שוב: מופע "נכבה" במימון המדינה

באירוע שהתקיים בהיכל התרבות בעיר נצרת יום שישי האחרון  הופיעה להקת מחול ופולקלור פלסטיני בהצגת בכורה תחת השם "ג'פרא חוזרת לנצרת", הצגה שעוסקת ב"סיפור האהבה הפלסטיני" שנגדע כביכול בגלל ה"נכבה"  הוצגה על ידי להקת דבקה מאעבלין, כשעל המודעה מופיעה חסות של משרד התרבות והספורט. בסיום ההופעה העניקו ראש מועצת אעבלין יחד עם ראש מחלקת התרבות תעודות הוקרה למשתתפים. 

כדי להבין את משמעות ההופעה, נקדים הסבר קצר על הדמות "ג׳פרא"  במה שמכונה "התרבות פלסטינית", הדמות ג'ופרא שבמקור לקוחה משיר עם של ערביי ארץ ישראל הפכה במשך השנים לסמל של דמות נערה ערבייה המגלמת את "פלסטין האבודה".  היא משמשת עבור ערביי ישראל סמל ל"עמידה" הלאומית,  לשמירה על הזהות, ולגעגועים אל היופי הטהור של הארץ שלפני 1948. הדמות נולדה בשירים שנכתבו אחרי מלחמת השחרור – לא סתם שם של בחורה בשיר, אלא אחת הדמויות הטעונות ביותר בתרבות הפלסטינית. בשירים ובאמנות שלהם, ג׳פרא מסמלת את האדמה שאבדה, את הכפר שהיה ונעלם, ואת החלום לשוב. מה שהתחיל כסיפור אהבה פשוט בין בחור לנערה בגליל, הפך עם השנים לסמל לאומי – לאהובה שהיא בעצם הארץ עצמה. לכן, כששרים היום “ג׳פרא חזרה לחיים”, הכוונה היא שהמאבק על הארץ עודנו חי. במילים אחרות – ג׳פרא היא הכמיהה לחזור לכפרים שלפני 48’, והיא חלק מהנרטיב שמבקש לשמר את הזיכרון הפלסטיני ולצקת בו משמעות פוליטית מול מדינת ישראל.

מי שעומד מאחורי ההצגה היא  "עמותת ג'עפרא לתרבות ואומנות" שמטרותיה הרשמיות הן: "לקיים, לנהל ולהפעיל עמותה לעידוד אומנים ערבים בפרט ואומנים בישראל בכלל, בין היתר בדרך של חוגים, ימי העשרה, הופעות וארגון קבוצות." העמותה נהנית מתקציבים ותמיכות ממשלתיות.

בפסוט שפרסמה מועצת אעבלין נכתב כי באירוע שהתקיים כאמור בהיכל התרבות בנצרת השתתפו כ-700 איש "מכל קצוות החברה הפלסטינית – מן הצפון הרחוק ועד דרום הארץ". עוד נכתב בפוסט כי האופרה "עוררה את תגובת הקהל באמצעות שילוב של שירה, ריקוד ותיאטרון, וגוללה את סיפור האהבה הפלסטיני של ג'פרא, שנעקרה ממולדתה ונפגעה מהאסונות שניחתו עליה בזמן הנכבה. במשך שעה וחצי נשאו המשתתפים את הקהל למסע רגשי שנע בין עצב, שמחה וגעגוע, והחזירו ללבבות השומעים את שירי העם הפלסטיניים המגלמים את מורשתו וסיפורו. לעיתים שולבו בסצנות מוזיקליות דרמטיות מחול ותנועה שסיפרו את סיפורו של עם שחייו ההרמוניים והטהורים נהרסו בידי המלחמה, הגירוש והעקירה הכפויה" - כאמור מדובר בפוסט שפורסם על ידי רשות מונציפלית רשמית במדינת ישראל.

היצירה זכתה לתשואות חמות והערכה רבה על המסרים האנושיים, הלאומיים והאסתטיים שנשאה, על התמונות הסמליות והתפאורה שקסמו לקהל הרב.

בדף הפייסבוק של העמותה נכתב לאחר ההופעה "ג'פרא קמה לתחיה", העמותה הזו  ממונת מכספי המדינה, ומתוקצבת על ידי משרד התרבות במאות אלפי שקלים לשנה. 

פנינו למשרד התרבות והספורט בבקשת תגובה בקשר למימון העמותה על ידם, ממשרד התרבות והספורט נמסר: למשרד אין סמכות להתערב בתוכן. באם קיימת לטענת הפונים עילה ע"פ סעיף 3 ב לחוק התקציב ניתן לבחון את הדברים בהתאם להוראותיו.

עמותת ג'פרא לתרבות ואומנות ומועצת אעבלין בחרו שלא להגיב לפנייתנו.

השהידים שנהרגו בידי "הכנופיות הציוניות" 

לפני כשנתיים חשפנו בקול היהודי כי משרד התרבות תיקצב ארועים שמטרתם הייתה "שימור התרבות הפלסטינית" מדובר היה בשני אירועים שונים שקיימה להקת פולקלור מעין מאהל -"אל-ערוב - עין מאהלווי", שמטרתה המוצהרת כפי שהיא מציגה את עצמה הוא "שימור זהות פלסטינית", באחד הארועים חברי הלהקה רקדו על בימת מתנ"ס ברקוביץ' שבנוף הגליל לצלילי השיר "חזקו זה את זה אנשי פלסטין", שיר שהפך בשנה האחרונה לסמל של אחדות "העם הפלסטיני", והתקווה הערבית ל"שיבה" של אלו שנמלטו וגורשו מהארץ במלחמת העצמאות.

נזכיר, כי באותו זמן חשף הקול היהודי גם כי אתר האינטרנט של מועצת עין מאהל - שבה התקיימו הארועים, מלא בתוכן לאומני קיצוני, מתאר את המועצה כמועצה בפלסטין ואת נוף הגליל כפרויקט התנחלות קולוניאליסטי, ומנציח את השהידים של הכפר שנהרגו בידי "הכנופיות הציוניות", קרי: לוחמי גדוד ברק של חטיבת גולני במלחמת העצמאות.לאחר חשיפת הקול היהודי אז, משרד הפנים הודיע בתגובה על עצירת התקציבים וכל התנהלות של עובדי ומנהלי המשרד אל מול המועצה עד להודעה חדשה.