בע"ה י"ח אדר ב תשפ"ד
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

מי משתיק את הטענות נגד הבכירים הערבים?

קמפיין מאשים בכירים ערבים בישראל בהטרדות, אך בתקשורת מתעלמים ורבים טוענים שמדובר ב"קונספירציה ציונית". פמיניסטית ערביה: "עיתונאים התגייסו והצהירו שציד המנהיגים לא יעבור"

  • מערכת הקול-היהודי
  • ח' טבת תש"פ - 10:36 05/01/2020
גודל: א א א

האם טענות קשות נגד בכירים בחברה הערבית בישראל מושתקות בגלל אג'נדה, וארגונים פמיניסטיים וכלי התקשורת לא "צולבים" אותם רק משום שהם בצד הנכון מבחינתם?

בחודש וחצי האחרונים מריץ ארגון פמיניסטי ערבי מחיפה בשם 'א-סיוואר', קמפיין שמסעיר את הרשתות החברתיות בציבור הערבי, אך כמעט ואינו זוכה לסיקור בתקשורת בשפה העברית.

מדובר בפרויקט ובו 16 עדויות על הטרדות מיניות בחברה הערבית, חלקן של מתנדבות זרות שהגיעו להתנדב בארגונים ערבים בישראל לאורך השנים.

שלושה פוסטים כוללים טענות של מתנדבות מחו"ל להטרדה שבוצעה לפני שנים רבות בידי שני אישים מוכרים בחברה הערבית, האחד ח"כ לשעבר, והשני מנכ"ל ארגון גדול ל"זכויות אדם".

לנו אין דרך לדעת האם הטענות הן נכונות. האישים עצמם הכחישו את המיוחס להם (אך לא ענו לפניות הקול היהודי), ובאופן כללי השיטה הרווחת בשנים האחרונות שבה כל טענה עלומה עשויה להחריב חיי אנשים מבלי בדיקה בסיסית, אינה לרוחנו.

אך למרות זאת קשה מאוד להתעלם מהצביעות שבסיקור, או יותר נכון בהיעדר הסיקור של קמפיין זה.

"קונספירציה ציונית"

עדויות דומות על אישים בימין או בכלל בציבור היהודי, שלא לדבר אם היו על רב חלילה, היו מרוחות כבר מזמן על שערי העיתונים, כפי שקרה לא פעם ולא פעמיים.

גורמים רבים סולקו מהזירה הפוליטית והציבורית בקמפיינים מתוזמנים של ארגונים פמיניסטיים ושל אנשי ונשות תקשורת המקדמים אג'נדות רדיקליות, וזאת אף על טענות פחותות מאלו המופנות כעת כלפי אותם בכירים ערבים.

אך הפעם? דממה. קיימים אמנם כמה דיווחים בודדים שצריך לחפשם היטב אי שם בירכתי אתרי האינטרנט על הקמפיין עצמו, אך איש אינו מזכיר את שמותיהם של אישי הציבור.

לא מדובר בקונספירציה ימנית.

ב'הארץ', הזירה המרכזית בה כן התייחסו לקמפיין, ובאתר השמאל הרדיקאלי 'שיחה מקומית' נטען בידי פמיניסטיות ערביות כי ישנה השתקה מכוונת של הטענות, וזאת בכדי להגן על אותם בכירים ערבים.

במאמר שפרסמה ב'הארץ' ראג'אא נאטור, עורכת הזירה בערבית ב'הארץ', היא פונה ל"גברים פלסטינים" וטוענת כי היא מאמינה למתלוננות, ויוצאת נגד טענה שהטענות הן בכלל "קונספירציה ציונית", ונגד הקביעה כי קודם כל יש להיאבק ב"כיבוש" ורק לאחר מכן לבער את נגע הפגיעות והאלימות נגד נשים בחברה הערבית.

"הטיעון שהעדויות האלה הן קונספירציה ציונית וכלי לרדיפת גברים פלסטינים אקטיביסטים הוא עוד פרה קדושה שנשחט בהקדם, כתבה נאטור. "לא תשתיקו אותנו בשם הלאומיות שבסיסה גברי וכוחני".

סמאח סלאימה, פעילה נוספת, מתארת ב"שיחה מקומית" כי עיתונאים התגייסו להגן על אותם אלו שההאשמות מופנות כלפיהם, ובעיקר על אחד מהם המוכר כפעיל "זכויות אדם" ואישיות פוליטית עולה בציבור הערבי. לדבריה, בעבר אף נאספו על אותו אדם עדויות נוספות להטרדות והתנהלות כוחנית.

"כמה עיתונאים התגייסו לטובתו והצהירו כי ציד המנהיגים לא יעבור, והמליצו לו לא להתרגש כי הם אתו נגד כל הרודפים והמכפישים", כתבה סלאימה. "פתאום הנשים האלה מואשמות שהן עורפות את ראשי החשודים בהתאם לאג'נדה אנטי-לאומית ואנטי-פטריוטית".

