- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
ראש הממשלה נתניהו הגיב לאיומים של נשיא טורקיה ארדואן ואמר כי ישראל מתייחסת ברצינות לקריאות של ארדואן להכחיד את ישראל, וכי "נפנה את תשומת ליבם של ידידנו האמריקנים לאמירות האלו" כדבריו. בתגובה להצהרות של ארדואן שהאשים את ישראל ברצח עם והשווה את נתניהו להיטלר אישרה הממשלה את הצעת שר החוץ גדעון סער להכיר ברצח העם הארמני שבוצע על ידי הטורקים.
ישראל ולבנון חתמו על הבנות: ביום שישי שעבר הכריזו ישראל ולבנון על חתימת הסכם מסגרת עם לבנון. בהסכם, שכולל הכרה הדדית של ישראל ולבנון והתחייבות ישראלית לצאת משטח לבנון בכפוף לפירוק חיזבאללה, ישראל שומרת בינתיים על רצועת הביטחון. ההסכם קובע שני אזורי פיילוט מצומצמים בהם ייעשה ניסיון להחזיר את השליטה של צבא לבנון.
המברכים והמתנגדים: נתניהו הצהיר כי ההסכם שמאחוריו עומד שר החוץ האמריקני מרקו רוביו הוא "הישג גדול למדינת ישראל". רוב מפלגות הקואליציה בירכו על ההסכם, מלבד השר בן גביר שהגדיר אותו "טעות גדולה". בחיזבאללה תקפו את ממשלת לבנון על ההסכם שמכיר בישראל ונותן לגיטימציה לפעילות צה"ל בלבנון ותומכי חיזבאללה יצאו להפגנות זעם בביירות.
תקיפות הדדיות בין איראן לארצות הברית: שבוע לאחר חתימת ההסכם בין ארצות הברית לאיראן, שני הצדדים מפרסמים גרסאות סותרות לסיכומים. בסוף השבוע שעבר ירתה איראן לעבר ספינות במיצרי הורמוז שלא עברו בנתיב השיט שהגדירה, בתגובה תקף צבא ארה"ב יעדים צבאיים בחופי איראן. בעקבות ההסלמה הצבאית הודיעה איראן כי לא תשלח נציגים להמשך משא ומתן ישיר מול ארצות הברית.
המשך דיונים בתנאי ההסכם: בימים שלישי-רביעי התקיימו שיחות עקיפות בדוחא שבקטאר בנושא תנועת השייט במיצר הורמוז ושחרור כספים איראניים מוקפאים. קטאר אמנם דיווחה שישנה התקדמות חיובית, אך לא פורסמו הפרטים שסוכמו.
במקביל באיראן נערכים לטקס הקבורה של המנהיג העליון עלי חמינאי שחוסל במבצע שאגת הארי לפני 3 חודשים, אליה יגיעו נציגים ממדינות שונות, כולל נציג בכיר מטעם ברית המועצות.
שר הביטחון מתח ביקורת על ההסכם: בתדרוך שהעביר השבוע שר הביטחון ישראל כ"ץ הוא אמר כי ההסכם של ארה"ב עם איראן שקשר את זירת איראן ללבנון "מנע את קריסת חיזבאללה". השר כ"ץ הוסיף כי ישראל נערכת לתקוף עצמאית באיראן אם תותקף.
המאבק בלם את הפנוי: כוחות מג"ב ומנהל אזרחי הגיעו השבוע להרס בגבעת שירת ציון שבה מתגוררות 2 משפחות וכן בכוכב יהודה שבגוש עציון. בשתי הפינויים דווח אלימות שהפעילות השוטרים כנגד המאבק העיקש של התושבים להיאחז בקרקע. בשירת ציון הפינוי נבלם לאחר שהספיקו להרוס בית של משפחה אחת.
ישוב חדש נולד: בסוף השבוע הגיעו משפחות גרעין ההתיישבות "נועה" - יישוב חדש שמתוכנן לראשונה בצפון השומרון לביקור ראשון במקום. במערת המכפלה החלו בשיפוצים לאחר שהשר סמוטריץ ביטל את הסעיף בהסכם חברון שחייב אישור של עיריית חברון הערבית.
