חודש לאחר סיום מבצע "צוק איתן" (30.9) מגיע ראש הממשלה נתניהו לנאום בעצרת האו"ם, שבו הוא מזהיר את העולם מפני סכנת האסלאם הקיצוני, תוך שהוא משווה בין חמאס לדאעש. "יש לנו הזדמנות היסטורית. מדינות ערב מובילות כיום חולקות את אותן סכנות כמו שלנו. איראן גרעינית והאיסלאם הקיצוני. האתגר שלנו הוא להפוך את ההזדמנות הזאת לשיתוף פעולה שיוביל לשגשוג במזרח התיכון" פירט נתניהו את חזונו. למרות ההשוואה בין חמאס לדאעש, רק יממה לאחר מכן, בכנס "לקחי צוק איתן" במכון למחקרי ביטחון לאומי, חשף שר הביטחון יעלון את תפיסת הממשלה: "לא נכון היה להציב לצבא את היעד למוטט את חמאס". "ניסוח תכלית המבצע, כפי שקבע הקבינט, מבטא אסטרטגיה של חזרה לסטטוס קוו לפני המבצע - כלומר שקט בדרום וחמאס כריבון ברצועה".
מבחינה אסטרטגית המצב של חמאס היה בשפל: ארגון שנמצא אחרי סבב ארוך וצריך להשתקם, תוכנית המנהרות שלו שבה הושקעו משאבים רבים קרסה, והשכנה מדרום - מצרים, הפכה לעוינת מתמיד, והוא נאלץ להסכים לדריסת רגל לרש"פ בניהול הרצועה. השקט הוא שהפך לחבל ההצלה של חמאס.
הסכם הפסקת האש שהביא לסיום מבצע צוק איתן כלל התחייבות ישראלית לפתיחת המעברים והכנסת ציוד לשיקום הרצועה תחת פיקוח וסיכום כי תוך חודש יחלו שיחות בסוגיות המרכזיות: פירוז הרצועה, והקמת נמל תעופה ונמל ימי. בל חמאס לא התכוון בכלל לעסוק בפירוז. המסרים שחמאס העביר באמצעות דובריו ובנאומים של בכירי הארגון דיברו אמנם על מחויבות להפסקת האש שתימשך ללא הגבלת זמן, אך מנגד הם הבהירו כי לא יסכימו בשום אופן לא פירוז הרצועה מנשק ולהצבת כוחות בינלאומיים ברצועה לפיקוח על חומרי הבנייה.
השנה לאחר מבצע צוק איתן הייתה השקטה ביותר מאז עלה חמאס לשלטון: בסך הכל נורו בשנה הראשונה לאחר המבצע 12 רקטות לכיוון הנגב המערבי ועוטף עזה. בצה"ל תפסו את התקופה שלאחר מבצע צוק איתן כשנת מפנה. חמאס מורתע, שקט, ומבודד, וממילא יעדיף גישה פרגמטית יותר כדי לשמר את שלטונו בעזה. המדיניות של ישראל הפכה לתמיכה בשיקום רצועת עזה, הפירוז? התקיים באופן חלקי בלבד, מצרים אמנם הרחיבה את שטח החיץ ופעלה באופן שיטתי להריסת המנהרות, אך לא רק שחמאס לא התפרק מנשקו, אלא הוא התעצם גם כלכלית וגם צבאית.
את רצונה של ישראל בשקט ניצל חמאס כדי לקדם את הכנסת חומרי הבנייה אל תוך הרצועה תוך כדי מסר כפול: מצד אחד אותת חמאס: אנחנו רוצים משא ומתן, ומצד שני שיגר איום צבאי כפול: כלפי ישראל - חזרה ללחימה אם המשא ומתן ייכשל, וכלפי אבו מאזן שלא יעז לעסוק בנושא פירוק הנשק של חמאס.
בזמן ההפוגה שבעיצומו של צוק איתן, פורסמה ב-ynet כתבה ובה פרטים מהמשא ומתן שהתנהל במצרים באמצעות המשלחת הישראלית, שכללה את ראש השב"כ - יורם כהן, עמוס גלעד, יצחק מולכו, נמרוד שפר ומתאם פעולות הממשלה בשטחים פולי מרדכי. בדיווח נאמר ש"ישראל תסכים להעברת כסף לטובת משכורות לפקידי חמאס מצד ג", ואכן, חודשיים לאחר הפסקת האש דיווחו כלי התקשורת בעזה כי נפתר המשבר בנושא המשכורות של פקידי חמאס בעזה. על פי ההסכם שהושג בתיאום עם האו"ם, ישראל, הרש"פ וחמאס וביוזמת שוויץ, קטאר תדאג למשכורות של כ-24 אלף עובדי חמאס האזרחיים.
משבר המשכורות התחיל למעשה בעקבות ההסכם בין הפת"ח לחמאס שנחתם חודשים ספורים לפני מבצע צוק איתן. הרש"פ, שהיתה אמורה לנהל את הרצועה, רצתה לשלם את המשכורות לפקידיה, אבל חמאס דרשו שיוסדר גם התשלום לכ-40 אלף פקידי החמאס - פקידים אזרחיים, ואנשי המנגנונים שגויסו אחרי 2007, כאשר הרש"פ הורתה לעובדים שלה להישאר בבית ושילמה את המשכורות שלהם.