לא מקרה בודד

אלא שפרשה זו אינה מקרה בודד. היא מזכירה את התנהלות ארגוני הנשים, כלי תקשורת רבים ופמיניסטיות, גם בפרשת הסרסור בסוהרות שב"ס עבור מחבלים.

כאשר חשף לפני כשנה וחצי עיתונאי ערוץ 20 לירן לוי כי רב מחבלים הטריד סוהרות, וכי קציני שב"ס סיפקו סוהרות לאגף בו שהה לפי בקשתו, היה קשה לשמוע את הקולות הכה קולניים ביום יום בזירה הציבורית.

רק בעקבות עיתונאי ימין והרשתות החברתיות שהדהדו את הסיפור שחשף לוי, החלו כלי תקשורת ופעילות פמיניסטיות להתייחס אליו, וגם זאת בקול ענות חלושה.

גם נושא הפוליגמיה, שהחברה הבדואית נגועה בו הוא נושא שמאותרג ומושתק בחלקים נרחבים בזירה הציבורית בישראל, ושמור בעיקר לפעילות פמיניסטיות בדואיות או יחידות סגולה כמו העיתונאית קרן נויבך.

ליתר כנראה נח בהגדלת אוכלוסייה בדואית בקצב מסחרר, דבר שמקדם את "מדינת כל אזרחיה" עליה הם חולמים, או שסתם תקיפת הבדואים לא מתאימה לאג'נדה השוויונית שהם מקדמים.

גם טענות שעלו בעבר מספר פעמים על הטרדה מינית ואף אונס של פעילות שמאל בידי ערבים בפעילויות משותפות הושתקו וטויחו. במאמר בשנת 2010 יצאה עו"ד רוני אלוני סדובניק, פעילה פמיניסטית, בצורה חריפה נגד ארגוני השמאל ופעילות השמאל המשתיקות אירועים אלו כדי ש"לא לפגוע במאבק נגד הכיבוש". 

ועוד לא התחלנו לדבר על ניצול יומיומי שנחשף בקול היהודי שוב ושוב של נערות יהודיות בידי ערבים ברחבי הארץ, דבר שכמעט ולא זוכה לסיקור, ובטח שלא להתייחסות ארגונים פמיניסטיים.

צועקות נגד חרדים – שותקות מול ערבים

נראה כי קו אחד מחבר בין האירועים הללו. עברנו בקול היהודי בימים האחרונים על כמה וכמה דפי פייסבוק וחשבונות טוויטר של ארגונים פמיניסטיים ופעילות פמיניסטיות מוכרות. הקמפיין של א-סיוואר לא הוזכר ברובם. אין קריאות לפיטורים של אותם אישי ציבור, אין קריאות לחקירה או בדיקה. דממה.

אלו הזועקות על כל מקרה שבו אירוע לדתיים או חרדים נערך בהפרדה, כנראה בדיוק נמצאות בחופשה כאשר נטען שמנכ"ל ארגון "זכויות אדם" ערבי פגע מינית, או שסוהרת נפלה טרף בידי רב מחבלים בחסות שב"ס.

אלו שיודעות לאתר כל מודעה בלוח מודעות צדדי בישראל שבה הופיעו רק גברים ולא נשים, ולהוציא מכתב זועם בנושא למשנה ליועמ"ש דינה זילבר ולצעוק "הדרת נשים", לא ראו, לא שמעו ולא הגיבו לטענות הקמפיין הנוכחי, שבו מתנדבות מחו"ל עם פנים ושמות, מספרות כי נוצלו בעת שהגיעו לסייע לערבים.

ארגונים שמגישים בג"צים על ימין ועל שמאל ומעסיקים דוברים ומחלקות תקשורת, שכחו כנראה איך להקליד.

עושה רושם שהפמיניזים הרדיקאלי המשתלט על עוד ועוד חלקות, ושולח בשנים האחרונות זרועות גם לציבור הדתי והחרדי, מציב מדרג ברור: ערבי קודם לאשה.

נזעק על כל מודעה כאשר הדבר תואם את האג'נדות שלנו, אך נתעלם מהטרדות חמורות כאשר הדבר אינו תואם את האג'נדה הפוליטית שמאל רדיקאלית ההשלטת במרבית הארגונים הפמיניסטיים.

כך המחבלים ורצונותיהם קודמים לזכויות הסוהרות, כך לבדואים מותר לנצל נשים, וכך מושתק קמפיין כאשר מדובר בחבר'ה "משלנו", כאלו שפועלים יום יום נגד הימין ופועלים יד ביד במאבקים עם ארגוני השמאל.

תגובות (5) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


3 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 19 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד