפרט כי נוסף לאימונים ב"מוסד לאימונים" של הרש"פ, חלק מאנשי המנגנונים עוברים אימונים במדינות עוינות נוספות. בהקשר זה מביא המחקר את החשיפה שלנו בקול היהודי ממאי 2024 על כך שקצינים רבים מכוחות הביטחון הפלסטינים עברו הכשרה צבאית, לכל דבר ועניין, באקדמיה הצבאית בפקיסטן. ההכשרה הכללה אימוני שריון, ארטילריה כולל אימונים בירי טילי כתף, ירי במקלעים כבדים, צליפה, צניחה ועוד.
בינואר 2025, היו לא פחות מ-49 צוערים של צבא הטרור באותם האימונים בהתייחסותם לאימונים אלה, משתתף אחד אמר שהאימונים הכשירו אותו לעבור מאזרח לחייל. משתתף אחר מסר שלאחר סיום האימונים וחזרתו ליו"ש, הוא יוכל לחלוק את הידע רכש עם "הכוחות בבית." משתתף אחר ציין שהוא קיבל "מוטיבציה לחזור למדינה שלו, להגן על עמו, ולשרת את המדינה."
המחקר אף מביא את חשיפת ארגון "רגבים" על כך שאחד מהאנשים שהשתתף בהכשרה בפקיסטן, אחמד עלאונה, השתתף בעצמו בפיגועים רבים.
בהקשר זה חשוב לציין, שגם כוחות חמאס עברו אימונים בידי צבא פקיסטן, שאף הקים מחנה אימונים ברצועת עזה.
בהמשך המחקר מוכח כי בניגוד ליעודו המקורי, הכוח מעולם לא נלחם בטרור, אלא רך ורק על מי שאיים עליו פוליטית, למרות זאת, ממשלות ישראל לאורך השנים המשיכו לאשר את התעצמותם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, לרבות אספקת אמצעי לחימה וציוד רכב ממוגן וחדיש.
המחקר מתייחס למוכנות ישראל לתרחיש "היפוך קנים" ומצביע על כך שלמרות שמספר פעמים ראש הממשלה וגורמי הביטחון הזכירו אותו, ועל פי הדיווח רה"מ אף התבטא בדיון ביטחוני בנושא ואמר: "ההבדל בין חמאס לרשות הפלסטינית הוא רק שחמאס רוצה להשמיד אותנו כאן ועכשיו והרשות רוצה לעשות את זה בשלבים. אנחנו משתפים איתם פעולה נגד חמאס כשזה משרת את האינטרס שלהם ושלנו ועד גבול מסויים. החלטנו לפני מספר חודשים שאנחנו לא רוצים שהם יקרסו כדי שחמאס לא יעלה גם ביו"ש." והוסיף: "תרחיש היפוך הקנים מוכר לנו והוא נמצא על השולחן. אנחנו דנים עליו." מעולם לא דווח על צעדים אופרטיביים של הממשלה או של גורמי הביטחון בנושא.
בנוסף לכך, עצם הביטוי "היפוך קנים" המושרש בתפיסה הישראלית הוא מוטעה, כי הוא יוצא מנקודת הנחה שהקנים כרגע נלחמים בארגוני הטרור, מה שכאמור, כלל אינו נכון.
לסיכום, המחקר מציע מספר המלצות לגורמי הביטחון, ביניהם הפסקת כל אישור להעברת אמל"ח ומשורינים, התניית כל סיוע לרש"פ, בצימום כוחו ואנשיו, הקמת כח ישראלי שיהיה אחראי על שקיפות המידע לגבי הכוח הצבאי של הרש"פ, יבקר במחסני האמל"ח שלהם ובבסיסי האימונים, סגירת כל בסיסי האימונים ועוד.
הדו"ח גם מזכיר כי אמירות מרגיעות מצד הדרג המדיני או הביטחוני אינם ערובה למניעת טבח המוני, וכי כדאי להיות מודעים לגדלו ועוצמתו של תרחיש הבלהות המאיים על חייהם של מיליוני אזרחים.
"המשך ההתעלמות מהתעצמות "צבא הטרור של הרש"פ" הוא הימור מסוכן על חיי מיליוני ישראלים. הכתובת נמצאת על הקיר, במרחק של פחות מ-22 ק"מ מלב המדינה. הסכנה היא ממשית וקרובה לוודאי. בכדי למנוע אסון גדול משמעותית מטבח השבעה באוקטובר, שומה עלינו לנקוט יוזמה ולהקדים תרופה לספירת הקורבנות".