העיכוב בתשלום המשכורות לפקידי החמאס הביא להפגנות בעזה ולסגירה של בנקים במשך מספר ימים ביוני 2014. בעקבות המשבר פרסם חמאס כי קטאר התחייבה לשלם את המשכורות לבקשתו של איסמעיל הנייה, "כדי לתמוך בממשלת האחדות". כשפרץ מבצע צוק איתן המשא ומתן הפנים-פלסטיני לממשלת האחדות נכנס להקפאה, אך חודש במקביל לשיחות המשא ומתן בסיום המבצע. לאור עמדת מערכת הביטחון שתמכה בסיוע לממשלת האחדות הפלסטינית למרות חלקו של חמאס, שב שוב הנושא של תשלום משכורות פקידי החמאס ע"י קטאר הפעם באישור ישראל.
חמאס דאג מיד לאחר הפסקת האש לחלק כספים לתושבי עזה שנפגעו במטרה לשמר את התמיכה הציבורית. הכסף הגיע מהמקורות המוכרים: קטאר, איראן אבל גם ממקור מפתיע: איחוד האמירויות שם פעל מוחמד דחלאן, איש הפת"ח שברח בעבר מרצועת עזה מפני חמאס, אבל שיתף פעולה כעת יחד עם חמאס כנגד אבו מאזן. הסקרים שפורסמו ברצועת עזה הוכיחו כי מעמדו של חמאס בקרב תושבי עזה לא רק שלא נפגע, אלא הלך והתחזק.
ב-12 באוקטובר הסתיימה בקהיר ועידה בינלאומית לשיקום עזה, בהתחייבות של סכום של 5.4 מיליארד דולרים לשיקום הרצועה. התרומה הבולטת ביותר הייתה של קטאר, שהתחייבה למיליארד דולר. הבטחות נוספות היו מהאיחוד האירופי על 570 מיליון, סעודיה על חצי מיליארד, וארה"ב על 400 מיליון דולרים. באופן רשמי "ממשלת ההסכמה הלאומית" המשותפת לחמאס ולרש"פ עוד תפקדה, אבל חמאס בעיקר השתמש בה כדי לקבל הכרה בינלאומית ולהלבין את שיקום עזה, אך לא אפשר לממשלה מרמאללה באמת לנהל את הרצועה.
כמה ימים קודם לועידה ביקר ראמי חמדאללה - רה"מ הפלסטיני בעזה, חמדאללה הגיע דרך מעבר ארז יחד עם בכירי הרש"פ חוסיין א-שייח מאג'ד פרג' ושרי ממשלת ההסכמה, חמדאללה נפגש עם מנהיגי חמאס: הנייה, א-זאהר וחליל אלחי'ה, וקיים מסיבת עיתונאים משותפת עם הנייה שבה הדגישו את המחויבות לשיקום רצועת עזה. ברשות הפלסטינית הציגו תוכנית לשיקום הרצועה שנשארה כתכנית - הכסף שהובטח לא הגיע, ומשרדי הממשלה בעזה שאוישו ע"י חמאס לא נשמעו להנחיות הממשלה ברמאללה.
יומיים לאחר מכן (14 באוקטובר) החל ניסוי של העברת חומרי בנייה לשיקום עזה: ישראל אישרה הכנסה של כ-3 אלף טון של חומרי בנייה בכרם שלום כשעל פי דובר צה"ל הכנסת חומרי הבנייה היא תחת מנגנון פיקוח ובקרה, של האו"ם והרשות הפלסטינית שכלל תוכנית מפורטת של החומרים הציוד ובעלי המקצוע אליהם יועברו החומרים וצוותי פיקוח ובקרה מטעם האו"ם שאמורים לפקח על הבנייה בשטח.
בראיון שנתן עמוס גלעד - חבר צוות המשא ומתן הוא הגיב לדבריו של "גורם מדיני בכיר" שאמר כי "חמאס החל בחידוש ההתחמשות שלו לקראת אפשרות של סבב נוסף", ואמר כי חמאס כרגע עוד לא מתחמש ולא חופר מנהרות "התנאים לרעתם, אתה לא יכול לעשות שיקום כשאתה עוסק בטרור" , גלעד טען כי שיקום הרצועה ישמש לכלי שבו ישראל תשלוט בטרור.
תוך זמן קצר החל חמאס בטענות שמנגנון הפיקוח גורם לסחבת בשיקום רצועת עזה, והחל לאיים כי הלחימה תחודש חליל אלחי'ה איים כי ההגבלות של ישראל על כניסת חומרי הבנייה "מתגרים ברגשות העם הפלסטיני והם עלולים להביא לפיצוץ של האזור", במקביל חמאס פעל גם לשבש את הפיקוח: סוחרי המלט ברצועת עזה התנגדו להצבת מצלמות אבטחה במחסנים, החלטה דומה קיבלו באיחוד המפעלים ואגודת אנשי העסקים ברצועת עזה, האו"ם התקפל, מנגנון הפיקוח הוגמש, מה שאפשר לחמאס להניח את ידה על חומרי הבנייה שהיתה זקוקה לצרכי הטרור.
