דיר אל אסד ממשיכה לתפוס כותרת. שני תושבי המקום, עבד אלרחמן עומר ונהאר אסדי, נעצרו על ידי ימ"ר צפון והשב"כ בחשד שתכננו לבצע פיגוע דריסה כנקמה על המלחמה. את ההשראה הם שאבו מתכנים שצרכו ברשת "בעלי אוריינטציית דאע״ש". כתב אישום הוגש נגדם לבית המשפט בחיפה.
האם דיר אל אסד היא מופת של דו קיום כמו שמנסה להציג אותה ראש המועצה אחמד דבאח? כאן בקול היהודי עסקנו לא מעט במשפחת דבאח ודיר אל אסד, ומהתמונה שעולה בין היתר מהאירוע הזה מדאיגה ביותר.
בעבר נרשמו גם אירועים נוספים הקשורים בדיר אל אסד, ובהם ירי על ניידת משטרה בכפר, הרשעה של תושב דיר אל אסד בייבוא חומרים דו שימושיים במטרה להבריחם לגורמי טרור ותפיסת חוליה בראשות מבריח מהכפר שהעבירה נשק תחמושת וסמים לערבי מחברון המזוהה עם חמאס.
במלחמת שמחת תורה צפו שוב אל פני השטח סימני הסכנה הלאומנית בקרב ערביי ישראל. מיד בראשית המלחמה, ב-20.10.23, נעצר תושב הכפר שפרסם תמיכה בחמאס והוראות להכנת חומר נפץ. כאשר נערך חיפוש בביתו נמצא שם גם שוהה בלתי חוקי מיו"ש. בתאריך 25.9.24 נתפס תושב הכפר מחזיק נשק לא חוקי וספרי טרור אסלאמיסטי.
בעת פרעות שומר החומות בתשפ"א, היו בדיר-אל-אסד ובבענה הצמודה אליה התרחשויות רבות, בדומה לכל הגליל והארץ בכלל. בלילה הראשון של הפרעות התחוללה הפגנה אלימה של צעירים מדיר אל אסד ובענה, שחסמו את הכביש והתעמתו עם שוטרים. תיעודים רבים מההתפרעות מראים מדורות, השחתת שלט בחירות של נתניהו, מתפרעים עם דגלי 'פלסטין', רעולי פנים בכאפיות ואף סרטי-ראש בסגנון חמאס.
כחודש בלבד מאוחר יותר, ב-19.6.21, התפתחה בדיר-אל-אסד התפרעות קיצונית בחומרתה. המשטרה הגיעה למתחם חתונה לאחר שנורו בה יריות, והתפתחה התפרעות בה חוגגים בחתונה תקפו שוטרים. ארבעה שוטרים נפצעו, והשוטרים אוימו עד שנאלצו לירות. חלקם התחבאו בבתים בכפר. שתי ניידות הוצתו וציוד נגנב מניידות.
בעקבות ההתפרעות התראיין אחמד דבאח, ראש המועצה, בגלי צה"ל ואמר שהמשטרה היא זאת שלא נהגה כשורה, ועל השוטרים היה להמנע מכניסה לחתונה. בראיון באתר וואינט אף הסביר דבאח שהמשטרה אחראית, והיא 'תשא בתוצאות'. את טענתו ביסס על כך ש'חברי מועצה היו בחתונה' והם לדבריו טענו שבכלל לא נורו בה יריות.
כאן באתר הקול היהודי חשפנו כיצד תוכנית להרחבת דיר אל אסד על חשבון אדמות הישוב הסמוך לפידות נידונה בוועדת התכנון רק ימים מעטים אחרי פרעות שומר החומות. מי שהיה אמור להרוויח כסף רב מהתוכנית הזו הוא אחמד דבאח בעצמו, שמשפחתו גם מחזיקה בקרקעות שיתפנו לבניה, וגם אמורה גם לקבל קרקעות חדשות. למרות זאת דבאח השתתף בדיונים בעצמו על ההחלטה.
משפחת דבאח היא מעצמה כלכלית, המחזיקה בחברת האם 'סלאח דבאח ובניו' ובמספר חברות בנות. המשפחה עוסקת ביבוא וגידול בשר, שחיטתו ושיווקו, ומפעילה גם מסעדות ואולמות אירועים. באסם דבאח, הבעלים של בית המטבחיים של המשפחה, וספינת משלוחים חיים בשם BAHIJAH, בעלת קבולת של אלפים רבים של ראשי בקר וצאן, רכש לאחרונה בית בקיסריה, דבר שעורר התנגדות חריפה מצד התושבים, שכמה מהם נתבעו דיבה על ידו.
ישראל היא אחת המדינות האחרונות בעולם שממשיכה לאפשר ייבוא צאן חי באוניות דרך הים. נכון להיום חוץ מישראל ומדינות כמו תימן וסומליה, אין בעולם מדינות המשתמשות בפרקטיקה של ייבוא צאן חי לשחיטה באוניות ענק עמוסות עשרות אלפי כבשים דחוסות. מי שמחזיק את עסקי יבוא הצאן היא משפחת דבאח, שבעזרתם היא מצליחה לשמור על מונופול כמעט מוחלט בתחום בשר הצאן.
לא מעט שערוריות תקשורתיות של צער בעלי חיים עוררו בתי המטבחיים הענקיים של דבאח, אבל כולן הסתיימו בקול ענות חלושה בשל העוצמות הכלכליות ובעיקר בשל העוצמות הפוליטיות של דבאח. מערך הקשרים הכלכליים והפוליטיים של דבאח רחב ועמוק.
כשניסתה הממשלה לחסום את יבוא הצאן החי, ולמרות ההסכמות שהיו בקואליציה בנושא, ש"ס מנעה מהחוק לעבור והביעה התנגדות מוחלטת אליו.
בהיעדר הסברים לבלם האגרסיבי של ש"ס לחוק שברור שהנפגעים העיקריים שלו הם חברת דבאח צריך להזכיר שלפחות פעמיים בשמונה השנים האחרונות פורסמו תחקירים על קשרים לכאורה בין נציגי ש"ס ומקורבי אריה דרעי לחברת דבאח.