לקראת התיישבות בתוחמת הצפונית? במהלך השבוע אמר השר בצלאל סמוטריץ' שעבודת המטה הסתיימה, וברגע שיחליטו שר הביטחון וראש הממשלה, יקומו שלושה ישובים בקצה הצפוני של רצועת עזה. בראיון שנתן ראש הממשלה בתוכנית "הפטריוטים", הוא נשאל על הנושא, וובניגוד לעבר, לא שלל על הסף. לדבריו דיבורים בנושא עלולים להזיק, והוא ייבחן במעשים.
כתב אישום נגד רעות בן חיים: המשטרה הגישה כתב אישום נגד מייסדת ארגון "צו 9", רעות בן חיים, לאחר שזו חסמה משאיות סיוע לאויב בנמל אשדוד לפני כשנה. על פי כתב האישום, היא וחוסמת נוספת סירבו לקום למרות שהתבקשו על ידי השוטרים, ובכך "הקימו הנאשמת והאחרת מהומה במקום ציבורי בלי סיבה סבירה ובאופן העלול להביא להפרת השלום ועשו מעשה בכוונה להפריע לשוטרים כשהם ממלאים תפקידם כחוק". כתב האישום זכה לביקורת רבה ועלו טענות שמדובר באכיפה בררנית. רעות יצאה לקמפיין גיוס המונים, ועד שעת כתיבת שורות אלו השיגה יותר מ-850,000 שקלים לתמיכה במאבקה.
העצרת בבני ברק והמתיחות בש"ס: תנועת ש"ס ערכה השבוע עצרת מחאה בבני ברק נגד גיוס בני ישיבות ומעצר עריקים חרדים, זאת במטרה להבהיר כי המאבק אינו רק פרלמנטרי, אלא גם ציבורי ורבני.
מאחורי העצרת בלטה מתיחות פנימית בש"ס. אריה דרעי לא השתתף, ולפי דיווחים שונים הוא אף ניסה למנוע את קיומה ואת השתתפות הרב יצחק יוסף, מחשש שהאירוע יהפוך לבמה לביקורת נגדו. הרב יוסף השתתף לבסוף ונשא דברים.
ברקע נמצאת ביקורת גוברת בתוך הציבור החרדי על כך שהמפלגות החרדיות החזיקו במשך שנים בעמדות כוח, אך לא הצליחו להסדיר את מעמד בני הישיבות או למנוע את המעצרים.
חוק יסוד: לימוד תורה: במקביל, הכנסת אישרה השבוע בקריאה ראשונה את חוק יסוד: לימוד תורה, ברוב של 63 מול 53. החוק מבקש לעגן את לימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל.
תומכי החוק רואים בו הכרה ממלכתית בתרומתם של לומדי התורה ובצורך לתת ללימוד התורה משקל חוקתי. מבחינתם, הוא נועד לחזק את ההגנה המשפטית על עולם הישיבות מול חקיקה ופסיקות בנושא הגיוס. החוק עשוי להשפיע בהמשך על הדיון בהסדרי הגיוס, בזכויות ובסנקציות.
מנגד, המבקרים חוששים שהחוק ישמש בסיס להרחבת הפטור מגיוס ולמתן מעמד משפטי מיוחד ללומדי תורה, דווקא בזמן שצה"ל מבקש להגדיל את כוח האדם. בנוסח המקורי הופיעה השוואה מפורשת בין לומדי תורה למשרתי צבא, אך היא הוסרה מהנוסח שקודם לקריאה הראשונה.
נכון לעכשיו מדובר במהלך חקיקתי שטרם הושלם. השאלה המעשית היא לא רק מה ייכתב בהצהרת החוק, אלא אילו זכויות, תקציבים והסדרים משפטיים ייגזרו ממנו בהמשך.
הקפאת מעצרי העריקים: במקביל מקודמת הוראת שעה להקפאת הליכי מעצר ואכיפה נגד תלמידי ישיבות עריקים למשך 90 יום. לפי הנוסח שפורסם, ההקפאה תחול על מי שיוכיחו לימוד סדיר בישיבה, בכפוף להצהרות ולמנגנון פיקוח.