אירוע נוסף שעשה סדר בשאלת הסיכוי של חזרת הרש"פ לרצועה היה כשלקראת עצרת הפת"ח לציון יום השנה למותו של ערפאת, אירעה סדרה של כ-15 פיצוצים בבתים ומכוניוות של בכירי פתח בעזה, פיצוץ נוסף אירע בבימה שהוקמה לקראת העצרת, בפת"ח האשימו את הזרוע הצבאית של חמאס כמי שעומדים מאחורי הפיצוצים. ביקוריו של ראמי חמדאללה ראש ממשלת ההסכמה ברצועה היו פורמליים בלבד, בפועל שום דבר לא התקדם ב"פיוס" - השליטה במעברים לא הועברה לידי אנשי הרש"פ, וממשלת ההסכמה לא הצליחה לתפקד.
בחמאס האשימו את הרש"פ שאינה משקיעה כספים בשיקום הרצועה, ברש"פ טענו שחמאס הוא שמונע את ההתקדמות, משלחות הגיעו משלחות חזרו, ובכל פעם 'כמעט' נפתרו הבעיות, אבל בפועל הזמן שיחק לטובתו של חמאס. ישראל שיתפה פעולה עם שיקום הרצועה, חומרי בנייה נכנסו בדרך כזו או אחרת, אבל השלטון של חמאס ברצועה לא נפגע. בדיעבד התברר כי ההחלטה להכיר דה פקטו בממשלת ההסכמה הלאומית בשביל "לחזק את הרש"פ בעזה" השיגה את המטרה ההפוכה: חיזוקו של שלטון חמאס בעזה.
למרות זאת ישראל השמיכה בהקלות כ"סיוע לתושבים לשיקום רצועת עזה", מתאם פעולות הממשלה בשטחים פרסם (17.2) שורה של הקלות: והתפאר בכך שנכנסו כבר 62,000 טונות של חומרי בנייה דרך מעבר כרם שלום, חצי שנה לאחר מכן טען פולי מרדכי לאחר איורע שבו חמאס השתלט על מחסן בעזה שישראל אישרה בשנה שלאחר צוק איתן הכנסה של 1.7 מיליון טונות של חומרי בנייה שחלקם נגנבו ע"י חמאס.
מ"ממשלת ההסכמה" לשיח על 'הודנה' עם חמאס
שיקום רצועת עזה עלה על שרטון: סגירת מעבר רפיח והנתק בין ממשל חמאס בעזה למצרים, המשך המבוי הסתום בפיוס בין חמאס לפת"ח והכסף שלא הגיע, יצרו חלל ריק אליו נכנסו נציגי מדינות אירופיות ונציגי קטר ותורכיה, שהחלו לתווך בין ישראל לחמאס. ישראל רצתה שיקום כלכלי בעזה, הרש"פ התבררה כלא רלוונטית וכך מאחורי הקלעים החל מו"מ שמתנהל למעשה בין חמאס לישראל על הסדר ארוך טווח, במתווכים: ג'ימי קרטר, הגרמנים, ניקולאי מולדנוב, טוני בלייר ועוד ועוד, כך חמאס הצליחה לדלג על הדרישה הותיקה להכיר ב"תנאי הקוורטט" כמו הכרה בקיומה של ישראל, והתנערות מהטרור, ולקיים שיחות - על פי הדלפות - על נושאים כמו הודנה ל-5 שנים, הסרת הסגר והקמת נמל צף בעזה. האמת היא שהשיחות האלו לא התכנסו לשום מקום, וספק אם לחמאס היה עניין באמת בהם, הרווח שלו היה בעצם קיום השיחות שנתנו לחמאס הכרה דה פקטו למרות הדבקות בטרור, ודחקו הצידה עוד את הרשות הפלסטינית
במרץ 2015 נכנס מוחמד אלעמאדי מי שעמד בראש "הוועדה הקטארית לשיקום הרצועה", דרך מעבר ארז שבצפון הרצועה, בראיון לאלג'זירה הוא הסביר כי נאלץ להיכנס דרך ישראל, בשל העובדה שמצרים לא מאפשרת לקטאר לעבור דרכה, את הבקשה להיכנס לרצועת עזה הגישה הרשות הפלסטינית, אלעאמדי שנפגש קודם עם ראמי חמדאללה הצהיר כי קטאר לא תתערב בויכוח שבין פת"ח לחמאס ועסוקה רק במאמץ ההומניטרי עבור העם הפלסטיני.
קטאר היתה מממנת עיקרית של חמאס עוד לפני מבצע צוק איתן, אבל במקביל הייתה בעלת ברית של ארה"ב, שהצליחה לרקוד על כל החתונות, עכשיו היא הצליחה לנצל את ההזדמנות שבה מצד אחד ישראל רוצה מאד בשיקום הרצועה, ומצד שני השיקום לא מצליח להתניע, כדי להיכנס לוואקום במסווה של פעילות הומניטרית.
