הסרטונים שפורסמו מהקטטה באופקים הזכירו מראות אחרים מאותו אזור, טנדרים דוהרים, ניסיונות דריסה ואפילו טרקטור, כשאחד החשודים בהשתתפות בקטטה הוא חבר מועצת העיר ערערה. לאחר האירוע, יזמה מועצת העיר ערערה סולחה לשני הצדדים, על פי הפרסומים, בהשתתפות מפקד משטרת ערערה, סנ"צ ברוך הוניג.

בהודעה שפרסם טלב אבו עראר ראש ממועצת ערערה ביום שני הוא קרא לתושבי ערערה "הגיע הזמן שנפסיק את האלימות, הפשיעה ושפיכות הדמים", בהודעה הוא ציין כי המועצה תקיים ישיבה בהשתתפות חברי המועצה ונכבדי המשפחות. המטרה היא לחתום על מסמך התחייבות להפסקת ירי האש, לאיחוי הקרע ולסיום הסכסוך, אבו עראר הוסיף כי הוא נפגש עם שתי המשפחות המוכסכסות אלעקה ואלטלאקת, למחרת פרסם אבו עראר הזמנה לישיבת מליאת מועצה מיוחדת שתתקיים ביום ראשון הקרוב שבה נכתב כי יששתפו בה "נציגי המשפחות ונציגי המשטרה", כשעל סדר היום הצעה לקיום הודנה בחודש הרמדאן. ההזמנה נשלחה לחברי המועצה (ובהם עאדל אלטלקאת העצור על מעורבות פעילה בקטטה באופקים). בשני הפרסומים של ראש המועצה נכתב כי מדובר בישיבה שמטרתה סולחה או הודנה לחודש הרמדאן.


ממשטרת ישראל נמסר:
"משטרת ישראל אינה צד להסכמי "סולחה" ואינה שותפה להסדרים פרטיים בין גורמים בקהילה."
"ההזמנה המדוברת אינה נוגעת להסכם סולחה, אלא לישיבת מועצה, כחלק מקשרי העבודה השוטפים שמקיימת המשטרה עם הנהגה מקומית וגורמי קהילה. מפקדי התחנות פועלים לקיום שיח ישיר ורציף עם כלל הגורמים הרלוונטיים, במטרה לחזק את שלטון החוק ולרתום את הקהילה למאבק נחוש באלימות ובפשיעה."
זו לא הפעם הראשונה שגורמים רשמיים מכירים ומגבים את מוסד הסולחה בחברה הערבית, למרות הבעיות הרבות שהדבר מעורר.
לפני כארבע שנים נגזר דינו של 4 נאשמים שהשתתפו בלינצ' בפרעות שומר החומות, כשתקפו את שיר אלקלעי במסגרת הפגנה בעיר טמרה.
בית המשפט גזר על 3 מהנאשמים 7 שנות מאסר ועל הרביעי 5 שנות מאסר, בפסק הדין התחשב השופט - ארז פורת מבית המשפט המחוזי חיפה - בהסכם סולחה שהוצג בדיון הטיעונים לעונש, וקבע עונשי מאסר ברף התחתון, למרות שתסקיר קצינת המבחן קבע כי "קצרה הדרך להישנות המעשים עת יצוץ קונפליקט עתידי", וכי "המחבלים אינם מזדהים עם מלוא חומרת מעשיהם".
עו"ד איציק בם מארגון "לביא", התייחס להחלטת השופט פורת להכיר בסולחה, וציין כי זליגת הסכמי הסולחות למישור הלאומני יכולה להוות "פתח ללחצים על קורבנות עבירה ולתת רוח גבית לעבריינים". בם הוסיף כי "בית המשפט העליון מתייחס בחשדנות רבה להסכמי סולחה, ורואה בהם הפרטה פסולה של ההליך הפלילי". לדבריו, בעבר נקבע בבית המשפט העליון כי "איתותה של מערכת המשפט כי "סולחה" עשויה להביא להקלה משמעותית בעונשו של העבריין, מחליש את ההרתעה מפני ביצוע עבירות, וחושף את קורבן העבירה ואת משפחתו ללחצים פסולים".
בם הוסיף כי לגישתו כאשר מדובר במישור האזרחי בתוך הקהילה המצב שונה. "כאשר הפוגע והנפגע באים מאותה קהילה והם שווי כוחות במסגרת אותה קהילה, סולחה הכוללת הכרה בפגיעה ופיצוי הנפגע עשויה להיות מהלך חיובי שיכול להוות מרכיב קהילתי משלים להליך הפלילי וליישור הדורים בקהילה, כי הרי הפוגע והנפגע ימשיכו לחיות באותה מסגרת חברתית. בעבירות קלות בתי המשפט מאמצים הליכים של צדק מאחה וגישור פוגע-נפגע" אומר בם.
הסכנה, מסביר עו"ד בם, היא באימוץ נוהג הסולחה בפגיעות חמורות על רקע לאומני, או על רקע פעילות של ארגוני פשיעה. שם, הסולחה יכולה להוות פתח ללחצים על קרבנות עבירה, שרוצים רק להמשיך במהלך חייהם, ועלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם איומים, ואולי אף עם סחיטה באיומים, על מנת להסכים להסכמי סולחה כעין אלו.