פעם התעכבנו מספר חברים בשעת ערב מאוחרת בשכונת גבעת שאול, עיר הקודש ירושלים. לאחר שהתאספנו עשרה למנין באמצע הרחוב, התחיל הויכוח הבלתי נמנע מהו כיוון התפילה הרצוי. כאשר אתה לא בבית כנסת קבוע, וכאשר השמש לא נרתמת לסיוע בניווט ההלכתי המתבקש, לא נשאר אלא לשאול מי מעוברי האורח המזדמנים, וכך אכן עשינו.
יהודי שעבר במקום, חרדי למהדרין על פי לבושו, שמח לעזור. "הכותל זה שם" אמר והצביע לאן שהצביע.
"תודה לך, אבל אנחנו נוהגים להתפלל לכיוון הר הבית" עניתי. היהודי החביב הביט בי כהבט אדם שפוי בתמהוני, מלמל לעצמו משהו והמשיך לדרכו.
הוא הצביע לכיוון הנכון, כמובן. כשאתה בגבעת שאול, הר הבית והכותל המערבי זה בדיוק באותו אזימוט. אבל ניסיתי להסביר לו משהו קצת אחר, משהו לגבי האזימוט הפנימי...
