קריאות למענה יסודי למתקפת חזבאללה: "גבול ישראל - בליטני"

אולי זו ההבנה ששום הסכם עם חזבאללה ומדינת לבנון לא עזר, ואולי העוצמה של המלחמה באיראן דוחפת ללכת בגדולות - מאז שחזבאללה התחיל שוב לירות על ישראל בלילה שלפני האחרון (ב'), אישים רבים קוראים להזיז את הגבול בין ישראל ולבנון לנהר הליטני. הקריאה מתקבלת בחיוב בידי הגולשים.

כך כתב מנתח הגיאופוליטיקה שרון זקס בפוסטים ברשתות החברתיות, תחת הכותרת "הגיע הזמן לגבות מחיזבאללה את המחיר היקר ביותר: העברת הגבול הישראלי לליטאני":

"עכשיו שחיזבאללה עשו את טעות חייהם, ישראל צריכה לבצע את המשימה החשובה, הקריטית, וההכרחית ביותר בחזית הצפון:|

|לכבוש את כל השטח בדרום לבנון עד לנהר הליטאני, ולהחזיק בו לתקופה בלתי מוגבלת". בפוסט ארוך הוא מפרט את הסיבות: השפה היחידה המובנת במזרח התיכון היא לקיחת שטח, והשטח הוא המטבע היחיד שערכו תמיד גבוה בעיני ארגוני טרור. ההגנה על הגבול תהיה קלה בהרבה ותדרוש פחות כוח אדם, כאשר במקום הגבול שנמשך דרומה ממטולה לאורך רכס רמים ואז מערבה עד הים, לאורך 90 ק"מ, הקו ימשך ישר מהחרמון ועד הים ויעמוד על 60 ק"מ, חלקם הגדול מעל ערוץ עמוק ומצוקי. נקודה חשובה היא השוני מיהודה ושומרון - האוכלוסיה שכמעט כולה שיעית עוינת תברח (למעשה היא בורחת כבר ברגעים אלו), וישראל תקבל שטח ריק כמו ברמת הגולן. הסכמה אמריקנית תספיק מבחינת מעמד בינלאומי, ולגינויי אירופה ושאר המערב אין צורך להתייחס. זקס חותם במילים: "מקבלי ההחלטות בישראל נוטים להיכנע ללחץ ציבורי, אבל זה קורה אך ורק כשיש מספיק תנופה, מודעות, ודחיפה מכיוון הציבור. חשוב שהם יבינו שבמידה ונכנסים ללבנון בפעם השישית (!) אין להם מנדט להורות לצה"ל לסגת".

בדומה לזקס כתבו דמויות ציבוריות רבות, וכמוהו - רבים אינם מן הקצה הימני ה'צפוי': מלבד משה פייגלין הקורא לנצל את הזדמנות הבריחה של האוכלוסיה ולהזיז את הגבול צפונה 'לפחות עד הליטני', ותנועות 'עורי צפון' ו'כיבוש עכשיו' שמכשירות את הלבבות לאורך המלחמה לשחרור חלקים נוספים מארץ ישראל, הקריאה הזו נשמעת גם מפי דמויות כמו המזרחן והעתונאי 'אבו עלי', דוד שרז מתנועת 'אל הדגל' ואיש התקשורת אברי גלעד.

דוד שרז כתב בפוסט בפייסבוק: "...אני מציע משהו פשוט, גם אם לא קל לעיכול. מי שתוקף את מדינת ישראל, מי שפוגע בריבונות שלה, מי שמחזיק גם אמצעי וגם כוונה על הגבול ומאיים, צריך לדעת שיש מחיר קרקעי. לא רק עוד סבב. לא רק עוד חיסול ועוד הודעה לתקשורת. אדמה.
‏לא מתוך יצר כיבוש. לא מתוך איזה ריגוש לאומני. אלא כי זה הדבר היחיד שבאמת משנה כאן התנהגות. זה גם מה שכואב, וזה גם מה שנותן לנו עומק שמאפשר להגן על עצמנו טוב יותר… …אם מדינת לבנון לא מצליחה לקחת אחריות על מה שקורה מדרום לליטני, אז החזון צריך להיות פשוט: גבול עתידי בליטני. לא כהצהרה מתלהמת, אלא כהבנה שאם אין שם ריבונות אחראית, מישהו אחר יייצר יציבות".

אברי גלעד העלה פוסט קצר, ובוא כתב כי "תושבי דרום לבנון שוב נעים בשיירות צפונה. צריך שהפעם זאת תהיה הפעם האחרונה. אין חזרה. עד הליטני השטח צריך להיות סטרילי, שלנו, מבטיח את קיומנו בצפון לתמיד".

וכיצד הרעיון מתקבל בקרב הציבור? תגובות רבות אוהדות, ואצל רוב הכותבים הקריאות זוכות למספר גבוה של ציוצים מחדש או שיתופים ביחס לתכנים אחרים של כותביהם, לעתים פי כמה. בנוסף, סקר של ערוץ 'מרד החליפים' בטלגרם, ששאל את הגולשים אם הם תומכים בכיבוש עד הליטני, הגיע לרוב מוחץ של שני שליש (מתוך מעל 5000 משיבים) בעד.