מקדמי המהלך טוענים כי מדובר בהקפאה זמנית שנועדה למנוע החרפה של העימות בתקופה הסמוכה לבחירות ולאפשר הסדרה. המתנגדים מזהירים שמדובר בפועל בחסינות זמנית מעריקים, שעלולה לפגוע באכיפת חובת הגיוס וליצור תקדים להסדר פטור רחב יותר.
הממשלה אישרה תוכנית לחינוך יהודי בתפוצות: הממשלה אישרה השבוע תוכנית לאומית לחיזוק החינוך היהודי בתפוצות, בהיקף של כ-200 מיליון שקלים. התוכנית נועדה להסיר חסמים לחינוך יהודי, בהם עלויות שכר לימוד, מרחק ממוסדות חינוך ומחסור במענים לתלמידים עם צרכים מיוחדים. הדגש הוא על צפון אמריקה ועל חיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל בקרב צעירים.
עם זאת, האישור בממשלה הוא רק בתחילת הדרך. השאלות החשובות הן מי ינהל את התוכנית בפועל, באילו מדינות וקהילות היא תתמקד, מה יהיה חלקם של ארגונים מקומיים, ואיך תימדד הצלחה. ללא מנגנון ביצוע ברור ומדדים, קיים סיכון שהתוכנית תישאר בעיקר הצהרה תקציבית.
צרפת: נתוני אנטישמיות מדאיגים: הוועדה הלאומית המייעצת לזכויות אדם בצרפת פרסמה השבוע את הדוח השנתי שלה. לפי הנתונים, בשנה הלועזית 2025 נרשמו בצרפת 2,489 אירועים אנטישמיים. במערכת החינוך נרשמו 1,668 אירועים אנטישמיים בשנת הלימודים 2024-2025.
המשמעות אינה רק מספר האירועים, אלא חדירת האנטישמיות לשיח הציבורי ולבתי הספר. הדוח מצביע גם על כך שעמדות אנטישמיות אינן מוגבלות למחנה פוליטי אחד, אלא ניכרות גם בקרב תומכי הימין הקיצוני וגם בקרב חלק מתומכי השמאל הקיצוני.
בבריטניה כבר הוקמה יחידה משטרתית ייעודית להגנת הקהילה היהודית, ובקנדה מקודמים צעדי אבטחה וחקיקה נגד אנטישמיות. הדוח הצרפתי ממחיש את עומק הבעיה, אך לא דווח על קידום פעילות משמעותית בצרפת נגד האנטישמיות.
בתחילת השבוע השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, פסקו פה אחד, כי מבקר המדינה פעל בחוסר סמכות בחלק מהביקורת שהוא ערך בנושא מחדל ה-7.10. השופטים טענו שהמבקר לא רשאי לברר עובדות ולחקור אלא רק לערוך ביקורת על מציאות ידועה. בנוסף, שופטי בג"ץ טענו שהביקורת צריכה להיערך על ידי ועדת חקירה ממלכתית, ולכן המבקר צריך להפסיק את עבודתו בנושא. מבקרי בג"ץ טוענים שחוק מבקר המדינה מתיר לו לעשות ביקורת בכל נושא שהוא יבחר, ובוודאי שהוא לא צריך לתאם את הביקורת שלו עם המבוקרים.
פסילת הבחירות למבקר המדינה: בהחלטה נוספת של בג"ץ, נפסלה מועמדותו של עו"ד ראבלו לתפקיד מבקר המדינה, לאחר שחברי כנסת מהקואליציה צילמו את עצמם מאחורי הפרגוד בשעת ההצבעה. במהלך שזכה לביקורת רבה, בג"ץ הורה לקיים בחירות חוזרות לתפקיד. עם זאת, במערכת הפוליטית מתקיימים דיונים האם לפעול לפי החלטת בג"ץ או להבהיר שהדבר לא בסמכותם
חצי שנה אחרי: הרש"פ מחזיקה בחשודים באונס ביריחו. לפני כחצי שנה נחטפה צעירה ישראלית על ידי ערבים ליריחו, שם הם תקפו אותה באכזריות. היא הצליחה לברוח וקראה לצבא. המשטרה הפלסטינית העבירה אותה לצה"ל. לאחר כחצי שנה, ולאחר פניה של ארגון "יהודית" למשטרה, פורסם לראשונה בקול היהודי כי חלק מהחשודים במעשה נמצאים בידי הרש"פ ולא מוסגרים לידי צה"ל. מדובר בסיפור קשה שמערב גם את נושא התקיפות המיניות על רקע לאומני, וגם את נושא המעצרים ההגנתיים שהרש"פ נוהגת לעשות כדי למנוע ממבוקשים ליפול לידי צה"ל.