לדברי אלעמאדי מטרת הביקור הייתה לעקוב אחרי הכנסת חומרי הבנייה לרצועה, שכן מנגנון הפיקוח של האו"ם כשל וכ-90% מהמלט שנכנס הגיע לשוק השחור. לדבריו קטר מנהלת תיאום ישיר מול ישראל, הוועדה הקטארית העבירה את התוכניות לשיקום הרצועה לישראל, שאישרה מתוווה להכנסת 1,000 טונות של חומרי בנייה עבור התוכנית. אלעמאדי אמר כי הוא חש רצון אמיתי מצד ישראל לקדם את השיקום ולשפר את תנאי המחיה ברצועה. אלעמאדי שביקר לפחות 3 פעמים ברצועת עזה ב-2015, לא היה נציג המדינות התומכות בחמאס היחיד שנכנס לעזה דרך ישראל גם שר ההקדשים הטורקי, ביקר לראשונה ברצועת עזה, דרך מעבר ארז לאחר שביקר גם בירושלים ובחברון. חמאס, במקביל חזרה והידקה את הקשרים עם איראן ומשלחת חמאס הגיעה ב-2 בדצמבר כדי לפתוח דף חדש ביחסים ולהכין את ביקורו של משעל.
"יש לנו אינטרס בכתובת ברצועה"
ההסכמה שבשתיקה ושיתוף הפעולה עם הסיוע של קטאר לחמאס לא היתה רק טעות, אלא נגזרת של תפיסה אסטרטגית. ב-11 במאי 2015 נפגש אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן עם ראשי רשויות בעוטף עזה בקיבוץ נחל עוז, במהלך השיחה הוא גם עסק בשאלת האסטרטגיה של ישראל ברצועה, והשיב לקריאות להשמיד את חמאס כשהוא טוען שלישראל יש אינטרס להשאיר את חמאס בשלטון:
"בתוך עזה יש ריבון שהוא חמאס, שיודע לממש את הריבונות באופן גבוה. לחמאס, נכון לעכשיו, אין תחליף כריבון בתוך הרצועה" הסביר תורג'מן שגם טען כי אין אפשרות ריאלית לשלטון הרשות הפלסטינית בעזה "אנו מעוניינים בכתובת כי בלעדיה יש כאוס. בסוריה יש כתובות חלשות לכן צומחים שם עשבים שוטים מסוכנים, וכך גם בעיראק ובסיני. אם לא תהיה כתובת המציאות הביטחונית תהיה הרבה יותר בעייתית. לכן לנו יש אינטרס שתהיה כתובת ברצועה"
תורג'מן מנה 4 אופציות בלבד שיש ברצועה: הראשונה: מלחמה קבועה שתמנע המשך חפירת מנהרות, אבל תבטיח שיישובי העוטף יחיו באופן קבוע במצב חירום. השנייה: "לחתור לשקט למרות שמבינים ששקט מנוצל לבניית כח, ואחת לכמה שנים יהיה סבב". השלישית: 3. כיבוש הרצועה "ואז נהיה אחראים על 1.8 מיליון איש על כל המשתמע מכך" והרביעית: פתרון מדיני שהוא רמז שהוא לא מעשי. תורג'מן תמך באפשרות השנייה: "יש למצוא תקופות של שקט ככל שניתן עם הידיעה שמדי פעם תהיה מערכה, ואז לא צריכים להיות מופתעים שאחת לכמה שנים זה קורה". סמי תורג'מן למעשה שיקף את התפיסה הישראלית: בישראל הבינו, שהרשות הפלסטינית לא תחזור לעזה ללא כיבוש ישראלי ממושך, ורצו כתובת. הכתובת היתה חמאס, מתוך שאיפה או שמא אשליה, שהצורך של חמאס בשיקום, והלחץ המצרי ירחיק את הסבב הבא.
.שיקום יכולות חמאס
מי שהקשיב לחגיגות הניצחון בעזה לאחר ההכרזה על הפסקת האש, שמע את דף המסרים של חמאס: אנשי חמאס התגאו בכך שהצליחו לשנות את כללי המשחק ולשתק את ישראל, לצד המסר כי זו אינה המערכה האחרונה, אלא רק שלב בדרך לשחרור ירושלים, הם גם הדגישו כי לעולם לא יסכימו לפירוז הרצועה, ואכן מהרגע הראשון עסק חמאס בשיקום היכולות הצבאיות שלו:
חמאס הרחיבה את מעגל הפעילים הצבאיים: מיד לאחר סיום מבצע צוק איתן התקיימו מחנות נוער שבהם התאמנו כ-17 אלף בני נוער על ידי פעילי הזרוע הצבאית של חמאס, אימונים שכללו חטיפת חיילים ויציאה ממנהרות. במקביל התקיימה בעזה פעילות אימונים אינטנסיביות גלויה של כל ארגוני הטרור בדגש על אימונים בהסתערות על מוצבי צה"ל שעל הגבול, כיבושם וחטיפת חיילים. גם מנגנוני הפנים אומנו לצרכים צבאיים: בדצמבר סיים מנגנון הביטחון הלאומי קורס קצינים של 1,000 פעילים שבו תורגל כיבוש מוצב ישראלי. חמאס גם ביצע באותו חודש ירי רקטות לעבר הים, בעקבות הניסוי הדגישו בחמאס כי זוהי "זכותה" של "ההתנגדות" להתחמש ולהתעצם צבאית וכי הסכם הרגיעה אינו אוסר זאת, ישראל הסתפקה בכך שהתלוננה על הניסוי למצרים שהעבירה את התלונות לחמאס.
ב-23 בפברואר 2015 - חצי שנה לאחר מבצע צוק איתן התקיימה בעזה ועידה בת שלושה ימים בשם "פלסטין: סיבת הכיבוש וגורמי הניצחון", בוועידה השתתפו בכירי החמאס אסמעאיל הנייה, מחמוד א-זאהר ועוד, לצד מנהיגי האחים המוסלמים מרחבי העולם: כמו טארק אל-סוידאן עלי אל-קרדאגי (יו"ר איגוד חכמי הדת המוסלמים) שציינו כי הכנס מביא לשלב חדש שהוא "שלב השחרור המוחלט". במסגרת הכנס הוצגו עבודות מחקר מרחבי העולם שעסקו בחזון עתידי ובתוכניות עבודה לשחרור פלסטין מבחינה דתית, פוליטית וצבאית. את הכנס פתח שר הפנים פתחי חמאד שנאם על כך שההסכמים והמשא ומתן עם הישות הציונית לא יובילו לשלום, ויש להתכונן לשחרור ירושלים באמצעות תוכנית שנותנת עדיפות לג'יהאד, גם שר החוץ הקטארי נאם בוועידה כשהוא מדגיש את עמדת מדינתו "לספק תמיכה לאחים בעם הפלסטיני בהשגת כל הזכויות ובהקמת מדינתו העצמאית"
מנהיגי חמאס גם לא הסתירו את התוכניות ארוכות הטווח, ביום השנה להקמת חמאס (14 בדצמבר) התקיים מצעד צבאי בעזה, שבו הוצגה יחידת הנוח'בה, במסגרת המצעד הושמעה הקלטה של מוחמד דף שאומר כי "ישראל קיימת יותר מדי זמן, והגיע הזמן לטהר את מסגד אל אקצא מטומאתו". מחמוד א זהאר, חבר הלשכה המדינית של חמאס, אמר, כי תנועת חמאס והזרוע הצבאית שלה יחזרו על "חווית הניצחון" ברצועה כמו גם ביהודה ושומרון עד שישוחררו כל השטחים הפלסטינים. דברים דומים אמר אחמד בחר יו"ר המועצה המחוקקת של חמאס באירוע יום הנכבה (5.5) כי "ההתנגדות תמשיך עד שאחרון החיילים הישראלים יסתלקו מאדמת פלסטין" בנאום, שנשא הנייה בעצרת יום השנה ליחיא עיאש ולתמיכה ב"אינתיפאדת אלקדס" הוא אמר כי חמאס לעולם לא תסתפק במדינה פלסטינית ברצועת עזה אלא רק במדינה "מהים ועד הנהר" וכי "חמאס תפתיע את העולם כולו במאבקיה העתידיים מול ישראל כפי שעשתה במהלך מבצע "צוק איתן"
כחצי שנה לאחר מבצע צוק איתן החל חמאס לבנות שורת מוצבים צבאיים מאות מטרים מהגדר "מוצב אלירמוכ", הוקם סמוך לשג'אעיה, ו"מוצב פלסטין", על הריסות הישוב ניסנית. מנהיגי חמאס אסמעאיל הנייה ופתחי חאמד הגיעו לסיור כדי לפקח על בניית המוצבים שעפ"י חמאס נועדו "לקרוא תיגר על ישראל". במקביל החלה חמאס בסלילת דרך לאורך הגבול בין הרצועה לישראל שקיבלה את שמו אחמד ג'עברי. בחקירה של אחד ממחבלי החמאס שנעצר ע"י צה"ל הוא מסר כי הכביש נועד עבור התוכניות ההתקפיות של חמאס. במקביל הג'יהאד האסלאמי הקימו לכבוד יום השנה לצוק איתן עמדת תצפית במרחק מאות מטרים מהגדר יד חז'עאה באזור חאן יונס העמדה כונתה ברג' אלתחדי (עמדת קריאת התגר), חודש לאחר מכן נבנתה עמדה נוספת דומה במזרח העיר עזה.
בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" (29.4) הסבירו 'גורמים ביטחוניים' כי הזרוע הצבאית של חמאס ממקדת את מאמציה בגיוס לוחמים, בנייה מחדש של גדודים שנפגעו במבצע "צוק איתן" וחפירת מנהרות חדשות, העבודה לחפירת מנהרות בוצעה עפ"י אותם גורמים מסביב לשעון ע"י כאלף פועלים, חומרי הגלם הגיעו מחומרי בנייה שישראל הכניסה ל'אנשים פרטיים' ונמכרו בשוק השחור, במקביל הכשיר חמאס מהנדסים לייצור עצמי של רקטות בעזה בעקבות מדיניות "היד הקשה" של מצרים נגד המנהרות באזור רפיח, כמו גם פיתוח כטב"מים - אחד כזה חדר ב-25 ביוני את הגבול, וחג באוויר 40 ד' עד שהתרסק סמוך לכיסופים
המשבר עם מצרים - חמאס מחפשת אלטרנטיבות למנהרות
ב24 אוקטובר 2014 פוצץ ארגון אנצאר בית אל-מקדס - מחוז סיני של דאעש מכונית תופת בשייח זוויד שבסיני בפיגוע נהרגו 30 חיילים מצריים והוא הוביל לשינוי עמוק ביחסי חמאס ומצרים שהאשימה את הזרוע הצבאית של חמאס בשיתוף פעולה עם ארגוני הטרור בסיני. עוד באותו שבוע הורה א-סיסי על הקמת אזור חיץ בין רצועת עזה לסיני.
צבא מצרים, שכבר קודם מבצע צוק איתן התחיל בפעילות כנגד המנהרות בציר פילדלפי בעקבות הכאוס בסיני, החל להרוס מאות בתים ברפיח המצרית וחשף מנהרות אסטרטגיות שנועדו להברחת אמצעי לחימה ובהם מערכות תקשורת ומסילות ברזל, באזור חיץ שתוכנן בתחילה לרוחב של כ-500 מטרים, תוך זמן קצר כבר התקבלה ההחלטה במצרים להכפיל את אזור החיץ לרחוב של קילומטר, לאחר שנחשפו מנהרות באורך של למעלה מ-800 מטרים. אך למרות המאמץ של צבא מצרים הריסת המנהרות לא היתה הרמטית: מצרים חסמה בצד המצרי, אך לא יכלה להרוס את הכניסות בצד העזתי, שהובילו להסתעפויות ופתחים רבים בצד המצרי. במרץ 2015 חשפו כוחות הביטחון המצריים מנהרה באורך 2.8 ק"מ מה שהוביל להכרזה על הרחבת אזור החיץ ל-5 ק"מ והריסה של אלפי בתים עד שבמאי 2015 הצהיר נשיא מצרים א-סיסי כי הצבא הצליח להרוס עד כה כ-80% מהמנהרות בגבול רפיח, בסוף אותה שנה החלה מצרים להזרים מי ים בתעלה שנחפרה במיוחד כדי למנוע את שיקום המנהרות
היריבות בין חמאס לרשות הפלסטינית, והחשש של מצרים מהטרור המתעצם בסיני הביאה גם לסגירת מעבר רפיח כשמצרים טוענת כי היא מחויבת להסכם המעברים המעבר שנסגר לאחר הפיגועים של דעאש נגד הצבא המצרי, נפתח באופן לא סדיר אחת לכמה שבועות לתקופה קצרה ל"צרכים הומניטריים", את החלונות שבהם נפתח המעבר ניצלה מצרים להכנסת משאיות עם עשרות אלפי טונות של חומרי בנייה.
סגירת מעבר רפיח והפגיעה האנושה במערך המנהרות שהיה המקור המרכזי להברחת אמצעי לחימה לעזה הביאו את חמאס לחיפוש אלטרנטיבות חדשות: חמאס החל להתמקד בפיתוח ייצור עצמי של אמצעי הלחימה בתוך רצועת עזה, את חומרי הגלם הביאו בחמאס דרך המעברים הישראליים, חמאס רכשה באמצעות סוחרים פלסטינים מורשים אלפי טונות של חומרי גלם: ברזלים, ציוד חשמלי ואלקטרוני, ציוד תקשורת וחומרי גלם לתעשייה ששימשו אותה לבניית מתקנים צבאיים, להכנת מנהרות ולייצור אמצעי לחימה, בדרך זו נרכשו והועברו לרצועת עזה ציוד וחומרים בשווי של עשרות מיליוני דולרים שהצליחו להביא למצב של מערך ייצור אמל"ח מלא בתוך רצועת עזה. מערך הברחה נוסף התקיים דרך הים, כך למשל בסוף ינואר 2015 עצרו כוחות חיל הים כלי שיט מסיני לרצועת עזה. ועליו פיברגלס נוזלי, שנועד לשמש לייצור רקטות ופצצות מרגמה עבור הזרוע הצבאית חמאס.
שקט בעזה, אש בירושלים
במקביל לשקט שרצה חמאס בעזה הוא שוב פעל להבעיר זירות אחרות - דפוס פעולה זהה לתקופה שלאחר מבצע עמוד ענן, אלא שהפעם היתה לחמאס הצלחה בהנעת גל טרור של ממש. לשם כך פעל חמאס בשתי זרועות: הראשונה - מוקד מרכזי סביב הר הבית שם הבעיר חמאס את השטח באמצעות ארגוני המורביאטן והמורביטאת שיצרו מהומות קבועות בהר הבית, והופעלו על ידי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ובמימון חמאס, ופעילי חמאס ממזרח ירושלים מארגון הטרור "שבאב אלאקצא". סביב המהומות והפרובוקציות שחוללו ייצר חמאס גל הסתה באמצעות מערך של כלי תקשורת, ארגונים ואנשי דת שהשפיעו על התפרעויות המוניות במזרח ירושלים וביהודה ובשומרון, והניעו פיגועי "בודדים".