—-------------------------------------------------
ניתן למצוא חוט החורז את חדשות השבוע, מענייני הביטחון והמדיניות שבין ישראל לאויביה ולבעלי בריתה, דרך סוגיית הגיוס, ועד לאנטישמיות הגואה בעולם.
מקלט מדיני: הנרטיב הישראלי - מהקמת המדינה ועד היום - הוא של 'מקלט מדיני לעם היהודי'. היינו בגלות, עברנו שואה - כעת מגיעה לנו מדינה. זהו פס הקול המלווה את המדינה מראשיתה, מהווה הצדקה לקיומה ומאפיין את התנהלותה כלפי פנים וכלפי חוץ.
יש לעשות שינוי: אך הנרטיב הזה - שמלכתחילה לא הספיק ולא שכנע - כבר לא תואם את המציאות. מדינת ישראל היא מעצמה איזורית במזרח התיכון, חזקה צבאית וכלכלית - כבר לא היהודי המסכן שצריך בית (חסדי ה'!). עלינו לשנות תפיסה, להיזכר בייעוד האמיתי של עם ישראל - לו מצפה העולם כולו - ולשדר את האמת והאמונה בראש מורם, בבירור ובביטחון: עם ישראל ותורתו מהווים אור לגוים. הם המקור לכל הצדק, היושר והמוסר שקיים בעולם ותפקידם להמשיך ולרומם את העולם אל אמונה בבורא העולם אלקי ישראל והליכה בדרכיו.
הזדהות ערכית: לשם כך, כמובן, המדינה עצמה צריכה להזדהות עם היהדות וערכיה, ובהקשר הזה - בלי להיכנס לחשבונות הפוליטיים והמשפטיים - יש ערך בחקיקת חוק יסוד לימוד התורה. ברור שזהו רק צעד קטן וראשוני בתוך ממסד שלחלוטין לא מזהה את עצמו עם אלקי ישראל ותורת ישראל (וגם לא לגמרי עם עם ישראל, ואכמ"ל), ונדרשת מהפכה של ממש בתודעה ובזהות היהודית של הממסד.
לא להתבייש: הרעיון הזה קשור מאד לאנטישמיות הגואה בעולם: לאנטישמיות בזמננו יש מניע נסתר - קנאה וכעס על שמירת הטוב לעצמנו. במקום להתבייש במורשת המפוארת והמופלאה שלנו, עלינו להפיץ אותה וללמד אותה לכל הגוים, הרחוקים וגם הקרובים. במקום להרגיש מסכנים ונרדפים, עלינו להפיץ את הטוב המיוחד לו זכינו, ולשדר שמי שמתנגד אלינו מפסיד את ערכי הטוב, היפי והיושר אותם מלמדת תורת ישראל.
כבר כיום ישנם מליוני גוים שמעוניינים ללמוד תורה (וגם לומדים בפועל), ואם נשכיל ונפתח את האפשרות הזו יהיו עוד הרבה יותר.
יהדות רחמנית מול איסלאם אכזרי: בחזרה למה שפתחנו בו: גם הערבים הסובבים אותנו - ואיראן בכלל זה - ישמחו לשמוע ולקבל מאיתנו אמונה אמיתית ודת אנושית ומרחמת, במקום ההשקפה האיסלאמית האכזרית. מבחינתם מדובר במפורש במלחמת דת, והעובדה שאנחנו מטשטשים את הזהות הדתית שלנו משחקת לידיהם.
זהו הייעוד של עם ישראל, והשעה בשלה לממש אותו, כלשון ישעיה הנביא: "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ͏ִם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'."