הזרוע השנייה היתה הקמה של חוליות טרור לביצוע פיגועים 'איכותיים' ביהודה ובשומרון, החוליות הופעלו על ידי משוחררי עסקת שליט מטורקיה ומעזה, חלק מחוליות הטרור באלו נחשפו ע"י השב"כ, אך חלקם הצליחו לבצע פיגועים קשים כמו: הפיגוע שבו נרצח מלאכי רוזנפלד בצומת גדעון ע"י חוליית חמאס מסילוואד, רצח בני הזוג הנקין ליד אלון מורה, רצח הרב מיכי מרק בהר חברון ועוד.
את תחילת ההסלמה במזרח ירושלים ניתן לציין במקביל ל'צוק איתן' חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון, וחטיפת הנקם בבית חנינא בהתפרעויות בשכונות מזרח ירושלים, ותקיפות נשנות של הרכבת הקלה, חמאס ניצל במיוחד את תקופת החגים היהודיים כדי להסית סביב עליית היהודים להר הבית שהפך למוקד פעילות החמאס בירושלים.
בחג הסוכות תשע"ה (8 באוקטובר 2014) התבצרו עשרות מחבלים בהר הבית, ובעקבות כך גל התפרעויות במזרח ירושלים שנתן את האות לרצף פיגועים, שלמרבה הצער אין כאן מקום לפרט אותם, בולטים במיוחד: ניסיון התנקשות ביהודה גליק והפיגוע בבית הכנסת בהר נוף.
בערב תשעה באב חזר חמאס על אותו דפוס פעולה, התבצרות בהר הבית, הבערת מזרח ירושלים בהתפרעויות שהלכו והתגברו, זמן קצר לפני ראש השנה הכריז שר הביטחון יעלון על ה'מורביאטון' והמורביטאת' שמומנו ע"י חמאס כארגון טרור, אך למרות זאת הגיעו מאות מחבלים להתבצר בהר הבית, המשטרה פשטה על המסגד תחת מטר של אבנים וירי זיקוקים, העימותים הלכו והתפשטו במזרח ירושלים, ביידוי אבנים, זיקוקים ובקבוקי תבערה, צירי תנועה נחסמו ושכונות יהודיות במזרח ירושלים הוטלו במצור, בשכונת ארמון הנציב נרצח אלכסנדר לבלוביץ' לאחר שלקה בליבו ואיבד שליטה לאחר שנרגם באבנים בשכונת ארנונה בירושלים.
רצח אלכסנדר לבלוביץ' נתפס כתחילתו של מה שמכונה גל הטרור ב-2015-2016. אבל זה לא לגמרי מדויק, חודש תשרי תשע"ו היה בהחלט חודש שיא באירועי הטרור - עשרות פיגועי דקירה וירי שלא הפסיקו גם בחודשים הבאים אבל זו היתה רק הסלמה באירוע מתמשך, שלמעשה לא הפסיק מאז תחילת מבצע צוק איתן - אירוע שהובל ע"י החמאס.
מנהיגי החמאס בעזה אמנם הקפידו לשמור על השקט, ובישראל ציינו כי "חמאס ממשיכה לשמור על השקט ומקפידה שלא להיגרר להסלמה עם מדינת ישראל" אבל הם עודדו וגיבו את ההסלמה ביהודה ושומרון: סגן ראש הלשכה המדינית הנייה אמר כי עזה למרות המצב הקשה לא תיסוג מתפקידה "להגן על ירושלים ועל מסגד אלאקצא", הוא קרא "להעמיק את רוח האינתיפאדה שעדיין לא הגיעה לשיאה ותלך ותתחזק" .
בחמאס ניסו למצוא את הדרך למנף את ההצלחה במזרח ירושלים לאינתיפאדה כוללת וליצירת "הנהגה מאוחדת לפעולות ההתנגדות". בראיון, שהעניק ח'ליל אלחיה, חבר הלשכה המדינית של חמאס, אמר כי ישנה הסכמה כוללת בין הארגונים בנוגע ל"המשך האינתיפאדה" וקרא להקמת ועדות תיאום מקומיות בכל ערי הגדה כדי לפעול להמשכה.
"חמאס מורתע, מרוסן ומרסן"
בישראל תלו את המספר הנמוך של הרקטות בשנה לאחר צוק איתן בהרתעה, השקט המתמשך רק חיזק בישראל את הקונספציה כי "חמאס מורתע". את האחריות על ירי הרקטות הספורות לקחו בדרך כלל ארגונים המזוהים עם דעא"ש ודומיו, במודיעין הישראלי טענו שהירי נעשה למורת רוחו של חמאס, אך ישראל הדגישה כי היא מטילה אחריות על חמאס, ותקפה בתגובה מבנים של חמאס ריקים בדרך כלל. התגובה שנתפסה כנחושה רק חיזקה בישראל ואצל נתניהו את התפיסה שישראל מצליחה לשמר את ההרתעה. במקביל לגל הטרור שהתגבר בירושלים וביהודה ושומרון לאחר ראש השנה תשע"ו התגברו גם התפרעויות בגבול רצועת עזה, מאות ערבים התקרבו לגבול והשליכו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות צה"ל, חלקם נורו בידי צה"ל. בישראל טענו כי מדובר בהפגנות ספונטניות, בלתי מאורגנות שחמאס מאפשרת את קיומם על מנת לאפשר "הוצאת קיטור, למרות העובדה שחלק מההרוגים היו פעילי חמאס.
שנה לאחר מבצע צוק איתן תפסה ישראל את חמאס כארגון חלש ומורתע. בדיון בועדת חוץ וביטחון אמר ראש השב"כ יורם כהן "חמאס נשחק כריבון ברצועת עזה", קצין בכיר בפיקוד דרום תדרך את כלי התקשורת השונים במסר (שתאם את העמדות שהשמיע אלוף פד"מ תורג'מן) : "חמאס מורתע, מרוסן ומרסן" "המלחמה יצרה פוטנציאל הרתעה של שנים" ו"כדי שמטרה זו תושג יש צורך בצעדים לשיפור המצב הכלכלי ברצועה, ובגיבוש הבנות להפסקת אש ארוכת טווח בין ישראל לחמאס" הקצין הבכיר הוסיף כי ירי הרקטות ע"י הארגונים הסוררים נועד להביך את ישראל וחמאס "מנסים לגרור את ישראל לתקיפה ולהביך את חמאס. לא צריך להפוך כל רקטה לאירוע לאומי".
ביוני 2015 מגיע לועדת החוץ וביטחון "המעריך הלאומי" - ראש חטיבת המחקר באמ"ן תא"ל "אלי בן מאיר" "שיקום הרצועה הוא בסיס לשימור שקט ארוך" "אנחנו לא רוצים שהאזור יוצת, יותר ממה שהוא מודלק ממילא", אמר נתניהו באותו ערב בנאום בכנס הרצליה "אם יש גורם אחד שבונה מחדש את עזה זו ישראל. אתם לא תקראו על זה אבל אני אומר לכם".
גם מי שסבר שצריך לכבוש את עזה ולהתיישב בה מחדש, כמו בצלאל סמוטריץ, ראה באיום הביטחוני מצד חמאס - מציאות שאינה איום קיומי - זהו ככל הנראה רקע לדבריו של בצלאל סמוטריץ. שכתב בספטמבר 2015 את הציוץ ששימש את השמאל שנים רבות אחר כך לטענה שעבור הימין החמאס הוא נכס. "בהינתן שהאתגר הישראלי עבר מהשדה הביטחוני לשדה הדה-לגיטימציה אזי חמאס הוא נכס והרש"פ היא נטל" כתב סמוטריץ, שלא היה חשוד בתמיכה בחיזוק חמאס, רק 3 חודשים קודם ביוני הוא כתב "חייבים להתחיל לערער את אובססיית השיקום שאחזה בצה"ל ובדרג המדיני. ולחזור לשיקום תמורת פירוז", אבל סמוטריץ שנאבק בתפיסת התיאום הביטחוני ביו"ש והאזהרות של צה"ל מהחלשת הרש"פ, טען כי נפילת הרש"פ תאפשר להילחם בחמאס ולהכריע אותו ללא משקולות מדיניות ולחץ בינלאומי.
מי שהובילו את האשליה היו אנשי המתפ"ש - מתאם פעולות הממשלה בשטחים שדחפו את פתיחת המעברים ושיקום הרצועה: בראיון שפורסם בעיתון "במחנה" הסביר פארס עטילה רמת"ק עזה: "שמנו לעצמנו שתי משימות עיקריות - הראשונה היא לסייע לתושבי הרצועה והשנייה היא לאפשר את השיקום" אמר הרמת" - "המשוואה לפיה אנו עובדים היא ברורה - יציבות ביטחונית מאפשרת יותר צעדים אזרחיים, כשיש לתושב עזה ביטחון כלכלי הוא יעדיף להתעסק בלפרנס את ילדיו מאשר לעסוק בחפירת מנהרות". ראש ענף הייעוץ לעניני פלסטינים סא"ל חסון חסון הסביר באותו ראיון "מאז 'צוק איתן' התושב העזתי מחפש רגיעה, מה שמעניין אותו זה הפרנסה של משפחתו והכלכלה האישית שלו, ולכן הוא יעשה הכול כדי לנסות לקבל מה שמגיע לו"
באוקטובר 2015 התקיים טקס חילופי מפקדים בפיקוד דרום האלוף אייל זמיר נכנס לתפקיד במקום סמי תורג'מן. בנאום הפרידה חזר סמי תורג'מן על המסרים בנוגע לרגיעה: הוא התבטא כי "חמאס נכשל בדחיית סיפוקים מיידים" ואמר "פנינו לשקט, רגיעה וריסון כפי שהיה בכל התקופה שלאחר 'צוק איתן'. תורג'מן הוסיף כי מאות התחקירים שבוצעו בעקבות מבצע צוק איתן הוכיחו "שמרנו על רף מוסרי גבוה ביותר- ניצחנו ונשארנו בני אדם". הרמטכ"ל החדש - רב אלוף גדי איזנקוט שיבח את המדיניות שהוביל האלוף תורג'מן ''ראיתי אותך מקרוב בשנה האחרונה מוביל גישה משולבת שמציבה את הביטחון ואת תחושת הביטחון בעדיפות עליונה, אך במקביל רואה את התמונה הכוללת ונותן מענה אזרחי- כלכלי רחב לטובת האוכלוסייה משני צידי הגדר''.
